הנושאים אשר מידעון מאי-יוני 2023 עוסק בהם קשורים לדיווח על פעילויות שוטפות שהמכון ביצע בחודשיים אלה, לסיור שערך המכון בחריש, למפגש עם השגריר הסיני, למחקר שנעשה על ההרחבות הקהילתיות וליום עיון על הועד המקומי בישובים כפריים.

אנו מזמינים אתכם להיות איתנו בקשר ולהציע רעיונות והצעות כדי לשפר את המידעון.

בברכה,

חנה גולדמברג, אליאט אורחן וד"ר דורון נדיב.

·   הסיור השנתי של המכון השנה היה לעיר חריש  (ראה הרחבה בנושא בתוך המידעון).

אנו יוזמים, בשיתוף המטה השיתופי, מחקר מעקב אחר מספר קיבוצים שבחרו במודל השיזורי.

התקיימה ישיבה משותפת של שלושת המכונים (המכון לחקר הקיבוץ, יד טבנקין ויד יערי) על אירגון משותף של יום עיון, סיורים ועוד. הוחלט שהשנה נארגן יום עיון הקשור למלחמת יום כיפור ובשנת 2024, יום עיון הקשור לדמוקרטיה הקיבוצית.

התקיימה ישיבה משותפת (משמר העמק, מעגל הקבוצות, ושלושת המכונים) לקדם את יום העיון לזכרו של אמרי רון ז"ל. הוחלט שיום העיון יעסוק במחאה החברתית ובדמוקרטיה בקיבוץ. הוא יתקיים במתכונת של השנה שעברה: מושב של הרצאות, ומושב של מעגלי שיח.

אנו מקדמים יחד עם יד טבנקין ותנועת המושבים קורס על יזמות שיתופית. הקורס יהיה בחסות אקדמית של אוניברסיטת חיפה (לימודי חוץ) ויתקיים ביד טבנקין. הקורס מתוכנן להיפתח בנובמבר הקרוב.  פרטים נוספים  - במידעון הבא.

בכנס של פורום חוקרי הקבוץ ותנועת העבודה שיתקיים בחודש ספטמבר 2023, המכון מארגן מושב בנושא: "מבט חדש על המיסים הפנימים והפנסיה בקיבוץ".

ב- 1.6.23 נערך יום עיון מטעם פורום חוקרי השלטון האזורי במלון ניר עציון שכלל דיון ושיח סביב מאמרו של ד"ר עומר קמחי, מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. חוקר ומרצה בתחום השלטון המקומי.

פורום חוקרי השלטון האזורי הוקם ביוזמתו ובהובלתו של ד"ר שלמה גץ ראש המכון לחקר הקיבוץ, אוניברסיטת חיפה ובריכוזה של ד"ר אורית דגני דיניסמן, מהמכללה האקדמית תל חי, החוקרת בשנים האחרונות היבטים שונים בממשל האזורי. הפורום הוקם לנוכח המחסור במחקר ובכתיבה אקדמית בתחום השלטון האזורי במרחב הכפרי בישראל. עד כה נפגש הפורום עם נציגי גופים שונים העוסקים במרחב הכפרי, כגון משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מרכז השלטון האזורי, מפעם עמק יזרעאל, היחידה לשוויון מגדרי בתנועה הקיבוצית, החטיבה להתיישבות ועוד ובחן אפשרויות לשיתופי פעולה מחקריים המחברים בין האקדמיה לשדה.

יום העיון כלל דברי פתיחה, הרצאה של עו"ד ד"ר עומר קמחי על מאמרו והרצאות קצרות כתגובה למאמר:

·        ד"ר אורית דגני דיניסמן - מרצה וחוקרת במכללה האקדמית תל חי, לשעבר ראש מנהל תכנון ופיתוח במועצה האזורית גליל עליון.

·        עו״ד דודו קוכמן - מזכ״ל כפרי האיחוד החקלאי.

·        לאה שלם - יועצת קהילתית בדגש על מרחב כפרי, לשעבר מנהלת קליטה וחברה בחטיבה להתיישבות.

מסורת נהוגה במכון היא לערוך מידי שנה סיור לאתר המעורר סקרנות. השנה ביקרנו בעיר חריש, נפגשנו עם המורים ועם מנהל של בית הספר התיכון חברתי - "אתגרי העתיד", שפועל ברוח הפדגוגיה החברתית. וגם שמענו על "קהילות" שונות שפועלות בעיר.

