מיכל פלגי ואליאט אורחן: סקר דעת קהל 2011

הדפסה

המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי

אוניברסיטת חיפה

סקר דעת קהל בקיבוצים בשנת 2011

והצגת השינויים בעמדות לאורך 20 שנים

מיכל פלגי ואליאט אורחן

חיפה, אוגוסט 2011

תקציר

מצב הקיבוץ

נבדק מצבו של הקיבוץ בשמונה תחומים: הכלכלה, הדמוקרטיה והשוויון בין החברים, החברה והביטחון הסוציאלי, שירותי הבריאות והחינוך, המצב האישי של החברים בקיבוץ, דאגות וחששות קיומיים, חוסן חברתי, וקיומן של תופעות חריגות.

א. תחום הכלכלה:

מעל למחצית מהחברים מציינים שמצבו הכלכלי של קיבוצם טוב, שמוסר העבודה בקיבוצם טוב, ושתיפקוד רוב נושאי התפקידים המשקיים טוב.

ב. הדמוקרטיה והשוויון בין החברים:

בשלושת הנושאים מתחום הדמוקרטיה והשוויון שנבחנו בסקר, שיתוף החברים בקבלת החלטות, הדמוקרטיה הפנימית בקיבוץ
והשוויון בין החברים, פחות ממחצית המשיבים סבורים שמצבו של קיבוצם טוב. בולט במיוחד הוא נושא השוויון בין החברים במיעוט הסבורים שמצב קיבוצם טוב בו.

ג. תחום החברה והביטחון הסוציאלי:

את המקום הראשון, בו מצב הקיבוץ צויין כטוב על ידי כשלושה רבעים מהמשיבים, תפס היחס כלפי וותיקי הקיבוץ  ואחריו בסדר יורד הטיפול בביטוח
הפנסיוני לחבר, פעילות התרבות ושעות הפנאי, הטיפול בזכויות החבר בעבודה, וקליטת צעירים. התחומים האחרונים ברשימה, בהם המצב בקיבוץ נתפס כטוב על ידי כשליש מהמשיבים, היו: תפקודם של רוב נושאי התפקידים החברתיים והמצב החברתי של הקיבוץ.

ד. שירותי הבריאות והחינוך:

רוב המשיבים, שלושה רבעים ויותר, סבורים שהקיבוץ מספק להם קצת יותר או הרבה יותר תרופות ושירותים רפואיים וכן שירותי חינוך
הדרושים לילדיהם מאשר המדינה מספקת. כמו כן, כשליש מהמשיבים סבורים שתקציב הגמלאים גבוה מאשר נקבע בהחלטות התנועה/רשם.

ה. המצב האישי של החברים בקיבוץ:

מחצית ויותר מחברי הקיבוץ מציינים שמצבם הבריאותי, החברתי והכלכלי וכן ביטחונם האישי לגבי העתיד טוב.  השנה, בהשוואה למצב לפני שנתיים, יותר משיבים מציינים שמצבם הכלכלי והביטחון האישי שלהם בעתיד טוב.

ו. דאגות וחששות קיומיים:

המצב הכלכלי האישי, החשש מאבדן מקור הפרנסה והחשש שיצטרכו לוותר על דברים חשובים תמורת תרופות מדאיגים במידה רבה כשליש
מהמשיבים; המצב הביטחוני מדאיג כרבע מהם.

ז. חוסן  חברתי:

כמחצית מהמשיבים סבורים שקיבוצם ידאג להם בעת זקנתם וקצת פחות ממחצית מעריכים שהקיבוץ ידאג להם בעת מצוקה כלכלית וכן שקיימים
מתח וסכסוכים בין חברי הקיבוץ.

ח. קיומן של תופעות חריגות:

תופעות חברתיות חריגות, כמו אלימות במשפחה או עוני כמעט ולא קיימות על פי המשיבים בסקר. לעומת זאת פיטורין מעבודה
בקיבוץ, אבטלה גלויה וניצול לרעה של התפקיד על ידי בכירים לטובתם האישית יותר שכיחים.

