דור מחדש ויוצר איננו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות. הוא בוחן ובודק, מרחיק ומקרב, ויש שהוא נאחז במסורת הקיימת ומוסיף עליה.

ברל כצנלסון

במידעון זה, הראשון לשנת 2023, נביא בפניכם:

1. סיכום פעילות המכון ב-2022.

2. תקציר סקר מיסים בקיבוצים מתחדשים בעריכתם של ד"ר שלמה גץ וחנה גולדמברג.

3. תקציר סקר בקיבוצים שיתופיים בעריכתם של ד"ר שלמה גץ וחנה גולדמברג.

4. תקציר הרצאתו של ד"ר דורון נדיב ביום העיון לזכרו של פרופ' מנחם רוזנר: "השפעת הניאו-ליברליזם הישראלי על תפיסת המיסוי בקיבוץ המתחדש". 

5. הקמת המרכז ללימודי קואופרציה.

6. ספרים בקנה

7. הזמנה ליום העיון וטקס הענקת פרס "קרן קיבוץ" שיתקיים ב-3.3.23 בעין השופט.

 אנו מזמינים אתכם להיות איתנו בקשר ולהציע רעיונות והצעות כדי לשפר את הידיעון.

קריאה נעימה

בברכה: חנה גולדמברג, אליאט אורחן וד"ר דורון נדיב.

מחקרים שהסתיימו

ד"ר דורון נדיב

1. המהפך בזיקת התנועה הקיבוצית: מחברת רווחה לחברת שוק; המאבק בין תומכי הקיבוץ השיתופי והמתחדש, 2005-1985.

2. מאבקן של הנהגות הקבה"א, הקבה"מ והקיבוצים בתופעת ההשמאלה, 1956-1948.

 מחקרים בביצוע

* פרופ' מיכל פלגי (המכון לחקר הקיבוץ), ד"ר מנחם טופל - מנולו (יד טבנקין), ענת מרלא-חפץ (אגף הקהילה בתק"צ) - מרכזים: 

הזהות הקיבוצית בקיבוץ המתחדש.

ימי עיון

1. יום העיון לרגל הענקת פרס "קרן קיבוץ" לשנת 2021 - התקיים ב-3.6.22 בעין השופט, ועסק הפעם באדריכלות ותכנון בקיבוץ, בעבר ובהווה. בפרס זכתה ד"ר עידית רן שכנאי, על עבודתה "הדינמיקה של המרחב הקיבוצי בשנות השבעים של המאה העשרים" .

2.  בכנס של פורום חוקרי הקיבוץ השנתי שהתקיים בספטמבר 2022, המכון לחקר הקיבוץ אירגן מושב בנושא: "מנהיגות התנועה והקיבוצים, בעבר ובהווה".

3.  יום עיון לזכרו של אמרי רון ז"ל, בנושא חיי שיתוף ושוויון בקיבוץ ובקבוצה בישראל - התקיים ב-14.10.22 במשמר העמק. ארגון: קיבוץ משמר העמק, המכון לחקר הקיבוץ, מעגל הקבוצות, יד יערי ויד טבנקין.

4. יום עיון בסימן 100 למשמר העמק - התקיים ב-25.11.22 ועסק בהיסטוריה של הקיבוץ ובנושא "ממשבר לצמיחה". ארגון: המכון לחקר הקיבוץ ויד יערי.

5.   יום עיון השנתי לזכרו של מנחם רוזנר התקיים ביגור ב-30.12.22, וכותרתו: "הקשר בין ערבות הדדית ומיסויי בקיבוץ המתחדש".

"מתיחת פנים" לאתר האינטרנט המכון

פעילות חברתית

1. 7.3.22 - סיור של חברי המכון לחקר הקיבוץ במכון להווי ומועד ברמת יוחנן ובנחל ציפורי.

2. 22.8.22 - סיור במשמר העמק ומסיבת פרידה ממלכה מילר, מזכירת המכון במשך 38 שנים.

3. 3.11.11.22 - מסיק זיתים משותף של חברי המכון עם ילדיהם ונכדיהם במשמר העמק.

סקרים:

- נערכו מספר סקרים בקיבוצים שעסקו בעיקר בתחום החינוך, הדמוגרפיה, וענפי שירות בקיבוץ.

- נערכו סקרים בתנועה הקיבוצית בנוגע לפנסיה, לממלאי תפקידים בקיבוצים, למיסים פנימיים בקיבוצים המתחדשים, וכן סקר שנתי בקיבוצים השיתופיים.

פירוט להלן:

הסקר נערך ע"י ד"ר שלמה גץ וחנה גולדמברג והוצג ביום העיון לזכרו של פרופ' מנחם רוזנר ב-30.12.22:

בחודש נובמבר 2022 נשלח  לקיבוצים מתחדשים שאלון שעוסק במיסים פנימיים בקיבוץ המתחדש. קיבלנו תשובות מכ-80 קיבוצים בלבד  (שהם קצת מעל 30% מכלל הקבוצים המתחדשים). המידע מתייחס לקיבוצים שהשיבו על הסקר.

