1931-2015  

חבר קיבוץ גניגר

הומו אקדמיקוס (האדם האקדמי)

אברהם החל את לימודיו, כרבי עקיבא, בגיל ארבעים. נפגשנו לראשונה באוניברסיטת תל אביב, בחוג לסוציולוגיה, בסוף 1970. מעטים היו אז הקיבוצניקים שרכשו השכלה גבוה והחיבור היה מידי, למרות הפער בגילים: הוא חבר קיבוץ ותיק ואני חבר גרעין, משוחרר טרי מהצבא, שטרם התנסה ממש בחיי קיבוץ. אברהם – תמיד קראנו לו אברהם, לא "נגרו" כפי שנקרא בפי חבריו הארגנטינאיים, ולא "שחור" על הטיותיו השונות כפי שנקרא בפי חבריו בקיבוץ – נכבש בקסמי הסוציולוגיה והמשיך בלימודיו לתואר שני ולדוקטורט, אותו סיים בשנת 1991.

בסוף שנות השבעים הצטרף למכון לחקר הקיבוץ באוניברסיטת חיפה שהיה אז בשנותיו הראשונות. העבודה המחקרית במכון הייתה חלקית – יומיים בשבוע בלבד. הוא החליט לחקור תחום שהיה במרכז תשומת הלב הפוליטית והציבורית באותן השנים – יחסי הקיבוצים ועיירות הפיתוח. כזירת האירוע בחר את בית שאן והקיבוצים שסביבה. עבודת הדוקטורט שלו, שנעשתה בהדרכת פרופ' אפי יער, היא תוצאה של מחקר זה. באמצע שנות השמונים הצטרפתי אף אני למכון לחקר הקיבוץ, ואברהם היה החונך שלי. הוא צירף אותי למחקר על עיירות הפיתוח והקיבוצים. המאמר הראשון שלי הופיע בחוברת אותה ערך ובה היה הכותב הראשי. עם סיום המחקר, יזם אברהם סקרי אבחון חברתי בקיבוצים. הימים, בתחילת שנות התשעים,  היו ימי מבוכה ומשבר, ותחילת גל השינויים בקיבוצים. הוא זיהה את הצורך של קיבוצים להבין מה רוצים החברים. הוא פנה לחנה גולדמברג ואלי, וכך בהנהגתו ערכנו סקרים וסבבנו בקיבוצים ברחבי הארץ וסיפרנו לחברים מה הם חושבים. כאשר קיבוצים, שרצו לעבור לשכר דיפרנציאלי, פנו למכון לחקר הקיבוץ כדי לבדוק את עמדות החברים, המשימה הוטלה באופן טבעי על אברהם, והוא עסק בכך עד לאחרונה. השינויים בקיבוץ העסיקו אותו הן כחבר קיבוץ והן כחוקר, ולא מעט ממחקריו הוקדשו לעניין זה. בעיקר התעניין במערכת הדמוקרטית ובדרך קבלת החלטות וכן בתפיסת חברי הקיבוץ את השינויים שקיבוצם עובר.

כאשר הגיע ל"גיל הפרישה" העביר את כל עיסוקיו לתחום המחקרי. במכון לחקר הקיבוץ לא התאפשר לעבוד יותר מיומיים בשבוע, לכן הצטרף  להשלמת השבוע ל"יד טבנקין" – המרכז  הרעיוני, התיעודי והמחקרי של התנועה הקיבוצית. שם חבר למנולו (מנחם טופל) שריכז את המחקר החברתי. בשנות עבודתו ב"יד טבנקין" היה שותף במחקר הגדול שנערך על "הקיבוץ במפנה המאה". במסגרת זו פורסמו כ- 20 עבודות מחקר, מתוכן שלוש שלו. אברהם חקר את  השתקפות משבר הקיבוצים בעיתונות הקיבוצית , את הייעוץ הארגוני בקיבוץ וכן כתב על "כוחות פנימיים להיחלצות מהמשבר" . מיזם גדול אחר שאברהם עסק בו הוא השנתון הסטטיסטי של התנועה הקיבוצית "מידע ומספרים". כל שנה הפיק חוברת מפורטת על התנועה הקיבוצית על כל היבטיה – הדמוגרפיים, הכלכליים, החקלאות, התעשייה, התעסוקה, ההשכלה ועוד. אחד עשר שנים (1998-2008) עסק בכך, עד שסיבות תקציביות אילצו את יד טבנקין להפסיק את הפקת החוברות.  

