גילה אדר: ניהול בקיבוצים - נושאי תפקידים מרכזיים 2009

המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי

אוניברסיטת חיפה

ניהול בקיבוצים: נושאי תפקידים מרכזיים

דו"ח מחקר

ד"ר גילה אדר

חיפה, יוני 2009

הקדמה

שינויים עמוקים התחוללו בקיבוץ בעשרים השנים האחרונות. עיקרם בא לידי ביטוי במאפיינים הבאים: א. הנהגת פערי שכר בין החברים, להלכה ולמעשה  ב. החדרת שינויים מבניים בדרכי קבלת החלטות שעיקרם הקמת שתי מערכות ניהול נפרדות - מערכת משקית (עסקים) ומערכת חברתית (קהילה)  ג. צמצום מחויבות הקיבוץ לרווחת הפרט והפרטת שירותים  ד. הקנית בעלות על נכסים לחברי הקיבוץ (בדירה, ובעסקים).

לשינויים אלה אחראים מספר תהליכים שמקורם בהתחזקות התפיסה הניאו-ליברלית בכלל ובקיבוצים בפרט, תפיסה שביטויה המובהק נמצא במתן לגיטימציה להפרטות עמוקות ולהעסקה מסיבית של עובדים שאינם חברי הקיבוץ.  באותה תקופה חל צמצום ניכר בכוח האדם האיכותי והמוכשר בקיבוצים עקב גל העזיבה הגדול של גילאי הביניים בסוף שנות ה- 80  ונרשמה עליה ניכרת בגיל הממוצע של כלל החברים. ולבסוף, יציאת חברות הקיבוץ מענפי השירות בכלל והחינוך בפרט והצטרפותן לעובדים המקבלים שכר.

כתוצאה מתהליכים אלה שני שלישים ויותר מבין הקיבוצים שינו לחלוטין את עקרון היסוד של התנהלותם. אמנם רמת ההטמעה של השינויים שונה מקיבוץ לקיבוץ אך יותר ויותר קיבוצים מאמצים את הדגם בו לא עוד תקציב שוויוני לחברים אלא הכנסה אישית דיפרנציאלית לכל חבר וחברה על פי יכולת ההשתכרות מעבודה. שינוי זה קיבל אישור מטעם רשם האגודות השיתופיות ושם נקרא לקיבוצים אשר הנהיגו שיטת התנהלות זו - "קיבוצים מתחדשים" אלה נקראים בלשון הקיבוצית "קיבוצים דיפרנציאליים". הקיבוצים השומרים על שוויון בחלוקת התקציבים נקראים "שיתופיים". קיים גם דגם ביניים המשלב תקציב שוויוני עם הכנסה מדורגת ושומר על מערכת השירותים המשותפת. בדגם זה מתנהלים קיבוצים מעטים בלבד והוא נקרא הדגם "המשולב".

שינוי האופייני יותר לקיבוצים הדיפרנציאליים, הוא צמצום מערכת התפקידים מחד והכנסת שכירים שאינם חברי הקיבוץ לתפקידי ניהול בכירים מאידך. צמצום האחריות של הקיבוץ והפרטת שירותים מאפשרת את קיצוץ המנגנון. לא עוד הפעלה בהתנדבות של וועדות מרובות חברים אלא מערך "רזה" של מוסדות בתחומים שונים ולעיתים אף ויתור על תפקידים מסורתיים. מימוש התפיסה של מתן אחריות וסמכות למנהלים מצד אחד והבטחת אוטונומיה (וגם אחריות) להתנהלות היומיומית  של החברים היא זו המאפשרת לוותר על חלק ממערך התפקידים שהיה נהוג קודם לכן או לצמצם את היקף המשרה. דוגמה לכך הוא תפקיד ניהול הקהילה - ניהול של הסקטור החברתי בלבד - שמחליף לעיתים את תפקיד המזכיר תפקיד שהוא במהותו תפקיד אינטגרטיבי בתוך הקהילה וייצוגי כלפי חוץ, ונתפס כתפקיד-על.

עם פרוץ משבר שנות השמונים בקיבוצים נשמעה לא אחת הטענה שחלק מהאשמה לכישלון הכלכלי נובע מחוסר המקצועיות של המנהלים חברי הקיבוץ ולכן הודגשו, בשיח הקיבוצי, היתרונות של הכנסת נושאי משרה חיצוניים. בעקבות טענה זו צמחו תפקידים חדשים שנועדו מראש להימסר לידי מומחים חיצוניים. על אלה הוטל לפקח, לבקר, לייעץ ולעיתים גם לנהל בפועל את המערכת הקיבוצית. דוגמאות כאלה הם יושב הראש של הקיבוץ או יו"ר של הסקטור הכלכלי או של המפעל.

ניתן לציין שינויים נוספים שהם מינוריים אך נוגעים למבנה הניהולי, שינויים שהם סמאנטיים באופיים; למשל, שם התואר לתפקידים שנקראו בעבר מרכז/ת או רכז/ת מוכתרים כיום בתואר מנהל/ת. כך מי שהוגדר בעבר כמרכזי ענף ייקראו מעתה מנהלי ענף. תפקידים אחרים עברו גם שינוי תפיסתי ותפקודי. למשל תפקיד ריכוז וועדת עבודה הוחלף בניהול משאבי אנוש, תפקיד שבהגדרתו עוסק לא רק בהשמת עובדים כי אם גם בהגדרת התפקיד בעבודה, הגדרת זכויות וחובות העובד והמעביד ולעיתים גם בפיתוח העובד. כלומר, גם ההגדרה הפונקציונאלית של התפקיד עברה שינוי.

הסקר

מערכת התפקידים ונושאיהם בקיבוץ מקבילה למערכת של משטר דמוקרטי . עליה לכסות את כל התחומים הציבוריים של החברה ולפעול לטובת הציבור ובשמו. חשיבות המערכת מעמידה אותה במרכז ההתעניינות של הסקר המדווח כאן.

מטרות הסקר הנוכחי לבחון את השינויים בניהול הקיבוץ ומשמעותם החברתית . לתאר את פריסת התפקידים; ללמוד על המאפיינים של נושאי התפקידים - גיל, מין, הסטאטוס שלהם בקיבוץ והיקף המשרה בתפקידים המרכזיים. נרצה לדעת האם השינויים בניהול משנים את היסודות הדמוקרטיים של הקיבוץ? את החלוקה לפי מין ובחשיבות (כוח יחסי) של נושאי התפקידים? ולבסוף לברר האם נוצרה טרמינולוגיה חדשה ומגוונת בקיבוצים לתפקידים השונים.

יחד עם זאת יש לזכור שעל מנת לזכות במענה מקיבוצים רבים הצטמצם הסקר לשאלות עובדתיות מעטות, לכן גם התשובות יסמנו רק כיוון כללי.

