קליטה בקיבוץ – ממצאי סקר דעת קהל 2016 – פרופ' מיכל פלגי ואליאט אורחן

ממחקרי המכון לחקר הקיבוץ

פורסם ב"קיבוץ" מרץ 2017

קליטה בקיבוץ – בני קיבוץ ותושבים 2016

נתונים מסקר דעת קהל 2016 של המכון לחקר הקיבוץ באוניברסיטת חיפה[1]

פרופ' מיכל פלגי ואליאט אורחן.

עתיד הקיבוץ תלוי במידה רבה בתחום  קליטת הבנים/ות בו. לכן הנושא נבדק על ידי שבע שאלות בסקר דעת קהל 2016 שנערך על ידי פרופ' מיכל פלגי ואליאט אורחן (המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי באוניברסיטת חיפה) שכלל מדגם סטטיסטי של 1600 משיבים מכלל הקיבוצים – 26% מקיבוצים שיתופיים ו-74% מקיבוצים מתחדשים. 15% ממשיבי הסקר הם מקיבוצים במצב כלכלי לא טוב, 29% מקיבוצים במצב כלכלי בינוני ו56% מקיבוצים במצב כלכלי טוב.

השאלות התייחסו למצב הקיבוץ מבחינת קליטת הבנים/ות לחברות, הערכת  מאמצי הקליטה של הקיבוץ, סוגי הקליטה הרצויה, איך מוערכת השפעת קליטת הבנים בעצמאות כלכלית על המשך קיומו העתידי של הקיבוץ, עמדות כלפי קליטת הבנים בעצמאות כלכלית וכלפי מתן סובסידיה לבנים/ות הנקלטים לחברות מלאה, וקליטת בנים/ות לחברות מלאה בלבד.

קרוב  למחצית מהמשיבים סבורים שמצב הקיבוץ מבחינת קליטת הבנים/ות הוא טוב ועוד כשליש סבורים שהוא לא טוב. יחד עם זאת ניתן לראות שלאורך העשור המצב מאד השתפר. אחוז הסבורים שהמצב טוב עלה יותר מפי 2 מ-18% ל-44% ואחוז הסבורים שהמצב לא טוב ירד ביותר מחצי מ-62% ל-28%.

 

קיבוצים חזקים לעומת חלשים כלכלית

בחינת מצב הקליטה בקיבוצים במצב כלכלי שונה מעלה את ההבדל בין הקיבוצים החלשים והחזקים כלכלית: בראשונים בולט האחוז הגבוה (יחסית) של משיבים הסבור שמצב קיבוצם לא טוב מבחינת קליטת הבנים/ות (48%) ורק 22% סבורים שהוא טוב בקליטה לעומת 20% מהקיבוצים החזקים כלכלית בהם המצב נתפס כלא טוב מבחינת הקליטה ו-54% הסבורים  שמצבם טוב.

קרוב למחצית (46%) מהמשיבים השנה סבורים שהקיבוץ עושה את כל המאמצים האפשריים על מנת לקלוט את בניו/בנותיו. כרבע (26%)  סבורים שקיבוצם אינו עושה את כל המאמצים האפשריים למטרה זו.  

מאז שנת 2002 חל שינוי בולט בעמדות המשיבים: חלה עליה בקבוצת הסבורים שקיבוצם משקיע את כל המאמצים (ב-2002- 27% סברו כך וב-2016 46%) וירידה בקרב הסבורים שקיבוצם אינו משקיע (ב-2002- 49% סברו כך וב-2016 26%).

 

קיבוצים חזקים לעומת החלשים כלכלית

בקיבוצים החזקים כלכלית 56% מבין המשיבים סבורים שהקיבוץ עושה את כל המאמצים הנדרשים על מנת לקלוט בניו ובנותיו, לעומת 25% באלה שמצבם הכלכלי לא טוב ו-37% בבינוניים כלכלית. בקיבוצים החזקים כחמישית סבורים שקיבוצם אינו עושה את כל המאמצים לעומת כמחצית באלה שמצבם הכלכלי לא טוב ושליש בבינוניים כלכלית.

קיבוצים שיתופיים לעומת מתחדשים

בקיבוצים השיתופיים 51% מהמשיבים סבורים שהקיבוץ משקיע את כל המאמצים לקלוט את בני ובנות הקיבוץ. בקיבוצים המתחדשים שעור המציינים כך נמוך יותר (44%).

כללית ניתן לראות שהדעות מתחלקות בין אלה המעוניינים לקלוט רק לחברות מלאה (44%) לבין אלה המעוניינים לקלוט גם לחברות וגם לתושבות (31%). מיעוט, פחות מעשירית, מתנגדים לכל קליטה או מעוניינים בקליטה של תושבים בלבד (7% ו-4% בהתאמה). גם השנה ישנה עלייה קטנה בתומכים בקבלה למטרות חברות מלאה בלבד (מ-42% ל-44%). אם ב-2003 תמכו בכך כחמישית (21%) מהמשיבים השנה תומכים יותר משתי חמישיות (44%).                                             

 

השוואה בין קיבוצים "עניים" ל"עשירים" בתוך כל אחד מהמודלים – השיתופי והמתחדש

ניתן לראות שרבים יותר המשיבים מהקיבוצים החזקים כלכלית בהשוואה לקיבוצים החלשים כלכלית הסבורים שמצב קיבוצם טוב מבחינת קליטת בני ובנות הקיבוץ ושקיבוצם עושה את כל המאמצים לקליטה זו. בקיבוצים החזקים כלכלית גם יש יותר השוללים מתן סובסידיה לבני/בנות קיבוץ הנקלטים לחברות מלאה ויש בהם יותר התומכים בקליטת בנים/בנות וכן אנשים חדשים לחברות מלאה בלבד.

לסיכום,

השאלה המרכזית שהנחתה את הניתוח לעיל הייתה האם בקיבוצים המתחדשים מחד  והשיתופיים מאידך נמצא הבדל  בין המשיבים מהקיבוצים החזקים כלכלית לבין המשיבים מהקיבוצים החלשים כלכלית.

מסתבר שבקרב המשיבים מהקיבוצים החזקים כלכלית אם בקיבוצים המתחדשים ואם בשיתופיים:

$1·         מצב קליטת הבנים/ות נתפס כטוב יותר:

$1·         יש יותר הסבורים שקיבוצם עושה את כל המאמצים כדי לקלוט בנים/ות לקיבוץ. 

$1·         יש יותר השוללים מתן סובסידיה לבנים הנקלטים לחברות מלאה.

$1·         יש יותר סבורים שרצוי לקלוט אנשים חדשים לקיבוצם לחברות מלאה בלבד.

כללית נמצא שבקיבוצים החלשים כלכלית מצב קליטת הבנים פחות טוב מאשר בחזקים כלכלית. גם מושקעים בהם פחות מאמצים כדי לקלוט את הבנים.

הסקר המלא נמצא באתר המכון לחקר הקיבוץ, ובאתר התנועה הקיבוצית.