באופן  כללי, כמעט בכל התחומים, יותר משיבים מקיבוצים חזקים כלכלית  מאשר מקיבוצים חלשים ציינו שהמצב בקיבוצם טוב
בתחומים אלה.  נמצאו גם הבדלים בין משיבים מקיבוצים  עם מודלים שונים של התפרנסות. המצב בקיבוצים השיתופיים נתפס כיותר טוב מאשר במתחדשים ברוב התחומים - בתחום מוסר העבודה המצב הפוך.

הצעירים תופסים את המצב החברתי, הביטחון הסוציאלי, סיפוק תרופות וטיפולים רפואיים על ידי הקיבוץ ושירותי החינוך בקיבוץ כטובים יותר מאשר המבוגרים. כמעט ולא נמצאו הבדלים בין המינים בנושאים אלה.

שינויים במצב הקיבוץ בשנתיים האחרונות

א. שינויים במצב הכלכל

כמחצית המשיבים מציינים שחל שיפור במצב הכלכלי של  קיבוצם בשנתיים האחרונות וכשליש מציינים
זאת לגבי המצב הכלכלי האישי שלהם. יותר משיבים מבין הצעירים מאשר מבין גילאי הביניים והמבוגרים ציינו שחל שיפור במצב הכלכלי האישי שלהם וכך גם יותר נשים
מגברים. בהשוואה בין משיבים מקיבוצים במצב כלכלי שונה אחוז גבוה יותר מהקיבוצים החזקים כלכלית בהשוואה לחלשים מציין שחל
שיפור במצב הכלכלי של קיבוצם ושלהם בשנתיים האחרונות.  כמו כן, שיעור גדול יותר מהמשיבים במודל המתחדש
מאשר במודל השיתופי  מעריכים שחל שיפור בשנתיים האחרונות במצבו הכלכלי של קיבוצם ובמצבם האישי.

ב. שינויים במצב החברתי, בביטחון האישי ובשירותי הבריאות בקיבוץ

מחצית או יותר מהמשיבים ציינו שלא חל שינוי במצב, בשנתיים האחרונות, בתחומים אלה. כמו כן, יותר מרואיינים מקיבוצים במצב כלכלי לא טוב מאשר מקיבוצים במצב כלכלי בינוני וטוב מציינים שבשנתיים האחרונות חלה הרעה במצב. במודל השיתופי יותר משיבים מאשר במודל
המתחדש מעריכים שחלה הרעה בשנתיים האחרונות במצב החברתי של הקיבוץ. לעומת זאת יותר משיבים מהמודל המתחדש מאשר מהשיתופי מציינים שחלה הרעה בשנתיים האחרונות בשירותי הבריאות שהקיבוץ מספק וכן בביטחונם האישי של חברי הקיבוץ לגבי העתיד.

שביעות רצון מהחיים בקיבוץ

מתוך 12 התחומים שנבדקו ב-9 מעל למחצית המשיבים מציינים שביעות רצון. התחומים, בסדר
יורד, הם: שביעות רצון  מהעבודה (מעל לשלושה רבעים מהמרואיינים מציינים שהם שבעי רצון); מהחיים בקיבוץ, משירותי הבריאות
בקיבוץ, מרמת החיים שלהם,  מהחיים באופן כללי, מהקשרים החברתיים שלהם בקיבוץ, וממצבם החברתי בקיבוץ  (כשני שלישים מציינים שביעות רצון בתחומים
אלה); מהגשמת שאיפותיהם להתפתחות אישית, מטיפול קיבוצם בביטחון הסוציאלי (מעל מחצית המשיבים מציינים שביעות רצון בשני תחומים אלה).

בשני תחומים - שינויים הקורים בקיבוץ והיחסים הבין אישיים בקיבוץ - קצת פחות ממחצית המשיבים מציינים שביעות רצון; ובתחום אחד - האפשרות להשפיע על הנעשה בקיבוץ – פחות משליש שבעי רצון.

בכל התחומים שנבדקו נמצאו הבדלים בין המשיבים מהקיבוצים החלשים כלכלית לבין המשיבים מהקיבוצים הבינוניים ולבין אלה מהחזקים, כאשר האחרונים יותר שבעי רצון. בקיבוצים השיתופיים נמצא האחוז הגבוה ביותר שמציין שביעות רצון מכל התחומים של רווחת הפרט.  לעומת זאת, בקיבוצים המתחדשים יש יותר שבעי רצון מהשינויים.