השאלון עסק בשלושה סוגי מיסים פנימיים:

1. מס מוניציפאלי – הנובע מהיותו של הקיבוץ גם רשות מקומית, המספקת שירותים. המס נועד לשירותים נוספים על אלה המסופקים ע"י המועצה האזורית.

2. מס קהילה – הנובע מהיותו של הקיבוץ אגודה שיתופית המספקת שירותים או פעילויות הקשורות לאורח החיים הקיבוצי.

3.  מס דיפרנציאלי – מס פרוגרסיבי המיועד לצמצום הפערים בין החברים בשל הנהגת שכר דיפרנציאלי ולצורך מימון הערבות ההדדית בקיבוץ.

הגבולות בין המיסים, בעיקר בהגדרת השימוש אינם ברורים ומשתנים מקיבוץ לקיבוץ.

שאלנו גם על המקורות למימון הערבות ההדדית בקיבוץ.

ממצאים עיקריים:

לא בכל הקיבוצים קיימים שלושת סוגי המיסים. 

ב-52% מהקיבוצים היה גם מס מוניציפלי וגם מס קהילתי.

ב-15% מהקיבוצים היה רק מס מוניציפלי .

ב-30% מהקיבוצים היה רק מס קהילתי.

ב-7% מהקיבוצים לא היו קיימים מיסים אלה בכלל.

מס דיפרנציאלי היה קיים ב-46%  מהקיבוצים

ב-27% מהקיבוצים שענו על סקר, לא הייתה כוונה לבטל את המס הדיפרנציאלי. בכל יתר הקיבוצים היה עיסוק בנושא, דיונים ומחשבות על צמצום או ביטול של מס זה.

בכל הקיבוצים שהשיבו על הסקר היו מקורות למימון הערבות ההדדית, לרוב בין שניים לחמישה מקורות.

קרן קטסטרופות          68%  מהקיבוצים

רווחים מנכסי הקיבוץ   61%  מהקיבוצים

מס קהילה                 41%  מהקיבוצים

מס דיפרנציאלי          35%   מהקיבוצים

מס מוניציפאלי          6%     מהקיבוצים

מס אחיד לסיעוד      3%      מהקיבוצים

מסקנות:

הגבולות בין המיסים האחידים - המס המוניציפאלי ומס הקהילה אינם תמיד ברורים. יש שונות גדולה בין הקיבוצים גם בקיום המס, גם בסכום הנגבה וגם בשימושים של המס.

המס הדיפרנציאלי לא שימש כ"מס איזון", בקיבוצים רבים הוא לא היה קיים, וקיבוצים נוספים שקלו לבטל מס זה או לצמצם את שיעור המס הנגבה.

בכל הקיבוצים היו מקורות ייעודיים למימון הערבות ההדדית.

הסקר נערך בסוף 2022 ע"י ד"ר שלמה גץ וחנה גולדמברג ולהלן תקצירו:

המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי באוניברסיטת חיפה עורך מידי שנה סקר העוקב אחר השתנות הקיבוצים השיתופיים. להלן ממצאי הסקר של שנת 2022:

בסוף 2022 היו 36 קיבוצים שיתופיים ושיזוריים. הם מהווים 13% מכלל הקיבוצים. ארבעה קיבוצים כבר החליטו להיות קיבוץ מתחדש, וככל הנראה התהליך יתרחש בשנת 2023. ב-11 קיבוצים, כשליש מהקיבוצים השיתופיים, מתקיימים דיונים על שינוי אורחות חיים. מספר החברים הממוצע בקיבוצים השיתופיים הוא 297. 

לאחרונה מתפתח תת-דגם בתוך הקיבוצים השיתופיים – הקיבוץ השיזורי. המתקבלים לחברות בדגם זה מתנהלים כמו בקיבוץ מתחדש בעוד החברים הוותיקים ממשיכים להתנהל על פי ההסדרים של הקיבוץ השיתופי. הדגם הזה הוא חדש יחסית, ויש הבדלים  בין הקיבוצים המאמצים אותו. נכון לסוף 2022, שני קיבוצים נהגו לפי דגם זה ושניים דנו באפשרות לאמץ אותו.

הפרטות בקיבוץ השיתופי

נבדקה מידת ה"הפרטה", כלומר העברת תקציבים לחברים למילוי צורך מסוים במקום אספקת השרות או המוצר ע"י הקיבוץ.  הסקר בחן את התשלום עבור צריכת חשמל ומים, תשלום עבור ארוחות בחדר האוכל והאפשרות לרכישת רכב פרטי.

*  תשלום עבור צריכת חשמל הונהג ב-22 קיבוצים (כ-60% מכלל השיתופיים) בעוד תשלום עבור צריכת מים היה רק בחמישה קיבוצים (14%).