הסקר בוצע בקיץ 2008 על ידי המכון לחקר הקבוץ. כלי המחקר היה טופס שאלון שנשלח בפקס למזכירות הטכנית של הקיבוץ. המזכירה במשרד התבקשה לענות על השאלון או להעבירו לאדם אחר שבידו הידע המבוקש. השאלון כלל 16 תפקידים בקהילה (תפקידים חברתיים), בעסקים (במשק) ותפקידים המכוונים לקיבוץ כיחידה ארגונית כוללת.  אחד התפקידים שנכללו ברשימה "ניהול הפעילות העסקית העיקרית" הגדרתו לא הייתה ברורה דיה ולכן תפקיד זה הוצא מן הדיווח הנוכחי. סך הכול הגיבו על השאלון 175 קיבוצים, מתוכם 63% (111) קיבוצים דיפרנציאליים; 30% (52) קיבוצים שיתופיים; 7% (12) קיבוצים בשיטת הביניים השיטה המשולבת.  חלוקה זו מייצגת את ההתפלגות של כלל הקיבוצים לפי שיטת ההתנהלות, נכון לשנת עריכת הסקר.

הפריסה של התפקידים

לוח 1: שם התפקיד על פי המקובל ושיעור הקיבוצים בהם קיים התפקיד בסדר יורד

התפקיד

האחוז (המספר)

ריכוז משק

95.2 (159)

ניהול חינוך

91.7 (155)

ניהול קהילה

87.2 (150)

ניהול בריאות ורווחה

85.7 (144)

ניהול תרבות

81.1 (133)

גזברות משותפת *

69.7 (106)

יו"ר הנהלה כלכלית

68.1 (111)

מזכיר/ה

65.6 (99)

מש"א משותפים *

54.1 (85)

יו"ר הקיבוץ

47.3 (70)

גזברות העסקים בלבד

38.6 (56)

גזברות קהילה בלבד

37.1 (59)

מש"א בעסקים בלבד

33.6 (47)

מש"א קהילה בלבד

32.7 (52)

יו"ר המפעלים

30.9 (46)

* תפקיד משולב לתחום המשקי ולתחום החברתי.

ריכוז משק הוא התפקיד השכיח ביותר ולאחריו ניהול החינוך וניהול הקהילה. ניהול הבריאות והרווחה וניהול התרבות. (ברחוב הקיבוצי נשמעות טענות רבות על מיעוט הפעילות התרבותית ולכן מפתיע הממצא על שכיחות התפקיד).

בשכיחות נמוכה יותר אך עדיין ברוב הקיבוצים, נמצאים התפקידים הבאים:  גזברות, יו"ר הנהלה כלכלית ומזכיר. שעור הקיבוצים בהם יש גזבר משותף לעסקים ולקהילה ומנהל משאבי אנוש (מש"א) משותף לשני הסקטורים, עולה על שעור הקיבוצים בהם שני גזברים, גזבר לכל סקטור. נראה שהמודל של גזבר משותף ומש"א משותפים נשמר גם בחלק מן הקיבוצים הדיפרנציאליים.

יושבי הראש שנכללו בשאלון היו יו"ר הנהלה כלכלית, יו"ר המפעלים ויו"ר הקיבוץ. תפקיד היו"ר השכיח הוא יו"ר ההנהלה הכלכלית. ב- 68.1% מן הקיבוצים תפקיד זה מאויש. תפקיד  יו"ר הקיבוץ  קיים בפחות ממחצית הקיבוצים ותפקיד יו"ר המפעלים קיים בפחות משליש הקיבוצים. תפקיד היו"ר בכלל הוא תפקיד חדש שלא היה מוכר לקיבוצים לפני המשבר הכלכלי ונתפס על פי הגדרתו כמקביל לתפקיד יו"ר דירקטוריון בחברות עסקיות. הכנסת יושבי ראש הוסיפה נדבך להיררכיה התפקידים בקיבוצים. בעבר הופקד הניהול בידי חברי הקיבוץ - הבעלים. עתה נותק הקשר בין ניהול לבעלות כאשר, במקרים רבים לתפקיד היו"ר מובא "מומחה שאינו חבר הקיבוץ ולעיתים אינו איש קיבוץ בכלל. (דוגמה להעברת סמכויות מניהול קיבוצי לניהול על ידי מומחים, בשלב מוקדם מאד של החדרת השינויים, ניתן למצוא אצל רוזנר, רוזוליו ופלגי 1998)

שכיחות התפקיד בתחום הכלכלי והחברתי מעידה על הטמעתו בתרבות הניהולית הקיבוצית. נמצא שמתוך כלל הקיבוצים המשיבים כיהן יו"ר אחד ב- 79 מהם, שני יור"ים כיהנו ב- 44 קיבוצים ושלושה ב- 17 קיבוצים. השילוב השכיח היה יו"ר כלכלי ויו"ר הקיבוץ (23 קיבוצים). סך הכול נמצא יו"ר אחד לפחות ב- 140 קיבוצים מתוך 175 שענו על השאלון.

אם בשנים שלפני השינויים הגדולים כיהנו בקיבוצים רבים 2 מזכירים וברובם הגדול לפחות מזכיר אחד הרי שעכשיו בשליש מן הקיבוצים התפקיד לא קיים, ובקיבוצים מעטים יש שני מזכירים (9 קיבוצים). נראה שבקיבוצים המתחדשים מחליפים מנהל הקהילה ו/או יו"ר הקיבוץ את תפקיד המזכיר. שעור הקיבוצים בהם המזכיר הוא גם מנהל הקהילה אינו מגיע לאחוז אחד. ב- 37% מן הקיבוצים (65 קיבוצים) מכהנים בו-זמנית מזכיר ומנהל קהילה.

 

איוש תפקידים לפי תחומים

התפקידים סווגו לשלושה תחומים: א. תפקידים בקהילה - 6 תפקידים: ניהול קהילה, ניהול תרבות, חינוך בריאות ורווחה, מש"א בקהילה.  ב. תפקידים בעסקים - 5 תפקידים: יו"ר הנהלה כלכלית, יו"ר המפעלים, ריכוז משק, גזברות ומש"א בעסקים. ג. תפקידים משותפים לקהילה ולעסקים - 4 תפקידים: יו"ר הקיבוץ, מזכיר הקיבוץ, גזברות ומש"א משותפים. סה"כ 15 תפקידים ברשימה. נערכה ספירה של התפקידים המאוישים בכל אחד מן התחומים. להלן ממוצע מספר התפקידים המאוישים לפי תחום:

לוח 2. ממוצע וסטית תקן של מספר תפקידים מאוישים לפי תחום

התחום

ממספר ממוצע של

תפקידים מאוישים

סטית תקן

בקהילה

4.00

1.4

בעסקים

2.55

1.4

בקהילה ובעסקים

2.50

1.84

סך הכול תפקידים

9.10

2.55

מתוך 15 התפקידים שנחקרו  61% היו מאוישים בשנת המחקר. שיעור התפקידים הגבוה ביותר בקיבוץ "ממוצע" נמצא בתחום הקהילה (66%) והנמוך ביותר הוא בעסקים (51%).

