הנושאים אשר מידעון מרץ - אפריל עוסק בהם קשורים לטקס חלוקת פרס קרן קיבוץ, לסקר עמדות חברים ביחס לפנסיה בקיבוצים ולדיווח על פעילויות שוטפות שהמכון ביצע בחודשיים אלה.

אנו מזמינים אתכם להיות איתנו בקשר ולהציע רעיונות והצעות כדי לשפר את המידעון.

בברכה: ,חנה גולדמברג, אליאט אורחן וד"ר דורון נדיב.

  הנהלת קרן "קיבוץ"  החליטה להעניק בשנת 2023 מלגה להצעת מחקר בתחום הדמוקרטיה הקיבוצית, וזאת בנוסף לפרס על עבודה שהסתיימה או פורסמה.  להלן הקישור לקול הקורא: קול קורא 2023

המכון מבצע סקרים בשני קיבוצים, אחד עוסק בנושא הדמוגרפי והשני  במערכת החינוך.

הכנס השנתי של פורום חוקרי קיבוץ ותנועת העבודה  יתקיים ב-7-8  בספטמבר בגבעת חביבה. הצעות להרצאות  ניתן להגיש עד 1 ביוני. ,לפרטים נוספים יש לפנות אל לאון גן klm.research@gmail.com.

יצרנו קשר מחודש עם מכון יסודות זהו מכון לעיצוב מדיניות, העוסק באתגריה של מדינת ישראל בתחומי הכלכלה והחברה. פעילות "יסודות" מבוססת על עקרונות היסוד של הציונות החברתית: סולידריות, מעורבות המדינה במשק מתוך אחריות לרווחה ושגשוג לכלל האזרחים, חיזוק הפעילות הקואופרטיבית, ושאיפה מתמדת להגברת השוויון החברתי והכלכלי. התקיימו שתי ישיבות שמטרתן היא לקדם את שיתוף הפעולה בין שני המכונים.

ד"ר דורון נדיב התראיין בתכנית של ירון לונדון "מלחמות יהודים" המשודרת בערוץ הכנסת. הנושא: "קיבוץ איחוד ומאוחד - מניין נובעת התופעה המוזרה הזו?" את הראיון ניתן לראות: https://www.youtube.com/watch?v=NVBPNeqcQkE

תקציר הרצאתו של הזוכה בפרס, מיכאל זיו, על חיבורו "מדיור קהילתי לפרטי: זרקור ביקורתי על מדיניות שיוך הדירות בקיבוצים והשפעותיה", עבודה לתואר שני שנעשתה בטכניון בהדרכת פרופ' רחל אלתרמן וד"ר מיכי דרורי.

תהליך התחדשות הקיבוצים מלווה בהענקת זכות קניין אישית  על דירות המגורים של הקיבוץ לחבר הפרטי – זהו "תהליך שיוך הדירות". ברוב הקיבוצים המתחדשים הוחלט על ביצוע התהליך, אך בחלקם עדיין לא הושלם.

ההקשר התיאורטי בו מוצג שיוך הדירות בעבודה זו הוא תהליכי מאקרו המתרחשים בשוק הדיור בעשורים האחרונים: ג'נטריפיקציה ופיננסיאליזציה. מול תהליכים אלו נסקרה המשגת "הזכות לדיור" המציעה לראות בדיור זכות אדם בסיסית ולא מוצר. המסגרת התיאורטית מסייעת לבחינת המתרחש בקיבוצים כיום, למען הבנת התהליך לעומקו.

למחקר יש שני חלקים. החלק הראשון עוסק בהתגלגלות הרגולציה המורכבת בנושא שיוך הדירות, תוך ניסיון לזהות את מניעי הרגולציה והמטרות אותן חתרה המדינה להשיג. למען הבנת תהליך שיוך הדירות לעומקו בוצעה סקירה היסטורית-רגולטורית, לבחינת ההקשר והתנאים שהובילו למתכונתו הנוכחית. כחלק מהמאבקים לגבי אופי השיוך ומתוך רצון לשימור מאפיינים מרכזיים בצורת היישוב והחיים הקיבוציים, נוצרו שני מסלולי שיוך שונים. סיפורי שני המסלולים המכונים "חלופת האגודה" ו"חלופת הפיקדון" מוצגים גם הם.

כדי לפענח מה היו המניעים לדחיפה שנתנה המדינה לרעיון השיוך, תהינו אולי מדובר במניע פיננסי. עבור המעבר מחוזה קולקטיבי על שם אגודת הקיבוץ לחוזים אישיים פרטניים על שם החברים הפרטיים, גובה רמ"י תשלום מכל חבר-חוכר עבור ערך הקרקע בחלקת מגוריו (בהתאם לסוג השיוך).