בשנים האחרונות התמקד בשני נושאים.

האחד הוא ההון החברתי. הון חברתי הוא מושג שהפך להיות פופולרי במדעי החברה. הוא מתייחס למידה בה חברי קהילה פועלים יחד על מנת לקדם מטרות משותפות, בהתבסס על רשתות חברתיות, ערכים משותפים ורמה של אמון. אברהם העריך כי למושג זה יש אפשרות להסביר דברים רבים הקשורים בקיבוץ, ובעיקר התעניין בקשר בין ההון החברתי והחוסן החברתי. בשנת 2006 פורסם ספרו " חוסן הקהילה – הון חברתי בקיבוץ" שיצא בהוצאת יד טבנקין. הספר זכה בפרס מטעם "קרן קיבוץ". בשנים האחרונות עניין אותו בהקשר זה הקשר בין הון חברתי, חוסן חברתי ויכולת להתאושש ממשבר. בקיץ האחרון שוחחנו על התארגנות לעריכת מחקר בהובלתו, שיבדוק  את מידת ההתאוששות של ישובי "עוטף עזה" לאחר "צוק איתן". חשבנו להסביר הבדלים בין ישובים באמצעות  "הון חברתי ו"חוסן הקהילה".

הנושא השני הוא הניסיון להגדיר את האפיון המיוחד של הקיבוץ. כותרת של המאמר הראשון שפרסם בנושא בשנת 1992 תבהיר את הכוונה: "האם הקיבוץ הוא בית, דרך או עסק?". מאז לא חדל לעסוק בכך בצורות שונות. הנה דוגמאות לכותרות שנתן למאמרים: "מניהול עצמי לביורוקרטיה נבחרת";  "מהשולחן העגול אל שולחן המנהל". לאחרונה ביקשתי ממנו לסכם את כל מחקריו ותובנותיו בהקשר זה. יום לפני מותו מסר לי את הטיוטה הראשונה. אברהם מזהה ארבע זהויות שונות של הקיבוץ. שלוש מהן מופיעות כבר במאמר הראשון שפרסם  ואחר כך נוספה גם זהות רביעית – הקיבוץ כארגון. בלשון האקדמית , כפי שכתב בטיוטה:

"המיוחדות של מבנה השליטה – במשמעות של דרך וויסות הפעילות החברתית במסגרתו (governance) – של הקיבוץ נגזרת ממורכבות התפקידים שהקיבוץ ממלא עבור חבריו. אלה מכסים את מרבית תחומי החיים של הפרטים. מלבד היותו יחידה מוניציפלית, המחויבת לדאוג לסדר הציבורי ולמתן שירותים לתושבים, הקיבוץ הוא בו-זמנית גם: (1) ציבור מאופיין על-ידי השקפת עולם ומטרות דומות (אגודה וולונטרית – הקיבוץ כ"תנועה") כאשר הפעולה המשותפת נשענת על משמעת עצמית של החברים; (2) יחידת השתייכות בעלת רכוש משותף בה החברות בקבוצה היא היסוד ליחסי הגומלין בין החברים (הקיבוץ כ"בית"(;  (3) זירה בה פרטים וקבוצות מתחרים על תגמולים (כעין "עיסקה בשוק"( והיחס למערכת נגזר מיתרונותיה וחסרונותיה (באים ו/או נשארים אם כדאי); (4) מערכת מפרנסת היררכת (הקיבוץ כ"ארגון") שהחברות בו היא אמצעי להשגת מטרות שאינן קשורות דווקא במהות הקבוצה. בכל אחד מדפוסים אלה מקובלים חוקים או כללי משחק שונים."