מאפיינים אישיים: החלוקה לפי מין

המשיבים התבקשו לציין האם נושא התפקיד הוא גבר או אשה. לוח מס' 3 מציג את ההתפלגות לפי מין של ממלאי התפקידים.

שיעור הגברים בכל התפקידים מוצג בלוח בסדר יורד ושיעור הנשים בסדר עולה. על הקיטוב בין התפקידים לפי מין הצביעו חוקרים רבים לאורך שנים רבות (רוזנר ופלגי 1976;1959 אדר ולואיס 1988; אדר 1994; זמיר 2000). גם כאן ועכשיו בכל התפקידים הכלכליים מהווים הגברים את רוב נושאי התפקיד. ככל שיורד המרכיב הכלכלי ועולה המרכיב החברתי בתפקיד עולה שיעור הנשים המכהנות בו. לדוגמה - ניהול משאבי אנוש  אינו תפקיד כלכלי מובהק ולכם מכהנות בו נשים רבות יותר מאשר בתפקידים כלכליים גרידא.

אמנם גם יו"ר הקיבוץ עשוי להיות תפקיד המשלב היבטים עסקיים וחברתיים כאחד אולם בגלל מקומו בסדר ההיררכי של התפקידים (קרי מידת הכוח שהופקד בידי נושא התפקיד שהוא פועל יוצא ממוטת הסמכויות הרחבה) השפעתו גדולה ביותר. הסבר זה תופס גם לגבי ניהול הקהילה ותפקיד המזכיר.

לוח 3.  נשים וגברים בתפקידים (אחוזים סקר 2008 )

התפקיד בעבודה

איש

אישה

סך הכול

יו"ר הנהלה כלכלית

96.3

3.7

100.0%; 109=N

יו"ר המפעלים

95.0

5.0

100.0%; 41=N

ריכוז משק

94.2

5.8

100.0%; 154=N

יו"ר הקיבוץ

90.6

9.4

100.0%; 64=N

גזברות העסקים

80.0

20.0

100.0%; 50=N

ניהול גזברות משותפת

74.0

26.0

100.0%; 100=N

גזברות קהילה

71.0

29.0

100.0%; 55=N

ניהול קהילה

69.6

30.4

100.0%; 148 = N

מזכיר/ה

64.5

35.5

100.0%; 93=N

מש"א קהילה

45.7

54.3

100.0%; 46=N

מש"א משותפים

41.0

59.0

100.0%; 83 =N

מש"א בעסקים

34.0

66.0

100.0%; 41=N

ניהול תרבות

21.3

78.7

100.0%; 127=N

ניהול חינוך

18.0

82.0

100.0%; 150=N

ניהול בריאות ורווחה

14.0

86.0

100.0%; 136= N

את הלוח סוגרים  שלושה תפקידים שבאופן מסורתי נוהלו ע"י נשים: ניהול בריאות ורווחה, ניהול החינוך וניהול תרבות וכך זה גם כיום.

על המשך מגמת הקיטוב לפי מין מצביעים הנתונים המוצגים בלוח. יחד עם זאת בתצפיות על איוש תפקידים לפי מין שנערכו בעשר השנים האחרונות ניתן לזהות תנודות מסוימות.

להלן שבעה תפקידים עליהם נערכו ארבע מדידות לאורך השנים האחרונות בסקרים שונים:

התפקיד

1999(1) 

  1. (1) 
  2. (2) 
  3. (3) 
   

מזכיר

40.0

31.8

29.5

35.5

ניהול קהילה

43.0

28.9

32.7

30.1

ריכוז משק

5.0

5.4

6.9

6.5

גזברות עסקים

15.0

7.7

26.9

19.6

גזברות קהילה

23.1

27.6

37.5

27.8

גזברות כוללת

17.0

17.3

15.7

26.0

מש"א כולל

52.0

49.3

56.5

59.0

סך הכול משיבים

210 קיבוצים

214 קיבוצים

160 קיבוצים

175 קיבוצים

לוח 4. שעור הנשים בתפקידים: השוואה לאורך השנים 1999- 2008 (אחוזים)

  1. גץ, מתוך סקר השינויים בקיבוץ
  2. אדר, מתוך סקר ממלאי תפקידים (לא פורסם)
  3. אדר, הסקר הנוכחי

שיעור הנשים בניהול הקהילה נוטה לרדת. אם נמצאו בסקר משנת 1999 43% ממנהלי הקהילה נשים הרי שבמדידות הבאות ירד שיעורן לשלושים אחוז ואף נמוך מזה. תהליך דומה עובר על תפקיד המזכיר/ה. התפקיד היציב ביותר הוא ריכוז המשק בו  יש גידול בשיעור הנשים בשתי המדידות האחרונות אך השיעור עצמו עדיין נמוך ביותר. אם מצרפים את שיעור הנשים בשלושת תפקידי הגזברות מוצאים שבשתי המדידות הראשונות היה שיעורן 18- 17 אחוזים ובשתי המדידות האחרונות השיעור עלה עד 20-28 אחוז.  תוצאה זו מחזקת את הטענה שכאשר מספר התפקידים בתחום מסוים עולה, ניתנת ההזדמנות ליותר נשים לחדור לתחום הזה. נטייה זו נצפתה גם בשיעור הנשים הנושאות בתפקיד ניהול משאבי אנוש.

גיל נושאי התפקיד

לוח 5. מציג בסדר יורד את הגיל הממוצע של נושאי התפקידים אשר משתייכים בדרך כלל לקבוצת גיל העמידה או גיל הביניים. המבוגרים ביותר הם היו"רים, שחלקם הגדול אינם חברי הקיבוץ כי אם שכירים, כפי שניתן ללמוד מהלוח הבא. גם בעידן שלפני השינוי הגדול גויסו רוב ממלאי התפקידים משכבת הביניים אולם הגיל השכיח נע בין 35 - 45. כלומר, ממלאי התפקידים כיום מבוגרים בעשר שנים מממלאי תפקידים שקדמו להם.

לוח 5. הגיל והתפקיד

התפקיד בעבודה

מספר

גיל ממוצע

סטית תקן

יו"ר הנהלה כלכלית 

  1. 81 

56.10 

8.5 

יו"ר הקיבוץ 

  1. 48 

56.02 

11.9 

ניהול בריאות 

  1. 107 

54.98 

10.7 

יו"ר המפעלים

  1. 28 

54.86 

6.8 

מזכיר 

  1. 78 

52.63 

10.7 

גזברות קהילה

  1. 45 

51.78 

8.9 

גזברות משותפת 

  1. 80 

51.31 

9.1 

גזברות בעסקים 

  1. 38 

51.08

8.3

ריכוז משק

122

50.31

9.4

ניהול קהילה

118

50.15

9.8

מש"א קהילה

29

49.45

9.5

ניהול תרבות

99

49.15

11.5

מש"א בעסקים

27

49.11

9.9

מש"א משותף

67

47.79

9.1

ניהול חינוך

108

45.86

10.5

 

המעמד: חלוקה בין שכירים לחברים

ניתן להסביר זאת בעליה שחלה בגיל הממוצע של חברי הקיבוץ. אולם העובדה שדווקא בתפקידי-על, אליהם "מייבאים" נושאי תפקיד מבחוץ (ראו לוח 6 היו"רים) נושאי התפקיד הם המבוגרים ביותר מצביעה על נטייה להעדפת אנשים מבוגרים ובעלי ניסיון על פני צעירים.