עמדות כלפי העבודה

אפיוני העבודה:

פחות משני שלישים מהמשיבים עובדים היום בקיבוצם ולמעלה משליש עובדים מחוץ לקיבוץ.  כשני שלישים מהמשיבים משתכרים פחות מהשכר הממוצע
ברוטו לחודש לשכיר במשק. יחד עם זאת, מעל למחצית מהמשיבים סבורים שעבודתם מפרנסת אותם בכבוד וקרוב למחצית מעריכים את התגמול הכספי שהם מקבלים כהוגן.

יותר נשים  מגברים נכללות בקבוצת השכר הנמוכה מ-5500 ₪. כמו כן, יותר גברים  מאשר נשים  נמצאים בקבוצת השכר הגבוהה מ-9000 ₪.  בנוסף, יותר גברים מנשים ממלאים תפקידים ניהוליים בכירים בעבודתם הנוכחית.

קיימים הבדלים בין משיבים מקיבוצים חזקים כלכלית לבין אלה מקיבוצים  חלשים כאשר יותר מבין הראשונים מציינים שעבודתם
מפרנסת אותם בכבוד ושכרם הוגן. גם יותר משיבים מהקיבוצים השיתופיים בהשוואה למתחדשים מציינים זאת.

עמדות כלפי שינויים

ההפרטות

א. הפרטת שירותים:
בתחום ההפרטות נמצא שקיימת התנגדות של מעל למחצית המשיבים להפרטה טוטלית הכוללת חינוך ובריאות ותמיכה של כשליש מהם. לעומת זאת מחצית תומכים בערבות הדדית מוגבלת  לבריאות, חינוך וסיעוד. באשר לביטול ארוחת הערב בימי שישי, נושא הקשור לשמירה על אירועים משותפים לקהילה, נמצא שכמחצית מהמשיבים שוללים מהלך זה. גילאי הביניים תומכים בשעורים גבוהים יותר מהשכבות האחרות בהפרטת שירותים אלה. בקיבוצים החלשים
כלכלית יש תמיכה רבה יותר בשינויים אלה, שיעור המתנגדים לשינויים הוא הגבוה ביותר בקיבוצים השיתופיים והנמוך ביותר בקיבוצים המתחדשים.

ב. גודל הדירה:
גודל הדירה הממוצעת נאמד ב-92 מ"ר כאשר הטווח נע מ-20 מ"ר עד 240  מ"ר. מחצית מהמשיבים מציינים ששטח דירתם עולה על 86 מ"ר. גילאי הביניים
מעריכים את דירתם כגדולה יותר מאשר הצעירים והמבוגרים. בקיבוצים חלשים כלכלית הדירה הממוצעת קטנה יותר מהדירה בקיבוצים החזקים כלכלית.

ג. חלוקת רכוש הקיבוץ לחברים:

השנה בחנו את רעיון שיוך נכסי הקיבוץ גם לחברים חדשים - כמחצית מהמשיבים מתנגדים לכך ורק רבע
תומכים. קרוב למחצית  מהמשיבים מתנגדים למכירת המניות ואחוז דומה תומך במכירתן רק לחברי קיבוץ.
כללית, ההתנגדות למכירת מניות הקיבוץ, אם יחולקו, יציבה בשמונה השנים האחרונות.

אחוז התומכים בקיבוצים השיתופיים בשיוך הנכסים הכלכליים לחברים חדשים וכן במתן אפשרות למוכרן נמוך
יותר מאשר בקיבוצים והמתחדשים.

ד. דמוקרטיה ישירה לעומת עקיפה

אחוז התומכים במעבר לדמוקרטיה ייצוגית (הנהלת הקיבוץ) קטן מחמישית המשיבים ואחוז השוללים
קרוב לשלושה רבעים.