* תשלום עבור ארוחות בחדר האוכל הונהג ב-22 קיבוצים (60%). מתוך 14 הקיבוצים בהם לא היה תשלום עבור ארוחות, בחמישה התקיימו דיונים למעבר לתשלום.

*  ב-25 קיבוצים (70%) היתה אפשרות לחבר.ה לרכוש רכב פרטי.

*  ב-14 קיבוצים (40%) הופרטו שלושת התחומים שנבדקו בסקר זה: החשמל, הארוחות והאפשרות לרכוש רכב פרטי.

* ב-4 קיבוצים (11%) לא היתה הפרטה של תחומים אלה.

*  בשאר הקיבוצים היתה הפרטה של אחד או שניים מתוך שלושת התחומים. 

*  עוד משהו: התנועה הקיבוצית מעודדת מעורבות בחברה הישראלית. ב-24 קיבוצים שיתופיים (66%) קיימת וועדה למעורבות חברתית, שעוסקת בהתנדבות או תרומות בחברה הישראלית.

(ההרצאה נכללה ביום העיון לזכרו של מנחם רוזנר לשנת  2022) 

חלקה הראשון של ההרצאה עסק בבחינת התפישה הכלכלית  הניאו-ליבראלית, שמשנות ה-80 של המאה ה-20 הפכה להגמונית בישראל, והחליפה את התפישה הסוציאל דמוקרטית. לכל אחת מהתפיסות גישה שונה לגבי תפקיד המיסים.

החלק השני של ההרצאה בחן מה קורה בתחום זה בתנועה הקיבוצית.

להלן אביא רק את המסקנות:

נושא שיטת המיסוי בקיבוץ המתחדש יכולה להעיד יותר מכל על תפישת חברי וחברות הקיבוץ: האם הקיבוץ המתחדש יהיה "קיבוץ רווחה", אשר אמנם אינו קיבוץ שיתופי, אך יונק את מקור כוחו וחיותו מהתפישה הסוציאל דמוקרטית? תפיסה זו דוגלת בהטלת מיסים פרוגרסיביים גבוהים, כאשר יש חתירה לפערים כלכלים קטנים ככל האפשר, ולשוויון כלכלי ממשי בתנאי החיים, ולא רק לשוויון הזדמנויות. לחילופין, האם המיסוי בקיבוצים מושפע משיטת המיסוי הנאו ליברלית הדוגלת בגביית מיסים נמוכה, כאשר יש דגש על הפחתת מיסים רדיקאלית במדרגות המס העליונות?

ממצאי הסקר בתחום המיסים בקיבוצים, אותו ערכו ד"ר שלמה גץ וחנה גולדמברג במהלך 2022, מאשרים את הנחתי ולפיה בהתבוננות רחבה על עיצוב הקיבוץ החדש ניתן לקבוע כי הוא משתייך לתופעה כלל-עולמית וישראלית של התרחקות וניכור מהמשטר הסוציאל-דמוקרטי ומרעיון מדינת הרווחה והסדריה, תוך אימוץ של רעיונות הניאו-ליברליזם ומשטר ההפרטה שהפכו להגמוניים במערב ובמדינת ישראל.

שיטת המיסוי בדגם הסוציאל דמוקרטי שהייתה נהוגה בקיבוצים בראשית השינוי, היא רק שלב מעבר כדי להעביר את השינוי בצורה מדורגת ורכה. המעבר לשיטת המיסוי בדגם הניאו-ליבראלי הוא פועל יוצא של רוח התקופה הזו בישראל ובמערב, ושל אימוץ שאימצו את תפישה זו ע"י קברניטי הקיבוץ  החדש החל משנות ה-80 של המאה ה-20.

המכון לחקר הקיבוץ, יד טבנקין ויד יערי קיבלו את ברכת הדרך מהתק"צ ומתנועת המושבים להקים מסגרת לימודית ללימודי קואופרציה בחסות היחידה ללימודי חוץ של אוניברסיטת חיפה. הוקם צוות היגוי שיכלול נציגים של המכונים הקיבוציים והתנועות, בהובלת אלישע שפירא.

ד"ר שלמה גץ מכין תכנית לימודים שתובא לאישור הצוות. אם הכל ילך כשורה, ויתקבלו כל האישורים, יש סיכוי לפתוח קורס ראשון בתחילת שנת הלימודים תשפ"ד (2023-24).

ספר על קונפליקטים וישוב סכסוכים בקהילות שיתופיות בעריכת פרופ' מיכל פלגי וד"ר שלמה גץ.

 הספר יכלול מאמרים מקוריים של כותבים שונים ויופיע באנגלית בהוצאת  De Gruyter  . מתוך חוקרי המכון יכתבו לספר: ד"ר דורון נדיב, עמרי סנדרוביץ, פרופ' זאביק גרינברג עם טלי פורן, סטודנטית שסיימה עבודת תיזה, ופרופ' מיכל פלגי עם ד"ר שלמה גץ. בימים אלה אושר מתווה הספר ע"י ההוצאה וחוזה נמצא בשלבי הכנה.