השינויים בקיבוצים העמוקים בקיבוצים הרחיבו את השער ליציאת חברי הקיבוץ לעבודה מחוץ לתחומי המשק העצמי ולכניסה מסיבית של עובדים שאינם חברי הקיבוץ. ראשיתו של התהליך בהכנסת שכירים לתעשייה אך עם השינויים המבניים נפרצו המחסומים ועקרון ההתאמה לתפקיד ורמת המומחיות תפס את מקומו של עקרון העבודה העצמית. מה שקרה בתחום העבודה המקצועית נכון גם לתחום מילוי תפקידי הניהול.

לוח 6. שיעור השכירים בתפקיד בסדר יורד

התפקיד בעבודה

שיעור השכירים

יו"ר המפעלים

69.2

יו"ר הנהלה כלכלית

58.9

יו"ר הקיבוץ

53.2

גזברות העסקים

49.0

מש"א בקהילה

46.7

ניהול קהילה

44.9

ריכוז משק

40.9

גזברות משותפת

36.7

מש"א משותפים

34.2

גזברות קהילה

32.1

ניהול חינוך

28.2

מש"א בעסקים

19.5

מזכיר/ה

10.9

ניהול תרבות

9.4

ניהול בריאות ורווחה

8.3

את לוח מספר 6 ניתן לבחון משתי נקודות מבט: האחת היא חצי הכוס המלאה והשנייה חצי הכוס הריקה. בגישה הראשונה נוכל להצביע על העובדה ששיעור השכירים המופקדים על הניהול הכללי העסקי ברמה הגבוהה ביותר של הקיבוץ גבוה מאד. שיעור גבוה של שכירים יש גם בקרב נושאי תפקידים המנהלים את האנשים. כלומר, קיבוצים רבים מפקידים את המשאבים העסקיים והאנושיים בידי שכירים ומוותרים על הניהול העצמי. אפשר להסיק מן הנתונים שקיבוצים מוותרים על הזכות לנהל את חייהם בעצמם בתחומים שהולכים ומתרבים. לכך יש לצרף את העובדה שקיימים תהליכים בעלי עוצמה בהם הקיבוצים הופכים תלויים יותר ויותר ברשויות חיצוניות המכתיבות אורחות חיים. התוצאה המשתמעת היא שבמעבר מחברה המנהלת את עצמה על פי עקרונות ערכיים לחברה השואפת לנהל את עצמה לפי חוק, ושבה לא גובשו עדיין כל הנהלים, החברים מוצאים את עצמם, בנושאים ובתחומים מסוימים, נופלים בין הכיסאות ומאבדים את השליטה על חייהם (בתחום  העבודה והפרנסה למשל).

מן ההיבט השני נראה כי למרות הדיבורים על טיב הניהול הקיבוצי כגורם מרכזי למשבר הכלכלי, באחד עשר מתוך חמישה עשר התפקידים מעדיפים הקיבוצים להעמיד מתוכם את נושאי התפקיד. שיעור השכירים בתפקידים הנשיים - חינוך תרבות ובריאות הוא מזערי. גם המזכירים מגויסים מתוך הקיבוץ. שיעור השכירים מקרב מנהלי הקהילה לא מגיע ל- 50% והדבר נכון גם לגבי רכזי המשק.  נראה שניתן להסביר את העדפת החברים על פני שכירים בכמה אופנים: רמת השכר של חברי הקיבוץ בקיבוצם נמוכה יותר בדרך כלל מזו של "כוכבים" חיצוניים,  הגופים המנפים ומציעים את המועמדים מעדיפים אנשים מוכרים וגם  שהכרות עם התרבות וההיסטוריה המקומית נתפסת כיתרון למועמד.

היקף המשרות

שאלנו האם יש תפקידים שלביצועם מוגדרת משרה מלאה ואחרים שבהם המשרה חלקית. איננו יודעים את ההיקף הממשי של המשרות החלקיות.

שיעור המשרות החלקיות גבוה בכל התפקידים. הרצון לצמצם את ההוצאה הציבורית מצד אחד והעובדה שהרבה פונקציות הושמטו מהגדרת התפקידים עם השינוי מחזקים את הנטייה לצמצם את היקף התפקיד. יש מקום לבחון האם הקיבוץ מפיק את המרב מנושא תפקיד שמחלק את זמנו בין שתיים או יותר משרות.

 

לוח 7. שיעור המשרות החלקיות בכל תפקיד בסדר יורד

התפקיד בעבודה

שיעור משרות חלקיות

יו"ר הקיבוץ

90.5

ניהול תרבות

90.2

יו"ר הנהלה כלכלית

89.6

ניהול בריאות ורווחה

85.2

מש"א בקהילה

81.8

מש"א משותפים

79.7

יו"ר המפעלים

76.3

ניהול חינוך

73.1

גזברות קהילה

68.6

ניהול קהילה

64.4

גזברות העסקים

63.0

מזכיר/ה

62.6

מש"א בעסקים

51.3

גזברות משותפת

51.1

ריכוז משק

50.3

שאלה אחרת היא האם אפשר להעריך נכונה את מידת ההשפעה שיש לתפקיד בתוך המערכת על פי היקף המשרה? יש להבדיל בין תפקידים שמלכתחילה מוגדרים כתפקידי ייעוץ ולכן במהותם הם תפקידים חלקיים לבין תפקידי ביצוע בהם משרה חלקית אינה מבטיחה בהכרח הקדשת זמן למילויו באופן אופטימאלי.

מבין התפקידים הביצועיים השחיקה הגדולה ביותר ניכרת בהיקף התפקיד של מרכז המשק כנראה כתוצאה מהעברת תפקידים ליו"ר ההנהלה הכלכלית. תפקיד מרכז המשק התפתח להיות תפקיד מרכזי בשנות  השלושים והארבעים של המאה שעברה. בשנות ה- 80 וה- 90 עלה כוחם של המנהלים בתעשייה בהשוואה לכוחו של רכז המשק, הן כמנהלי יחידות משק אוטונומיות והן כאחראים על עיקר ההכנסות של המשק הקיבוצי. עתה מצטמצם תפקיד מרכז המשק עד כדי הגדרתו כחצי משרה בלבד ב- 50% מן הקיבוצים. תמונה דומה מצטיירת בתפקיד הגזבר ומנהל משאבי אנוש.