חריש היא עיר חדשה וצעירה, שאוכלוסייתה היא "מהגרים" מאזורים אחרים בארץ וגם עולים חדשים. היא מונה כ- 40.000 נפשות, מחצית מהם ילדים ונערים עד גיל 18. הגימלאים מהווים פחות מ- 1% מהאוכלוסייה.

כשהעיר נוסדה הרמה הסוציו-אקונומית הוגדרה באשכול 3 . בשנים אחרונות היא עלתה מאשכול 3 ל-5. רוב האוכלוסייה עובדת מחוץ לעיר.

האוכלוסייה מגוונת: חילונים (מחצית מהאוכלוסייה), דתיים מכל הגוונים עד חרדים קיצוניים (13% מהאוכלוסייה הם חרדים), עולים חדשים מארצות שונות וגם משפחות חד-הוריות.  הגיוון הזה מהווה אתגר למוסדות העירוניים ולמערכת החינוך. חלק מהקבוצות האלה מגדירים עצמם כ"קהילה".

משיחה עם מנהלת הרווחה בעיריה קיבלנו תמונה רבגונית של העיר. ההיבט החיובי והמיוחד הוא הקהילות המגוונות, אך לא חסרים קונפליקטים בין קבוצות שונות של האוכלוסיה שכל אחד מהן מאופיינת ע"י ערכים, צרכים וצורת חיים שונה. הבולט הוא הקונפליקט בין הקהילה החרדית הקיצונית והאוכלוסיה החילונית.

ביקרנו בבית הספר התיכון "אתגרי העתיד", שפועל ברוח הפדגוגיה החברתית. בית הספר הוא מקיף ציבורי ויש בו חטיבת ביניים וחטיבה עליונה. לפי דבריו של מנהלו "תפקידו הראשון של בית הספר הוא להעניק הזדמנות שווה לכל נער ונערה ללא הבדל מוצא מעמד או סיפור ביוגרפי".

במסגרת בית הספר מתקיימת פעילות בלתי פורמלית לאחר שעות הלימודים בהדרכה של גרעין של ש"ש  (שנת שירות). בכל כיתה כ-35 תלמידים ושני מחנכים. בחטיבה הצעירה לא נוהגים  לתת ציונים ויש מבחר של מגמות כמו תאטרון, נגרות, אומנות וכד'. בחטיבה העליונה יש ציונים והכנה למבחני בגרות.  לבית ספר יש מספר נוהגים ייחודיים; למשל, מותר לאכול בכיתה בזמן שיעור, אך את הסמארטפון מפקידים בבוקר בארון המיועד לכך "כלאפון" עד סוף היום. יש מטבח שבו התלמידים יכולים להכין לעצמם ארוחות; עוד מאפיין: התלמידים והצוות מנקים את בית הספר. החסכון התקציבי בשל אי העסקת מנקים מופנה לצרכי בית הספר, בעיקר לטיולים.

 בחריש קיימים שלושה בנינים של דיור משותף של גימלאים צעירים עצמאיים. כל בניין מגדיר עצמו כ"קהילה" (שם הקהילה הוא הכתובת) והוא מתנהל עצמאית . זאת התארגנות פרטית של מספר גמלאים שגרים באותו בניין, מקיימים פעולות משותפת (טיולים, ארוחות ליל שבת) ושומרים על עזרה הדדית ודואגים אחד לשני (למשל: להתקשר כל בוקר לאחד החברים להגיד "בוקר טוב"; מיד דואגים לחבר או חברה שלא התקשר).

בבניין כזה יש 20 דירות, 11 מהם מאכלסות ע"י "קהילת גימלאים" , יתר הדיירים אינם קשורים לקהילה.

להלן דיווח על בניין משותף שהוא  קהילה בעלת אופי שונה. (פורסם בעתון הארץ ב-17 ביוני ש"ז)

"מבחוץ, הבניין בן 19 הדירות ברחוב שוהם שבעיר נראה כמו כל שכניו – אפור, מבוטן ומנוכר. אבל כבר כשנכנסים מתחילים להרגיש בהבדל: המבואה מקושטת בציור קיר צבעוני ועציצים מלבלבים תלויים על מתלי מקרמה שחברי הקהילה, דיירי הבניין, הכינו ותלו בעצמם...את הגינה שבחצר – הכוללת גם עצי פרי, גינת תבלינים ותה וגינת ירק עמוסה במנגולד, סלרי, עגבניות ותרד – מטפחים החברים ביחד. ...ופינת "תן וקח" בקומה התחתונה, שבה משאירים בגדים, מזון ומוצרים שלא זקוקים להם יותר – כדי שהאחרים ייקחו כרצונם. "אנחנו מעבירים ציוד מאחד לשני – מחצלת, אוטו, אוהל, זו כלכלה שיתופית, שלא לדבר על כך שהמון זמן לא שילמנו לבייביסיטר."