חלקו השני של המחקר עוסק בהשפעת מדיניות שיוך הדירות על החברה הקיבוצית בעבר ובהווה ובשאלה האם ניתן לזהות מגמות עתידיות. הדיון בהשפעת השיוך נעשה תוך בחינת הסיבות להחלטת הקיבוצים לשייך דירות, טיב התהליך, תוצאותיו וביטוין בקהילה פנימה. נערך מחקר איכותני באמצעות ראיונות עומק במספר קיבוצים שביצעו תהליך שיוך. נדגמו שמונה קיבוצים לניתוח ראשוני ומהם ניבחר קיבוץ אחד לראיונות נוספים, להבנה מעמיקה יותר של התהליך.

מהמחקר עולה תמונה קשה להסבר. נראה כי השלכות תהליך השיוך לא נלקחו בחשבון בעת החלטת הביצוע, עקב הדחיפות בהשגת פתרונות כלכליים לקיבוצים שבעת ההיא היו במשבר. שנים של קונפליקטים משפטיים ובירוקרטיים בין הקיבוצים לרמ"י פגעו במערכת היחסים בין הצדדים, וחוסר האמון עדיין מלווה את קביעת הרגולציה בנושא. זיהוי מניעי הרגולטור מצביע על רצון בהשאת רווחי הקצאת המקרקעין – אולם הממצאים מראים שבפועל לא נגבו סכומי כסף משמעותיים. מניעי הקיבוצים נעים בין השגת תועלות חברתיות לבין ניסיונות לצמצום התשלומים לרמ"י המוטלים על החברים.

מבחינת ההשפעה על הקיבוצים, נראה כי בעוד שבטווח הקצר הם נהנים מצמיחה דמוגרפית וביטחון כלכלי, כניסת כללי השוק בתחום הדיור בקיבוץ תוביל בעתיד הנראה לעין לג'נטריפיקציה ופירור המסגרות השיתופיות שעוד נותרו, תוך שינוי אופי הישובים.

עו"ד אודי פלד (יו"ר הועד המנהל של המכון לחקר הקיובץ, מנכ"ל המשביר המרכזי):   שיוך זכויות במקרקעין.

ההתייחסות התמקדה בשאלה: עד כמה השיוך משפיע על הקיבוץ היום?

השיוך מתייחס לחלקת השטח למגורים בקיבוץ שנחכר מרמ"י עליו יבנה הבית. פלד התייחס לכמה השלכות של השיוך על הקיבוץ. נוצרות קבוצות בנים שונות מפאת התהליך שהם עוברים:

א.      נוצרת קבוצה של בנים שגרים כתושבים ואינם בונים כרגע כי הם חסרי כסף. את הקרקע הקיבוץ חכר לדורות.

ב.      קבוצה נוספת היא של בנים האמורים לשלם 31% מערך הקרקע שייבנה עליו ביתם ויש כאלה שישלמו 91%. קבוצה נוספת תשלם מע"מ בלבד.

ג.       בנים שבונים בית מתקבלים לחברות בקיבוץ. אם הם רוצים למכור את הבית לקיבוץ זכות סרוב ראשונית. במידה והקיבוץ לא רוצה לקנות את הבית זה הופך לבעיה מורכבת עבור המוכר.

ד.      ויש גם תסריט שהקונה הפוטנציאלי ידחה בועדת קבלה מכיוון שאינו רוצה להיות חבר.

במצב הזה נוצרים פערים ומעמדות שונים בין הקבוצות השונות שאמורים לבנות ביתם בקיבוץ.

שיוך זכויות במקרקעין לחבר/ת הקיבוץ אכן ברא "יש מאין" זכויות נכסיות בעלות שווי רב, ובדרך זו יצר בקיבוץ המתחדש איזון מסוים: א). בין חברים ותיקים (פנסיונרים) וחדשים (בגיל ההשתכרות) ב). ובין "ילידים" (שלא צברו רכוש בקיבוץ) ונקלטים (שלזכותם רכוש מחוץ לקיבוץ).

 השיוך מאפשר לחברים לשפר את רמת חייהם, לסייע לילדיהם "ביד חמה", ולהעביר להם רכוש משמעותי "ביד קרה" – כירושה.

 מצד שני – על קיבוץ השואף לשמור על אופיו ולהישאר "קיבוץ", ולא רק "קהילה" או "ישוב קהילתי" – אשר כבודם במקומו מונח – מוטלת "משימה" מורכבת ביותר: חברתית, תרבותית, חינוכית... וגם משפטית/רגולטורית. הצלחה במשימה זו מותנית לדעתי בשני גורמים בעיקר:

א.      קליטה במשׂורה ולאורך תקופה המאפשרת לא רק קליטה פיסית אלא גם חברתית/תרבותית. וודאי לא ביצוע "הרחבות" וקליטה "סיטונאית" של תושבים מבחוץ – (נאים וטובים ככול שיהיו).

ב.      מנהיגות מקומית, ופתוח מנהיגות מקומית על בסיס מתמשך, ולא מסירת כול תפקידי הניהול המרכזיים בקיבוץ – חברתיים... עסקיים... לאנשים חיצוניים (נאים וטובים ככול שיהיו). 