בתפקיד המזכיר - תפקיד מאד מרכזי בעבר, חלה שחיקה. מתוך הקיבוצים בהם קיים התפקיד (2/3 מהקיבוצים) תפקיד המזכיר חלקי ב-  37% מהם. (לפני הופעת הקיבוץ הדיפרנציאלי נהגו קיבוצים רבים למנות שני חברים/ות לתפקיד המזכיר.) גם כאן ניתן לציין את השתרשותו של תפקיד חדש תפקיד מנהל הקהילה אליו הועבר חלק מן התפקידים שהיו שמורים למזכירים בקיבוצים השיתופיים.

להערכתי, העובדה שחלק גדול מן התפקידים המסורתיים (ריכוז משק מזכיר וגזברות) מוגדרים כמשרה חלקית מעידה על שינוי מעמיק בתפיסת התפקידים והמערכת כולה. אנו עדים לצמצום המערכת הניהולית כולה והגברת הריכוזית שלה.

הגישה ההוליסטית שאפיינה את הניהול הקיבוצי בעידן שלפני המשבר הכלכלי/חברתי, גישה שעיקריה הכתבה של עקרונות אידיאולוגיים, מבנה ארגוני המשלב משק וחברה וניהול עצמי שתפני, הוחלפה בגישה המבטאת יותר אינסטרומנטליות, הפרדת תחומים, ומבנה ארגוני היררכי תוך ויתור על הניהול העצמי.

השמות של התפקידים

בשאלון נקראו נושאי התפקידים "מנהלים" במקום "רכזים", שינוי בטרמינולוגיה המקובלת שהשתרש בתנועה הקיבוצית בשנים האחרונות. האם השינוי סמנטי בלבד או מצביע על שינויים בעלי משמעות חברתית?

המשיבים התבקשו לציין את השם המקומי של התפקיד במקרים בהם הוא אחר מן הרשום בשאלון. לא נמצאו הרבה שמות חלופיים. בקרב מנהלי הקהילה היו שנקראו "מנהל אגודה מוניציפאלית" או "מזכיר פנים". בקרב הגזברים הוזכר "חשב", "מנהל כספים" ו"מנהל משק צרכני" לגזבר הקהילה.  לעומת זאת ניהול בריאות ורווחה נמצא שכיח למדי. יו"ר ההנהלה הכלכלית נקרא גם "יו"ר המגזר העסקי", יש גם תפקיד של "יו"ר  דירקטוריון המפעל". "מנהל עסקי" ו"מנהל עסקים" הם שמות נרדפים במספר קיבוצים לרכז משק. מזכיר נקרא בקיבוץ אחד "יו"ר המזכירות". מכל השמות המוזכרים השכיחים ביותר הם "מנהל עסקי", "מנהל עסקים" ו"מנהל בריאות ורווחה". האחרים הוזכרו פעם אחת בלבד כל אחד.

יש, אם כך, הסכמה בין המשיבים שהתואר "מנהל/ת" קנה שביתה בשיח החברתי המקובל. כמו כן מאומצים פה ושם מונחים המקובלים בשוק העבודה החיצוני לקיבוץ. אם נצרף לתופעה זו את תהליך תמחור העבודות בקיבוץ על פי מחירי השוק החיצוני ויצירת תפקידי יושבי ראש, נוכל להסיק שאין זה שינוי סמנטי בלבד. תופעות אלה כמכלול מצביעות על השתרשות אידיאולוגיה של הניהול ההיררכי והטמעה של ערכי שוק העבודה החיצוני הן בהגדרת רמות אחריות וסמכות והן ברמת התגמול הכספי. בעקבות כל זה מוקמת בקיבוצים מערכת ארגונית היררכית שאינה שונה ממערכות ארגוניות חוץ-קיבוציות

הבדלים בין הקיבוצים המתנהלים בשיטות השונות

השאלה הבאה אותה נבדוק היא האם הנטיות עליהן הצבענו עד כה מאפיינות את  הקיבוצים בשלושת דגמי ההתנהלות.

כפי שצוין מתנהלים הקיבוצים כיום בשלוש שיטות. הקיבוצים בהם עוברת הכנסת החברים מעבודתם לתקציב המשפחה ונקראים הקיבוצים הדיפרנציאליים, נקראים לעיתים גם "קיבוצים מופרטים"  או "מתחדשים" כהגדרתם בסיווג הרשמי של הקיבוצים. קיבוצים אלה הוו 63% מכלל הקיבוצים שהגיבו לשאלון הסקר. הקיבוצים המתנהלים בשיטה השיתופית בה מחולקות הכנסות הקיבוץ בתקציבים שווים לכל משפחה הם הקיבוצים השיתופיים ששיעורם בקרב המשיבים הגיע ל30%. בשיטה השלישית מעביר הקיבוץ תקציב שוויוני לחבריו אך מזכה אותם גם באחוז מסוים משכר עבודתם בפועל - שיטה הנקראת "המשולבת", בקרב העונים שיעורם היה 7%.

האם ניתן להבחין בהבדלים בין הקיבוצים המתנהלים בשיטות השונות ברוחב המערכת הארגונית ובחשיבות היחסית של התחומים השונים?

ב-52 קיבוצים שיתופיים פוטנציאל המשרות בקהילה הוא 312 משרות מתוכן 250 אוישו כלומר 80 אחוזים שהוא השיעור הגבוה ביותר מבין שלושת צורות ההתנהלות. קיבוצים מתחדשים היו 110 בסקר. שבהם 660 מישרות אפשריות. מתוכן אוישו 395 שהן 60 אחוז מכלל היצע המשרות בקהילה. השיעור בקרב הקיבוצים בשיטה המשולבת הוא 75%. שיעור המשרות המאוישות בקהילה היה הגבוה ביותר בכל שיטות ההתנהלות.

מספר המשרות המאוישות בקיבוצים המתנהלים בשיטה המשולבת הוא הגבוה ביותר, רמת איוש התפקידים בקיבוצים הדיפרנציאליים הוא הנמוך ביותר.

 

לוח 8. שיעור המשרות המאוישות בתחומים השונים לפי שיטת התנהלות

התחום / הנוהל

שיתופי

משולב

דיפרנציאלי

בקהילה

80.0

75.0

60.0

בעסקים

48.5

50.0

54.0

משותפים לקהילה ולעסקים

58.0

58.0

48.5

בסך הכול בשיטה המשולבת אוישו בממוצע  10.2 משרות מתוך 15 אפשריות, בשיטה השיתופית אוישו בממוצע  9.1 משרות, ובדיפרנציאליים 8.9 משרות מתוך 15 אפשריות.  ההבדלים הללו לא נמצאו מובהקים מבחינה סטטיסטית.