ה. פתיחת גדרות הקיבוץ

פחות ממחצית המשיבים תומכים בהקמת שכונה קהילתית צמודה לקיבוצם. השנה ירד אחוז התומכים

בהקמת שכונה קהילתית ליד קיבוצם מכמעט שלושה רבעים לפני שנתיים לפחות ממחצית השנה.
רבים יותר מגילאי הביניים ומהמבוגרים בהשוואה לצעירים תומכים בהקמתה וכך גם יותר גברים מנשים. יותר משיבים מהמודל המתחדש
מאשר מהמודל השיתופי תומכים בהקמת שכונה קהילתית צמודה לקיבוצם.

ו. תיגמול החברים

שכר דיפרנציאלי: ב-2011 כשני שלישים מהמשיבים תומכים בשכר דיפרנציאלי וכרבע שוללים. מבין התומכים יש יותר צעירים
וגילאי הביניים מאשר מבוגרים; יש יותר תומכים בין המשיבים מהמודל המתחדש מאשר
מהשיתופי. דעתם של שני שלישים מהמשיבים בנושא השכר הדיפרנציאלי נשארה כפי שהייתה
לפני 3 שנים, קרוב לשליש תומכים בכך יותר עכשיו.

תיגמול ביחס להשקעה: קרוב למחצית מהמשיבים סבורים שהם משקיעים יותר מאשר הם מקבלים מהקיבוץ ורק מיעוט סבור
שהתמורה גבוהה מההשקעה. בין גילאי הביניים נמצא האחוז הגבוה ביותר שחש חוסר הוגנות
בתגמול. יותר משיבים מקיבוצים חלשים כלכלית בהשוואה לבינוניים ולחזקים סבורים שהם
מקבלים מהקיבוץ פחות ממה שהם משקיעים.

ז. השינויים  בקיבוץ ותהליך קבלתם

תוצאות השינוי: פחות ממחצית המשיבים מרגישים שיצאו נשכרים מהשינויים בקיבוצם ושיעור דומה שלא חל שינוי בהרגשתם.
מיעוטם מציינים שנפגעו אישית מהשינויים. פחות צעירים מציינים שנשכרו אישית מהשינויים. כמו כן, יותר משיבים מקיבוצים הנמצאים במצב כלכלי לא טוב מאשר מקיבוצים
במצב כלכלי בינוני  וטוב  חשים שנפגעו אישית מהשינוי. יותר משיבים מהקיבוצים המתחדשים מאשר מהמודל השיתופי חשים נשכרים אישית מהשינוי אך גם רבים
יותר חשים שנפגעו אישית.

הגינות בתהליך קבלת ההחלטות על השינוי:

קרוב לשני שלישים מהמשיבים  סבורים שתהליך קבלת ההחלטות בנושא השינויים היה הוגן ורק כשביעית סבורים שלא כך
היה. משיבים מקיבוצים חזקים כלכלית מציינים בשיעורים גדולים יותר מאשר חבריהם
בקיבוצים החלשים שתהליך קבלת ההחלטות בקשר לשינוי היה הוגן. רבים יותר המשיבים בקיבוצים השיתופיים, כרבע,  מאשר במתחדשים, כעשירית,
סבורים שתהליך קבלת ההחלטות בקיבוצם לגבי השינויים לא היה הוגן.

האמון  בקיבוץ, בהנהגתו ובעתידו

האמון בהנהלת הקיבוץ ובחבריו:

שליש מהמשיבים מבטאים אמון רב  בהנהלה החברתית של הקיבוץ וכמחצית מבטאים אמון רב בהנהלה הכלכלית של הקיבוץ. מרבית
המשיבים סבורים ששקיפות לגבי שכרם של נבחרי הציבור רצויה מאוד. קצת פחות ממחצית מבטאים אמון  רב במרבית חברי הקיבוץ.
למשיבים מהקיבוצים החלשים כלכלית יש פחות אמון בהנהגה החברתית שלהם, בהנהגה הכלכלית ובמרבית חברי הקיבוץ, מאשר למרואיינים מהקיבוצים הבינוניים והחזקים
כלכלית. כמו כן, במודל השיתופי יותר משיבים נותנים אמון רב בבעלי התפקידים החברתיים והכלכליים בקיבוץ, בהשוואה למודל המתחדש.

האמון  בעתיד קיבוצם:
יותר ממחצית המשיבים נותנים אמון רב בעתיד קיבוצם.  למשיבים מהקיבוצים החזקים כלכלית יש יותר אמון
בעתיד קיבוצם מאשר לאלה מהחלשים.