 עו"ד אודי אמיתי (משרד רשמת האגודות השיתופיות):  שיוך דירות ועבודה שוטפת של רשמת האגודות – נקודות מפגש

קיימות פניות רבות לרשמת האגודות בקשר לשיוך השטח. הטיפול בהן ע"י רמ"י היא בהתחשב בתקנות האגודות השיתופיות, או בהתאם להחלטות הקיבוץ המסוים. יש קיבוצים מתחדשים שחיברו תקנון פנימי לשיוך וההתייחסות לפניות היא על פיו.

רמ"י עוסק גם בעדכון פנקס חברי הקיבוץ לצורך עמידה ב"יום הקובע". היום חברות בקיבוץ מקנה זכויות שונות וגם הוותק והאנשים עומדים על זכויות אלו.

הליכי התיחסות לפניות ע"י הרשמת:

א.       מיצוי הליכים בתוך הקיבוץ

ב.      צרוף תגובת הקיבוץ לפניה

ג.       האם הקיבוץ קבע עמדה או התחמק מכך?

ד.      סיכום פניה

הסקר נערך במכון בינואר 2023 בהזמנת משקי טנא בעקבות בקשת התנועה הקיבוצית. על הסקר השיבו 500 חברי קיבוצים ממדגם מייצג של 30 קיבוצים מתחדשים בגודל ובמצב כלכלי שונה.

הסקר בחן את עמדות חברי הקיבוצים – פנסיונרים ופנסיונרים לעתיד - בסוגיית השינויים המוצעים על ידי התנועה הקיבוצית בתקנות הערבות ההדדית בקיבוץ המתחדש.

מספר החברים עולה במקצת על מספר החברות, שלושה רבעים מהחברים.ות חיים בזוגיות וכמחצית מהמשיבים הם גמלאים. מבין הגמלאים – 56% אינם עובדים, 38% עובדים חלקית, 6% עובדים מלא.

◦         נושאים בהם יש הסכמה רחבה בין המשיבים:

◦         הרוב המוחלט מהמשיבים מעריכים שחשוב שהקיבוץ ידאג לביטחון סוציאלי של החברים.

◦         מעל למחצית המשיבים מציינים שבסיס העדכון של "פנסיית הרשם" כיום הוא השכר הממוצע בארץ.

◦         הרוב סבור שיש לחייב דווח על קרנות פנסיה כבסיס להשלמה על ידי הקיבוץ.

◦         המשיבים מעריכים כי יש חוסר נכונות של חברים לדווח על הפקדות פנסיוניות

◦         תפקידי הקיבוץ בנושא הפנסיה: ליווי מקצועי לחברים, מתן הסברים על הפנסיה הקיבוצית

◦         נושאים בהם הדעות חלוקות:

◦         כמחצית מתנגדים לחישוב פנסיה משפחתית, אולם מיעוט לא מבוטל – כ-40% תומך בכך.

◦         המתנגדים מציינים בעיקר כי השכר הוא אישי, ולכן הפנסיה, המבוססת על השכר צריכה אף היא להיות אישית.

◦         התומכים מצינים כי משק הבית הוא משפחתי, ולכן הפנסיה צריכה להיות אף היא משפחתית.

◦         התפלגות דומה נמצאה לגבי השאלה אם לחשב את פנסיית השאירים כחלק מהפנסיה.

◦         יש שונות בין הקיבוצים במידת העברת האחריות לביטחון הסוציאלי לחברים.

◦         מסירת מידע על כל ההכנסות לצורך חישוב הזכאות להשלמה. הדעות חלוקות בעיקר סביב נכסים פיננסיים (קופות גמל) או הכנסות משכר דירה שהחבר מקבל או מדירה להשקעה של החבר.

◦         פטור מהפקדה  לפנסיה תמורת ביטול חובת ההשלמה של הקיבוץ.

◦         ריכוז תחום הפנסיה על ידי חבר בלווי מקצועי  או ריכוז על ידי גורם חיצוני בלבד.

ועוד כמה ממצאים:

◦         % 47 מהגמלאים מקבלים פנסיה הגבוהה מ"פנסיית הרשם". 20% מקבלים פנסיה נמוכה יותר.

◦          63% מהחברים בגיל העבודה מעריכים שבעת פרישתם, הפנסיה שלהם תהייה גבוהה מ"פנסיית הרשם" העתידית.

◦         לגבי רמות השכר של האנשים בגיל העבודה –  43% משתכרים פחות מהשכר הממוצע, 20% סביב השכר הממוצע ו-37% מעל השכר הממוצע.

◦         42% מהצעירים עד גיל 45 מרוויחים מעל השכר הממוצע בארץ. בקרב המבוגרים יותר (46-65) השיעור יורד ל-31%.

◦         הבדלים בין המינים מתקיימים גם בקיבוץ. 59% מהנשים בגיל העבודה מדווחות על שכר נמוך מהשכר הממוצע במשק, לעומת 30% מהגברים. 22% מהנשים מדווחות על שכר גבוה מהשכר הממוצע, לעומת 49% מהגברים.

◦         את הסקר המלא ניתן למצוא בקישור כאן