אכן, דגמים חדשים של מגורים המתפתחים בעיר החדשה.

ד"ר זאביק גרינברג הוא חוקר במכון לחקר הקיבוץ, וחבר סגל במכללת תל -חי.

מאמר זה מבקש לבחון את היחסים בין תושבים מקומיים לבין חדשים המצטרפים ליישוב כפרי ואת השפעת התכנון מחדש של שכונה הצמודה לקיבוץ על היכרות ויצירת מוטיבציה למפגש ובניית הון חברתי משותף לחברי הקיבוץ (Kibbutz Members) ולמשתכנים החדשים (Residents). אנחנו מציעים דרך לניתוח מפות תכנון של השטחים הפתוחים בין הקיבוץ הממוקם כישוב כבר עשרות שנים לבין שכונת ההרחבה החדשה הצמודה לו. המעורבות והשותפות הפעילה של חברי הקיבוץ בהחלטה על המיקום והצורה בה תיבנה השכונה מאפשרים להם גם לקבוע את אופי היחסים שיירקמו בין חברי הקיבוץ לבין החדשים המצטרפים. שישים ושבע מפות תכנון שנותחו מאפשרים לנו להגדיר שלשה דפוסים של חציצה בין היישוב הוותיק לשכונה החדשה. אנחנו מציגים כל אחת מסוגי החציצה על מרכיביה ומלמדים על משמעותה בהתפתחות היחסים בין הוותיקים (Members) למשתכנים החדשים (Residents).

אפשר לקרא את המאמר בלינק: https://doi.org/10.1007/s10708-023-10903-9.

לפמי כשבועיים הוזמנה פרופ' מיכל פלגי, חוקרת בכירה במכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי באוניברסיטת חיפה לפגישה וארוחת צהרים עם שגריר סין בישראל, מר צאי רון על מנת לשמוע על הקיבוץ, התפתחותו וחשיבותו למדינה. הפנייה לפרופ' פלגי באה לאחר שלפני מספר חודשים היא הוזמנה לשגרירות סין שם הרצתה בפני סגל השגרירות על הקיבוץ, השינויים שחלים בו והלקחים שניתן להפיק מהרעיון השיתופי.

למכון לחקר הקיבוץ קשרים מיוחדים עם שגרירות סין ועם סטודנטים הבאים משם. בית הספר הבינלאומי של אוניברסיטת חיפה מארגן לסטודנטים מסין חצי יום לביקור והיכרות עם הקיבוץ. במסגרת הביקור מתקיימות בדרך כלל שתי הרצאות, האחת של פרופ' מיכל פלגי והשנייה של עו"ד אודי פלד, חבר קיבוץ רמת יוחנן ויו"ר הועד המנהל של המכון לחקר הקיבוץ, שאחראי על ארגון האירוח בקיבוץ.

הפגישה הנוכחית עם השגריר הסיני והצוות המלווה נערכה במסעדת חוות התבלינים שבגלבוע, שם סיפרה להם פרופ' פלגי על ההיסטוריה הציונית של עמק יזרעאל, הקשיים שעמדו בדרך ועל שיתופי הפעולה עם כל המגזרים בסביבה. בעלי החווה, שהם ממפוני ימית אך גם נכדים של חלוצי הקיבוצים הראשונים בעמק, תארו את הקשיים בפינוי ואת הצלחתם בסופו של דבר להמשיך להגשים את הרעיון החלוצי על ידי פיתוח אזור התיישבותי חדש בהרי הגלבוע.בעת הפרידה הודיע השגריר הסיני שימשיך את הקשר עם המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי על מנת להבין וללמוד טוב יותר את תהליכי השיתוף והדמוקרטיה בקיבוצים וכיצד הם מתמודדים עם השינויים הפנימיים החלים בהם ושינויים החלים בסביבתם.

שגריר סין בישראל, מר צאי רון, ופרופ' מיכל פלגי