ההשלכות של יישום עקרונות הקיבוץ:
כשלושה רבעים מהמשיבים, סבורים שהיישום של ערבות הדדית מורחבת, בעלות משותפת על
אמצעי הייצור, ושיוך נכסים יועילו להמשך קיומו של הקיבוץ. כמעט שני שליש סבורים
כך לגבי יישום השכר הדיפרנציאלי ופחות ממחצית סבורים שיישום "השוויון"
יועיל לקיבוץ. יישום העיקרון "מכל אחד לפי יכולתו ולכל אחד לפי צרכיו"
יועיל לקיבוץ רק בעיני רבע מהמשיבים. הדבר שעלול יותר מכל להזיק לקיבוץ הוא המשך קיומו
של ערך שוויוני זה (כך סבורים למעלה ממחצית המרואיינים).

בקיבוצים  החלשים כלכלית יש יותר הסבורים בהשוואה לחזקים ששיוך נכסי הקיבוץ לחברים  יועיל להמשך קיומו של הקיבוץ.  יותר משיבים מהקיבוצים השיתופיים מאשר המתחדשים סבורים שערכי השוויון וערבות הדדית נרחבת יועילו להמשך קיומו של הקיבוץ אך פחות
משיבים במודל השיתופי סבורים שיישומם של שכר דיפרנציאלי ושיוך הנכסים לחבר יועילו
להמשך קיומו של הקיבוץ.

הפערים הכלכליים בקיבוץ:
כמחצית מהמשיבים סבורים שהפערים הכלכליים בין החברים גדולים ועוד כשליש סבורים שהם
בינוניים. יותר מבוגרים וגילאי הביניים בהשוואה לצעירים  סבורים שהפערים
גדולים. שליש מהמשיבים מודאגים במידה רבה מרמת הפערים הכלכליים הקיימים בין החברים
וקרוב לשליש מודאגים במידה בינונית.
בקיבוצים החלשים כלכלית יש יותר פערים ויותר דאגה מהם מאשר בקיבוצים החזקים. כך גם בקיבוצים המתחדשים בהשוואה לשיתופיים.

המחוייבות לקיבוץ ולחיים הקיבוציים

מחשבה  על עזיבת הקיבוץ:
רוב המשיבים חושבים לעתים רחוקות על עזיבת הקיבוץ ורק מיעוט חושבים על כך לעתים
קרובות. מזה תשע שנים קיימת מגמת עליה באחוז החושבים לעיתים רחוקות על עזיבת
הקיבוץ. צעירים חושבים על עזיבת הקיבוץ יותר ממבוגרים וכן גם משיבים
מקיבוצים במצב כלכלי לא טוב.

המלצה על חיי קיבוץ:
כמחצית המשיבים היו ממליצים בכל לב לאדם צעיר שהם רוצים בטובתו, לבחור בחיי הקיבוץ;
לעומתם, כחמישית לא היו ממליצים בשום אופן. אחוז גדול יותר מהצעירים  מאשר
מגילאי הביניים  ומהמבוגרים היו ממליצים
לאדם צעיר לבחור בחיי קיבוץ. פחות משיבים מקיבוצים במצב כלכלי לא טוב מאשר במצב
טוב היו ממליצים לאדם צעיר שהם רוצים בטובתו, לבחור בחיי קיבוץ.

צורת החיים הרצויה

א. הרצון שהקיבוץ יהפוך לישוב קהילתי:

חמישית מהמשיבים מעוניינים במידה רבה שקיבוצם יהפוך לישוב
קהילתי וכשני שלישים אינם מעוניינים בכך. כמו כן, יותר משיבים מהקיבוצים החלשים
כלכלית והמתחדשים מעוניינים במידה רבה שהקיבוץ יהפוך לישוב קהילתי.

ב. הרצון להתגורר כתושבים בשכונה קהילתית ליד הקיבוץ:

רוב המשיבים אינם מעוניינים להתגורר כתושבים בשכונה קהילתית ליד קיבוצם. כמו כן, יותר משיבים מהקיבוצים החלשים כלכלית
מעוניינים במידה רבה להתגורר כתושבים בשכונה קהילתית ליד הקיבוץ.