בקיבוצים המתחדשים מדגישים את הפן הכלכלי ודבר זה מקבל את ביטויו בשיעור הגבוה יחסית של משרות מאוישות בתחום העסקים (54%) לעומת שיעור נמוך מזה בקיבוצים השיתופיים והמשולבים. לעומת זאת בקיבוצים הדיפרנציאליים רמת האיוש של תפקידים משותפים היא הנמוכה ביותר. מסקנה מתבקשת היא שהפעילות בקהילה בקיבוצים המתחדשים נמוכה במובהק לעומת השיטות האחרות. ימים יגידו האם לפנינו תהליך של שחיקת הקהילה או שלפנינו תמונת מצב סטטית עם יכולת שינוי בכיוון החיובי.

לוח 8 מצביע על העובדה שבקיבוצים הדיפרנציאליים בכלל שיעור איוש תפקידים הוא הנמוך ביותר. זאת ועוד, שיעור המשרות המאוישות באופן חלקי מאפיין את כל הקיבוצים אך במידה הרבה ביותר את הקיבוצים הדיפרנציאליים כפי שניתן ללמוד מהלוח הבא.

לוח 9. שעור המשרות החלקיות לפי שיטת ההתנהלות

(אחוזים מעוגלים)

התחום/ הנוהל

שיתופי

משולב

דיפרנציאלי

קהילה

63.5

72.0

84.0

עסקים

59.0

55.0

69.0

קהילה ועסקים

62.0

48.0

79.0

שיעור המשרות החלקיות גבוה בכל השיטות, אך בשיטה הדיפרנציאלית הוא הגבוה יותר. נוסיף כי שעור המשרות החלקיות הגבוה ביותר בכלל נמצא בתחומי התרבות, הבריאות והחינוך. שיעור המשרות החלקיות של מנהלי/ות קהילה בקיבוצים מתחדשים הוא 78% לעומת 32% בשיתופיים.

בחינת מבנה התפקידים מצביעה על צמצום ברוחב המערכת  מבחינת איוש התפקידים וברמה גבוהה של צמצום בהיקפם. בקיבוצים הדיפרנציאלים הביטוי לנטייה זו בולט יותר בהשוואה לשתי השיטות האחרות. השיטה המשולבת כשמה כן היא לעיתים קרובה יותר לשיתופית ולעיתים דומה לאחרת.

האם יש הבדל בין השיטות במידת הניהול  העצמי?

לוח 10. שעור נושאי תפקיד שכירים לפי שיטת התנהלות (אחוזים)

התחום/ הנוהל

שיתופי

משולב

דיפרנציאלי

קהילה

11.0

35.0

25.0

עסקים

30.0

56.5

24.0

קהילה ועסקים

12.0

35.0

45.0

שיעור השכירים בקרב ממלאי תפקיד בקיבוצים השיתופיים הוא הנמוך ביותר ובמשולבים הוא הגבוה ביותר. יחסית לשיעור השכירים בכלל בולט השיעור הגבוה של השכירים בתפקיד יו"ר כלכלי ויו"ר המפעל בקיבוצים השיתופיים ובמיוחד במשולבים. ממצא מעניין הוא שיעור השכירים הגבוה בתחום העסקים במגזר השיתופי. כנראה שגם קיבוצים אלה מתקשים בניהול הכלכלי בעצמם. בתפקידים המשותפים לעסקים ולקהילה בקרב הקיבוצים הדיפרנציאליים שיעור השכירים הוא הגבוה ביותר. ממצא זה מחזק את ההשערה שבקיבוצים אלה יש נטייה לצמצום מערך התפקידים כולו.

האם לנשים יש מקום רב יותר במערכת הניהול הבכיר באחת משיטות ההתנהלות? היבט מעניין לעניין זה לוח 11.

שיעור הנשים בתפקידי ניהול בקיבוצים השיתופיים הוא הגבוה ביותר. ממצא זה מאשש את הטענה שככל שיש יותר תפקידים או משרות לאייש כן גדלים הסיכויים של נשים להיכנס למילוי התפקידים.

 

לוח 11 . שיעור הנשים בקרב נושאי תפקיד לפי שיטת התנהלות (אחוזים)

התחום/ הנוהל

שיתופי

משולב

דיפרנציאלי

קהילה

65.0

55.0

65.0

עסקים

15.0

11.0

13.0

קהילה ועסקים

36.0

38.5

27.0

סה"כ בתחומים

44.0

39.0

34.5

יש לציין כי שיעור הנשים מקרב מנהלי קהילה בקיבוצים הדיפרנציאליים עומד על 38% לעומת 16% בלבד בשיתופיים. ההבדל נובע מן העובדה שברוב השיתופיים מתקיים עדיין תפקיד המזכיר שקרוב למחצית נושאי התפקיד בו הן נשים ואילו התפקיד עצמו סווג כתפקיד המשלב קהילה ועסקים. שיעור הנשים בתפקיד מזכיר הוא 42.0% בשיתופיים ורק 13.0% בדיפרנציאליים. יש הרבה יותר מזכירים בשיתופיים מאשר בדיפרנציאליים.

שילוב בין תפקידים

מכיוון שחלק מן המשרות הוגדרו מלכתחילה כמשרות חלקיות סביר היה שימצאו קיבוצים אשר יציעו שילוב בין מישרות. שילוב בין תפקיד מנהל הקהילה וגזברה נימצא ב-18 קיבוצים. ב-10 קיבוצים נקרא מנהל הקהילה גם מזכיר. לעיתים נדירות נמצא גם שילוב בין ניהול משאבי אנוש לניהול הקהילה. בתחום העסקי מצאנו שילוב בין יו"ר ההנהלה הכלכלית לתפקידים נוספים כגון ריכוז משק, גזברות העסקים, ויו"ר הקיבוץ, כול אלה בשכיחות קטנה מאד. ריכוז משק נמצא משולב עם גזברות כללית ב- 10 קיבוצים.

הבדלים בין הקיבוצים לפי מספר חברים ומועמדים.

על מנת לבדוק את הקשר בין הנטייה לצמצום מערכת התפקידים לגודל הקיבוץ פנינו לנתוני האוכלוסייה של התנועה הקיבוצית. סקר התפקידים הנוכחי נערך בשנת 2008 ואילו נתונים מהימנים על האוכלוסייה שבידנו (חברים ומועמדים בלבד) נאספו שנתיים קודם לכן. השתמשנו בנתונים אלה כי התברר שבשנים האחרונות ניכרת התייצבות באוכלוסיית חברי הקיבוצים ומכאן שניתן לסמוך על הנתונים שבידינו.

לוח 12 מציג את הנתונים וניתן לראות שכאשר מספר החברים עולה בהדרגה עד ל- 280 חברים ומועמדים עולה גם מספר התפקידים המאוישים. בקיבוצים בהם מספר חברים גבוה יותר יש ירידה במספר התפקידים המאוישים. אין ליהסבר לתופעה זו.

נבדק גם המתאם בין מספר החברים והמועמדים לבין מספר המשרות המאוישות בכלל  ובשלושת התחומים - קהילה, עסקים וקהילה עם עסקים. נמצא מתאם מובהק אחד בלבד (r=.26 ; p=.01) בין מספר החברים והמועמדים לבין מספר התפקידים המאוישים בקהילה. העובדה שלא נמצאו מתאמים נוספים אין פרושה שאין בכלל קשר, אלא שהקשר כנראה אינו ישיר. לוח 13 מצביע על כך.