טענתו המרכזית היא כי בתקופות שונות ובקיבוצים שונים ניתן דגש שונה לכל אחת מהזהויות האלה ובכך מוסבר הן השינוי בקיבוץ והן כיוון השינוי.

אברהם פרסם 32 מאמרים בעברית ועוד ארבעה באנגלית.

אברהם הוא דמות החוקר הקלאסי – מצד אחד ספון בספריה לומד, קורא, מנתח, מגבש רעיונות ומצד שני יוצא ל"שטח" לראות את האנשים, לשאול, להבין, ושוב לחזור לשולחן העבודה ולשלב בין התובנות העיוניות למה שגילה בשטח. על פניו לא הילך בגדולות. לא השתלב במסלול ההוראה האקדמי, שאינו מותיר פנאי מספק למחקר, המעיט להרצות בכנסים מדעיים. עיקר מרצו הוקדש למחקר. הכתיבה המסכמת את מחקריו היתה לו קשה ומלאה בהתלבטויות. אבל התוצאות היו משובחות. מבחינתי, אברהם הוא אחד התיאורטיקנים החשובים של הקיבוץ.

שלמה גץ (קיבוץ גדות) – המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי – אוניברסיטת חיפה.

רשימת פרסומים

Pavin, A. (2011). "Crisis, social capital and community resilience" in: Palgi, Michal, Reinharz, Shulamit: One Hundred Years of kibbutz life – a century of crises and  reinvention.  New Jersey: Transaction Publishers, New Brunswick, 2011: 59-7

Pavin, A. (2011)." Environmental problems on kibbutzim" Kibbutz trends no. 42: 49-54.

Pavin, A. (1998). " Members perception of kibbutz reforms". Kibbutz trends,: 56-61

Pavin, A.(1998). "The governmental system of the kibbutz" In: Leviatan, U. et al (ed): Crisis in the Israeli kibbutz: meeting the challenge of changing times. Westpot, Praeger:97-110.

פווין, א. (2014)."ערכים מתחרים: שינויים בתרבות הסוציולוגית של הקיבוץ", סוגיות חברתיות בישראל 17:69-93

פווין, אברהם, פלגי, מיכל  (2011).   הפרטה בקיבוץ או הפרטת הקיבוץ?. חיפה: אוניברסיטת חיפה – המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי.

פווין, א. (2010). מהפכה מעמדית בחברה שוויונית: שינוי וריבוד בקיבוץ. חיפה: אוניברסיטת חיפה – המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי.

פווין, א. השינוי ומצוקות החברים בקיבוץ הדיפרנציאלי  (2008)ב: פלגי, זמיר: מחברת רווחה לחברת שוק:  מצוקה כלכלית בקיבוץ. ירושלים: מכון ון ליר .

לב ארי, לילך; פווין, אברהם. 2006: "הון חברתי כמנוף לפיתוח הפריפריה", אופקים בגאוגרפיה. חוברת 66, עמ' 113-95.

פווין, א. (2006 ).חוסן הקהילה – הון חברתי בקיבוץ.רמת אפעל: יד טבנקין.

פווין, א. 2006 ).  "מהשולחן העגול על שולחן המנהל". מפנה 51: 41-49

פווין, א. (2006 ). "חורים ברשת הביטחון".מפנה :50: 46-52

פוין, אברהם; לב ארי, לילך.  2003: הון חברתי כמנוף להיחלצות מהמשבר בפריפריה.  המכון לחקר הקיבוץ, אוניברסיטת חיפה, חיפה והסוכנות היהודית לארץ

ישראל, ירושלים, מס' 183 .

פווין, א. (2003).הון חברתי בקיבוצים בפריפריה. רמת אפעל: יד טבנקין – הסוכנות היהודית לארץ ישראל

פווין, א. (2003).הקיבוץ הדיפרנציאלי בעיני חבריו. חיפה: אוניברסיטת חיפה – המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי.