ג. הרצון שהקיבוץ יהפוך למושב:

רוב המשיבים אינם מעוניינים שקיבוצם יהפוך למושב. כמו
כן, יותר משיבים מהקיבוצים החלשים כלכלית והמתחדשים מעוניינים במידה רבה שהקיבוץ יהפוך למושב.

ד. הקיבוץ מקום טוב לחיות בו:
רוב מוחלט של המשיבים מציין שהקיבוץ הוא מקום טוב או טוב מאוד לחיות בו. צעירים
סבורים כך יותר ממבוגרים, וכן גם משיבים מקיבוצים חזקים כלכלית ומקיבוצים שיתופיים.

קליטה בקיבוץ – בני קיבוץ ותושבים

מאמצי הקיבוץ לקליטת צעיריו:
כשליש מהמשיבים סבורים שהקיבוץ עושה את כל המאמצים האפשריים על מנת לקלוט
בניו/בנותיו. בקיבוצים החלשים כלכלית אחוז קטן יותר סבור כך.

:מעמד הנקלטים

כמחצית מהמשיבים מציינים שהם רוצים לקלוט אנשים מחוץ לקיבוץ גם לתושבות וגם לחברות.

נכונות זאת בולטת יותר בין המשיבים מקיבוצים במצב כלכלי לא טוב ובין משיבי הקיבוצים המתחדשים.

קליטת בני קיבוץ במעמד של עצמאות כלכלית:

רוב המשיבים תומכים בקליטת בני קיבוץ לחברות במעמד של עצמאות כלכלית וסבורים שהיא תועיל להמשך קיומו של הקיבוץ. עמדה זאת בולטת יותר בין
המבוגרים, בין המשיבים מקיבוצים במצב כלכלי לא טוב ובין הקיבוצים המתחדשים.

עמדות כלפי התנועה ופעילויותיה

בחלק זה נציג את מידת האמון בהנהגת התנועה ואת העמדות כלפי תחומי הפעילות העיקריים בהם
סבורים המשיבים שהיא צריכה לעסוק.

כמחצית המשיבים מציינים שיש להם מעט אמון בהנהגת התנועה. לגברים ומבוגרים יש פחות אמון
בהנהגת התנועה.

תחומי עיסוק חוץ קיבוציים שרצוי שהתנועה תעסוק בהם בסדר יורד הם: התחום שלגביו מעל לארבע חמישיות
סבורים שעל התנועה לעסוק בו הוא ייצוג הקיבוצים כלפי מוסדות המדינה. כשלושה רבעים סבורים
שהתנועה צריכה לעסוק במעורבות בחברה הישראלית ובתנועות הנוער בישראל. כשני שלישים סבורים
שעל התנועה לעסוק בקידום הנושא האקולוגי ומעל למחצית סבורים שהתנועה צריכה לעסוק בתנועות
הנוער בתפוצות.

יותר נשים מגברים סבורות שעל התנועה לעסוק בקידום הנושא האקולוגי ובמעורבות בחברה
הישראלית. יותר מבוגרים מאשר צעירים וגילאי הביניים סבורים שעל התנועה לעסוק
בתנועות הנוער בישראל.

תחומי עיסוק פנים קיבוציים שרצוי שהתנועה תעסוק בהם בסדר יורד הם: כשלושה רבעים סבורים שעל התנועה
לעסוק הרבה בטיפול בביטוח פנסיוני לחברים, כשני שלישים ויותר סבורים שהיא צריכה
לעסוק הרבה בטיפול בזכויות החבר בעבודה, בליווי קיבוצים במצוקה ובצמיחה דמוגרפית. כמחצית
המשיבים ציינו שעל התנועה לעסוק הרבה  בגישור
בין חברים לקיבוצם, בשיוך דירות ובערבות הדדית. נמצא שיותר משיבים מקיבוצים אשר
מצבם הכלכלי לא טוב וכן מקיבוצים מתחדשים סבורים שעל התנועה לעסוק בהמשך הערבות
ההדדית בקיבוצים, בטיפול בזכויות החבר בעבודה ובשיוך דירות.

You are here:
euko goldbar koxp sex hikayelerş