לוח 12. ממוצע וסטית תקן של מספר תפקידים מאוישים

לפי מספר החברים והמועמדים

מס' חברים

ממוצע תפקידים מאוישים

סטית תקן

עד      100

7.75

3.4

101 - 180

9.14

2.33

181 - 280

9.65

2.6

281 - 380

9.6

2.54

  1. ומעלה

8.9

2.2

דיון וסיכום

ממצאי סקר זה מציגים את תמונת מערכת התפקידים המרכזיים בקיבוצים. מטרות הסקר היו לבחון את השינויים בניהול הקיבוץ ולעמוד על משמעותם החברתית. נאספו נתונים על הגיל, המין, מעמד נושאי המשרות והיקף המשרה בנוסף לשמות התפקידים שבשימוש.

גיל: הגיל הממוצע של ממלאי תפקידים נע בטווח של 46 - 56. היו"רים הם המבוגרים ביותר ומנהלי משאבי אנוש ותפקידים נשיים להוציא ניהול תרבות הם הצעירים בין ממלאי התפקידים.

מין: הקיטוב בין נשים לגברים בתפקידים לא השתנה. בתפקידים הגבוהים (יו"רים) יש נשים בודדות וכך גם בתפקידים העסקיים. לעומת זאת הנשים ממשיכות לנהל את התרבות, החינוך והבריאות כפי שהיה גם בעבר. שיעור הנשים בניהול קהילה ובתפקיד המזכיר גם הוא אינו חורג מן המוכר. תחום חדש בו עולה שיעור הנשים על הגברים הוא ניהול משאבי אנוש.

מעמד: שיעור השכירים המופקדים על הניהול הכללי העסקי ברמה הגבוהה ביותר של הקיבוץ גבוה (יו"רים). שיעור גבוה של שכירים יש גם בקרב נושאי תפקידים המנהלים את האנשים (מנהלי קהילה 44%). כלומר, קיבוצים רבים מפקידים את המשאבים העסקיים והאנושיים בידי שכירים ומוותרים על הניהול העצמי. מצד שני, שיעור השכירים בתפקידים בתוך הקהילה - בנושאי בריאות חינוך ותרבות נמוך.

היקף משרה: פרט לתפקיד רכז המשק בו שיעור המשרות החלקיות מגיע "רק" ל- 50% בכל התפקידים האחרים אחוז המשרות החלקיות גבוה יותר באופן משמעותי. נראה שכאן טמון אחד השינויים מרחיקי הלכת ביותר שקרו בשנים האחרונות למערכת התפקידים.

תפקידים חדשים או שמות חדשים לתפקידים מסורתיים: תפקיד ריכוז המשק שמר על שמו לפחות במקרים בהם הגדרת התפקיד לא התרחבה. פה ושם מצאנו את השם "מנהל עסקי"  שניתן לנושאי התפקיד כשהוא מיצג היבט שליטה רחב יותר כגון אחריות על קופת הקיבוץ או/ו על ניהול-על של התעשייה. תפקיד מנהל הקהילה אומץ בקיבוצים שביצעו הפרדה של המערכת העסקית מן המערכת החברתית. ניהול החינוך הוא שם לתפקיד שאינו מוגדר במפורש מאחר שיש קיבוצים רבים שהפרידו את האחריות לגיל הרך והגנים מהאחריות לילדי בתי הספר אך לא קראו לכל אחד מהם בשם שונה. המושג ניהול משאבי אנוש החליף את ריכוז וועדת העבודה או כוח האדם באופן טוטלי. לא נמצא אזכור למושגים אלה שהיו שגורים בעבר.

כפי שכבר צוין, החליף שם התואר מנהל/ת את שם התואר מרכז/ת שהיה בשימוש נרחב בעבר אנו רואים בשינוי זה אחד הביטויים למדרוג המערכת ובנייתה כמערכת היררכית על פי הנהוג במשק הישראלי . הרצון להתאים את הקיבוץ - מבנהו וערכיו - להוויה הכלל ישראלית נכלל בין המגמות המפורשות של החדרת השינויים בקיבוצים.

בחינת המאפיינים של נושאי התפקידים המרכזיים בקיבוצים פתחה בפנינו פתח לבחינת השינויים במערכת הניהול המלווים את השינוי המבני הכולל המתחולל בקיבוצים. הנתונים המוצגים כאן יכולים להצביע על מגמות שינוי שיש להן משמעות מבחינת תפיסת הקיבוץ את עצמו ואת ערכיו.

השינויים הסמנטיים מבטאים שינוי עמוק במבנה הארגוני. לא עוד מבנה מבוזר בו וועדות רבות הממונות על תחום ועל תקציב. המבנה הנוכחי היררכי ובעיקר הסקטור העסקי: בראש עומד היו"ר -יו"ר ההנהלה הכלכלית, יו"ר המפעלים. קרוב למחצית הקיבוצים ממנים גם יו"ר לקיבוץ. מתחת ליו"רים פועלים המנהלים הכלליים, רכז המשק, מנהלי המפעלים בעסקים. מנהל הקהילה  מנהל את המגזר החברתי כשמתחתיו מנהלי תחומים כגון חינוך בריאות ותרבות.

הבדלים בין הקיבוצים: נמצאו הבדלים בין הקיבוצים המתנהלים בשיטות השונות ובעיקר בין קיבוצים שיתופיים לדיפרנציאליים. הקיבוצים הפועלים בשיטה המשולבת נמצאים לרוב דומים לעיתים לקיבוצים השיתופיים ולעיתים דומים לדיפרנציאליים. בקיבוצים השיתופיים מצאנו יותר נשים ומספר רב יותר של מישרות מאוישות בהשוואה לקיבוצים הדיפרנציאליים ואילו בדיפרנציאליים שיעור המשרות החלקיות ושיעור השכירים גבוה יותר משיעורם בקיבוצים השיתופיים.

בבדיקת ההבדלים בין הקיבוצים לפי גודל האוכלוסייה מצאנו שבקיבוצים בגודל בינוני (101 - 380 חברים) מספר המשרות המאוישות גבוה מאשר בקיבוצי הקצוות.

הנתונים מתוך הסקר בשאלה האם מערכת התפקידים הצטמצמה הם חלקיים, תפקידים מסוימים בוטלו והתקן של המשרות הצטמצם  בקיבוצים רבים אבל הרושם שלי המתקבל מתוך הכרת המציאות הקיבוצית הוא שבנוסף לכך הצטמצמה מערכת התפקידים גם בהיקף החברים והחברות הפעילים בה בדרך של פעילות ציבורית התנדבותית המתקיימת במסגרת וועדות תחומיות בכל תחומי החיים.

כניסת נושאי תפקידים מרכזיים מבחוץ אל מערכת הניהול בקיבוץ הינה תופעה חדשה יחסית שהתפשטה בעיקר בעקבות הביקורת שהושמעה על תפקוד המנהלים חברי הקיבוץ מחד והפגיעות הגבוהה של נושאי תפקיד המכהנים בקיבוצם מאידך. רוב תפקידי היו"ר מופקדים בידי מי שאינם חברי הקיבוץ בו הם פועלים. (לא נבדק שיעור המנהלים החיצוניים החברים בקיבוץ אחר.) הפקדת עמדות הכוח בידי "זרים" היא אות לחולשת הקיבוץ שאינו מצליח להקים הנהגה פנימית של החברים בו והיא חוזרת  ומעצימה את הרגשת חוסר האונים של החברים - במיוחד של החלשים מביניהם -  שלא מצליחים לגייס הבנה ותמיכה לדרישותיהם. לעומת זאת מנהלים מבחוץ מחזקים את החברים "החזקים" אשר בידם ההשפעה על המשרות של השכירים. הם המעצבים משרות אלה והם המבטיחים כי יבוצעו ברוחם שכן הם לא רק בעלי הדעה כי אם גם בעלי המאה מתוקף מעמדם בקיבוץ.

אל הויתור על העבודה העצמית במשק הקיבוצי, אשר אפיין את תהליך השינוי כבר בתחילתו, מתלווה הויתור על הניהול העצמי. שיעור השכירים ברמות הניהול הגבוהות ביותר מצביע על איבוד הביטחון העצמי של הקיבוצים ביכולתם להתנהל ללא תמיכה של "מומחים" חיצוניים והנכונות להפקיד בידיהם גם את ניהול חיי היום-יום של הקהילה ושל המשק (ראו לוח מס' 6 ולוח מס' 10).

אם נוסיף לממצאים אלה את חולשת המערכת הנובעת משיעור המשרות החלקיות  (לוח מס' 7 ולוח מס' 9),  את שיעור המשרות הבלתי מאוישות (לוח מס' 2). וגם את שיטת קבלת ההחלטות בדרך של דמוקרטיה ייצוגית, הנהוגה בחלק מן הקיבוצים (השיתופיים בעיקר), נוכל להסיק שיכולת ההשפעה של חברי הקהילה על התנהלותה הצטמצמה מאד. סקרי דעת הקהל, הנערכים באופן שוטף, מצביעים על הבדלים עקביים בין החברים בקיבוצים השיתופיים לדיפרנציאלים בתפיסת מעורבותם בקבלת החלטות ומבחינת הערכתם את הדמוקרטיה בקיבוצם (פלגי ואורחן 2007 עמ' 18).

רבים מן החברים בקיבוצי השינוי מציינים את הקטנת התלות  בנושאי תפקידים כתרומה משמעותית של השינוי שהביאה לעליה ביכולת לשלוט בפרטים היומיומיים של חייהם. אולם נראה שתוצאה אחרת של השינוי, שהיא פן נוסף למידת האוטונומיה והשליטה, היא צמצום ההשפעה של היחידים על התחום הציבורי.

למרות השאיפה המוצהרת להזרים דם חדש ורענן לעורקי מערכת הניהול הקיבוצי מצביעים הנתונים על העובדה שרוב המשרות המרכזיות מוחזקות בידי גברים בגיל העמידה הנחשבים מומחים בתחומם (מריטוקרטיה).  גיל הנשים, בתפקידים האופייניים להן, נמוך משמעותית מגיל הגברים בתפקידים ה"גבריים". אילו היה מדובר בתפקידים אותם ממלאים חברי הקיבוץ ניתן היה להסביר זאת בגיל הממוצע הגבוה של אוכלוסיית הקיבוצים אולם גם בבחירת נושאי תפקידים שבאים מחוץ לקיבוץ, הגיל הממוצע גבוה. בחירה זו מעידה על רצון להבטיח ביצוע אחראי של ההתנהלות אך שיש בה מן הסכנה של גילויי שמרנות מסוימת וחסימה של מסלולי ניעות לאנשים צעירים במערכת הפנימית.

בנושא חלוקת העבודה לפי מין לא חלו שינויים מהותיים במהלך השנים הרבות לאורכן נבדקה שאלה זו. למרות העלייה בזמינות כוח העבודה הנשי, בעקבות הויתור על עקרון העבודה העצמית בכלל ובחינוך בפרט, ולמרות היתרון שיש לגברים בשוק העבודה החיצוני בכלל ובשוק העבודה של הפריפריה בפרט, לא השכילו הקיבוצים להעלות את שיעור הנשים ברמות הגבוהות של הניהול  בהתאם לחלקן היחסי באוכלוסיה ובהתאם לשינויים שחלו בכישוריהן והשכלתן.

כאשר בוחנים את השינויים במובן הדמוקרטי של ניהול הקיבוץ ניתן להסיק כי הגישה של ארגון וניהול חיי קהילה על בסיס אידיאולוגיה משותפת, גישה המבטאת תפיסה הוליסטית, שיתופית, מבוזרת ומיושמת על ידי הבעלים,  מפנה את מקומה לגישה המבטאת אינסטרומנטליות רבה יותר בנוסח של "סידור עניינים", הפרדת תחומים לפי התמחות, הכנסת תפקידים חדשים והגדרתם מחדש וויתור על תפקידים מסורתיים.  המערכת כולה מצטמצמת, הניהול עובר לידי "מקצוענים" (לא רק בתחום הכלכלי כי אם גם בתחום החברתי) ומתפתחת חלוקה מחדש של עמדות כוח והשפעה.

מ ק ו ר ו ת

אדר גילה (1994); נשים בתפקידים ציבוריים בקיבוץ: הפריסה, הגורמים המשפיעים והניבוי. הוצאת המכון לחקר הקיבוץ, פרסום מס' 132, האוניברסיטה של חיפה.

אדר גילה ולואיס חנה ( 1988);  חברות בקיבוץ: סקר על נשים הנושאות בתפקידים ציבוריים. הוצאת המכון לחקר הקיבוץ, פרסום א', האוניברסיטה של חיפה.

זמיר אביבה (1999); מבעד לתקרת הזכוכית: נשים בתפקידי ניהול בכירים בקיבוץ. הוצאת יד טבנקין, רמת אפעל.

רוזנר מנחם ופלגי מיכל (1976); השוויון בין המינים- נסיגה או שינוי משמעות? הוצאת המכון לחקר הקיבוץ, פרסום מס' 21, האוניברסיטה של חיפה.

פלגי, מ. אורחן, א.;  סקר דעת קהל הקיבוצים בשנת 2007 . המכון לחקר הקיבוץ, פרסום מס' 192, האוניברסיטה של חיפה.

רוזנר מנחם, רוזוליו דני, פלגי מיכל (1998); מועצות מנהלים בתעשייה הקיבוצית. הוצאת המכון לחקר הקיבוץ, פרסום מס' 153, האוניברסיטה של חיפה.