פווין, א. (2002).מניהול עצמי לביורוקרטיה נבחרת .  חיפה: אוניברסיטת חיפה – המכון לחקר הקיבוץ והרעיון שיתופי.

פווין, א. (2000). "המשנים" – איזה קיבוץ הם רוצים? "      מפנה 29.

פווין, א. (1998). שינויים על כף המאזניים. חלק א  – ניתוח סקר יד טבנקין.

פווין, א. (1998). "השינויים בקיבוץ: איך הם נראיםלאחר מעשה."     מפנה:.22

פווין, א.(1997). השינויים במבנה הארגוני של הקיבוץ  חיפה: אוניברסיטת חיפה – המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי.

פווין, א. (1996).ריבוד ושנוי בחברה שוויונית  אפעל : יד טבנקין – חיפה: אוניברסיטת חיפה – המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי.

פווין, א. (1995). חקר השינויים בקיבוץ: הערות עיוניות.  חיפה: אוניברסיטת חיפה – המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי.

פווין, א.(1995).  כוחות פנימיים להיחלצות מהמשבר. מחקר הקיבוץ במפנה המאה – שינוי, משבר, המשכיות.רמת אפעל: יד טבנקין

פווין, א.(1994). "עדתיות ויחסי עיירות פיתוח-קיבוץ: מקרה של פלורליזם ישראלי". שורשים י"ח: 33-50.

פווין, א. (1994).היועץ הארגוני בקיבוץ – שינוי מתוכנן. יד טבנקין, מחקר הקיבוץ במפנה המאה – שינוי, משבר, המשכיות  

פווין,א., אברהמי, א. (1992). סקר עמדות חברי התק"ם בנושאים פוליטיים.יד טבנקין – אפעל

פווין, א. (1992) האם הקיבוץ הוא : בית, דרך או עסק. חיפה: אוניברסיטת חיפה – המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי.

פווין, א. (1992).השתקפות המשבר בעיתונות הקיבוצית . יד טבנקין – מחקר הקיבוץ במפנה המאה – שינוי, משבר, המשכיות  

פווין, א.(1991). יחסי עיירות פיתוח – קיבוצים באספקלריה של תיאורית החילופין. תל-אביב: אוניברסיטת תל אביב. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור.

פווין, א. (1991.  מי רוצה איזה שינוי, ולמה? על מגמות השינוי בקיבוץ. חיפה: אוניברסיטת חיפה – המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי

פווין, א. 1988).)הגורם הפוליטי ביחסי הקיבוציםועיירות הפיתוח. חיפה: אוניברסיטת חיפה – המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי.

פווין, א. (1988). פרויקט "סלע". חיילים משוחררים לומדים וחיים בקיבוץ. דו"ח מחקר.  חיפה: אוניברסיטת חיפה – המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי.

פווין א. (1987). זה עם זה, או זה על יד זה? דינמיקה של יחסי גומלין בין קיבוצים ועיירות פיתוח.  חיפה: אוניברסיטת חיפה – המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי.

פווין, א., גץ, ש., זמיר, ד., רוזנר, מ.(1985).  חברי קיבוצים ותושבי עיירות פיתוח: יחסי גומלין, דימויים הדדיים ונכונות לשיתוף פעולה.תל-אביב: המרכז לפיתוח על שם פנחס ספיר, ליד אוניברסיטת תל-אביב,

פווין, א. (1983). קיבוץ ועיר פיתוח: קואופרטיב שכונתי בבית שאן וקשריו עם קיבוץ שכן.חיפה: אוניברסיטת חיפה – המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי.

פווין, א., רוזנר מ., רוזנקיר, א. (1981): פעילות חברתית של חברי קיבוץ בעיירות הפיתוח. (חברי קיבוצים ותושבי עיירות פיתוח : יחסי גומלין; דימויים הדדיים ונכונות לשיתוף פעולה). חיפה: אוניברסיטת חיפה – המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי.