8.1.24

עברו ארבעה חודשים מצאת המידעון הקודם, והרבה מים זרמו מאז בירדן...

במקום לשוב לעבודה סדירה אחרי חגי תשרי, קמנו בבוקרה של "שמחת תורה" למלחמה ששינתה במידה רבה את סדרי העולם שהכרנו, ובכלל זה גם את העבודה במכון. אוניברסיטת חיפה סגרה את שעריה ודחתה את פתיחתה של שנת הלימודים תשפ"ד, ואילו אצלנו, במכון פנימה, צריכים היינו "לחשב מסלול מחדש", לבחון את מידת הרלוונטיות של המחקרים שנמצאו כבר בעבודה, ולתכנן מחקרים חדשים, הן לאור המציאות החדשה שהתהוותה והן, ובעיקר, מתוך שאיפה כי מחקרינו בעת הזו יתעדו את הנסיבות הייחודיות שנוצרו ויהיו לעזר לקהילות שנפגעו, בתהליך בניינן מחדש.

בחודשיים האחרונים קיים צוות המכון תהליך חשיבה מעמיק שבעקבותיו הוחלט להתרכז במחקר על חוסנה של הקהילה הקיבוצית נוכח מלחמת "חרבות ברזל", תוך התמקדות בקיבוצים שפונו מעוטף עזה ומצפון הארץ בשל המלחמה. מחקר זה נמצא כעת בשלביו הראשונים.

במידעון שלפניכם, סיכום הפעילות שהתקיימה במכון בשנת 2023: סקרים, ימי עיון וכנסים, פרסומים מחקריים חדשים של חוקרי המכון, הצגתם של מחקרים שהוגשו לפרס "קרן קיבוץ" לשנת 2023 ועוד... 

לקראת סיום, נשתף גם בתהליך איסוף החומרים העוסקים בהשלכות שונות של המלחמה על הקיבוצים, כפי שהופיעו בעיתונות הכתובה.  

אנו מזמינים אתכם להיות איתנו בקשר, לשתף אותנו במידע רלוונטי ולהציע רעיונות והצעות לשיפור המידעון.

בברכת שנה אזרחית מיטיבה יותר ובשורות טובות!

מערכת המידעון: חנה גולדמברג, אליאט אורחן וד"ר דורון נדיב

וצוות המכון כולו.

עריכה: ד"ר נורית פיינשטיין

להלן מקצת מהפעילויות שהתקיימו במכון במהלך השנה שהסתיימה.

ביצוע סקרים:

• ד"ר שלמה גץ וחנה גולדמברג, סקר מיסים בקיבוצים מתחדשים,   2022. 
• ד"ר שלמה גץ וחנה גולדמברג, סקר קיבוצים שיתופיים, 2022.
• פרופ' מיכל פלגי, אליאט אורחן, חנה גולדמברג, סקר פנסיה קיבוצית 2023. 
• ד"ר שלמה גץ וחנה גולדמברג, סקר דמוגרפי וצרכי בניה בקיבוץ שיתופי, 2023.
• ד"ר שלמה גץ וחנה גולדמברג, סקר עמדות של הורים לילדים במערכת החינוך (גיל רך וחינוך חברתי) שנעשה בקיבוץ מתחדש, 2023.

ימי עיון

• במסגרת הפעילות של "הפורום לחקר השלטון האזורי במרחב הכפרי" הפועל מטעמנו, התקיים יום עיון בנושא "ועד ישיר כחלופה אפשרית לניהול יישוב כפרי". את יום העיון ארגנה רכזת הפורום, ד"ר אורית דגני דיניסמן, והוא עסק בתגובות למאמרו של ד"ר עומר קמחי על "ועד ישיר כחלופה אפשרית לניהול ישוב כפרי".
• חלוקת פרס קרן קיבוץ בנושא "שיוך דירות בקיבוץ" התקיים במהלך 2023. קיבל את הפרס מיכאל זיו על התזה לתואר שני: "מדיור קהילתי לפרטי: זרקור ביקורתי על מדיניות שיוך הדירות בקיבוצים והשפעותיה".
• במסגרת הכנס השנתי של "פורום חוקרי הקיבוץ ותנועת העבודה" שנערך בספטמבר 2023 בגבעת חביבה, קיימו חוקרי המכון לחקר הקיבוץ מושב בנושא "מבט חדש על המיסים הפנימיים והפנסיה בקיבוץ".

פעילויות נוספות:

• ביקור חוקרי המכון בעיר הצומחת חריש, לשם היכרות ומפגש עם בית הספר התיכון החברתי "אתגרי העתיד" ועם המודל הייחודי של חיים בקהילות גימלאים שצמח בעיר.  
• פגישה של פרופ' מיכל פלגי עם השגריר הסיני בישראל והרצאה בפני סגל השגרירות על הקיבוץ, השינויים שחלים בו והלקחים שניתן להפיק מהרעיון השיתופי.

• פרופ' מיכל פלגי

1.  Abramitzky, R., Ben-Porath, N., Lavy, V., & Palgi, M. (2023). Financial Crisis in a Socialist Setting: Impact on Political Behavior, Social Trust, and Economic Values (No. w30918). National Bureau of Economic Research.‏ https://www.nber.org/papers/w30918

2.  Abramitzky, R., Ben-Porath, N., Lahad, S., Lavy, V., & Palgi, M. (2022). The Effect of Labor Market Liberalization on Political Behavior and Free Market Norms (No. w30186). National Bureau of Economic Research.‏ https://www.nber.org/papers/w30186

•  ד"ר יובל אשוש:

1.  Achouch, Y. (2022). The Destiny of Kibbutz Industry in Israel: From Family Businesses to Cash Mergers. Journal of Co-operative Organization and Management, 10(2), https://doi.org/10.1016/j.jcom.2022.100179

2.  Achouch, Y. (2023). The Rise and Decline of the Kibbutz Movement in Israel. In: Kumaraswamy, P.R. (eds) The Palgrave International Handbook of Israel. Palgrave Macmillan, Singapore. https://doi.org/10.1007/978-981-16-2717-0_112-1

• פרופ' זאביק גרינברג:

1.  Greenberg, Z. (2023). Open-space design in kibbutz expansion neighborhoods as a tool for redefining social capital in the community. GeoJournal, 1-13. https://link.springer.com/content/pdf/10.1007/s10708-023-10903-9.pdf

• נקלטו למאגר הביבליוגרפי של המכון לחקר הקיבוץ כל מאמרי הספר קיבוץ ויהדות שערך פרופ' יובל דרור (הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, ו"יד טבנקין", רמת אפעל, 2017).

למרות המלחמה, החלטנו בשיתוף יחד עם משפחת ינאי מעין השופט, לקדם כמתוכנן את טקס הענקת פרס "קרן קיבוץ" לשנת 2023. מועד הטקס ייקבע ויתפרסם בהמשך.

בשנת 2023 הגישו ארבעה חוקרים את עבודות המחקר שלהם כמועמדות לפרס "קרן קיבוץ":

1. נעה רוזן: "'הישוב השלישי' – התפתחות היסטורית של האידאולוגיה והפרקטיקה הכלכלית בקיבוצי פועלי אגודת ישראל 1924-1967".

עבודת דוקטור רחבת היקף העוסקת בקיבוצי פאג"י ומעלה סוגיות שונות ומעניינות כגון היחס לציונות, לסוציאליזם וקיום מצוות הדת החקלאיות כגון שמיטה. 

 2. עופר בהרל: "המועצה האזורית גליל עליון ועיצוב מרחבה בשלושת העשורים הראשונים לקיומה של המדינה".

עבודת דוקטור העוסקת בתולדותיה של מועצה אזורית וביישוביה, רובם קיבוצים. הסקירה ההיסטורית היא מקיפה ויסודית מאוד, אינה מתעלמת מבעיות, מתחים וחיכוכים, הצלחות וכשלונות. 

3. להב תימור: טקס הנדידה בקיבוץ אחד

חיבור לתואר שני, עוסק בטקס אחד, טקס יציאת מצרים והנדידה של בני ישראל במדבר, כפי שביצעו ילדי קיבוץ אחד, קיבוץ חצור, לפני חג הפסח. המחקר בודק את הטקס מאז הולדתו ובוחן את המשמעויות החברתיות והתרבותיות של קיום הטקס לאורך שנים.

4. טלי פורן: "זה פְּרּודָה של אנשים": השתקפות של קונפליקטים בניהול הכלכלי-חברתי בקיבוצים.

עבדות תזה שעוסקת בקיבוץ העכשווי ובשכונת ההרחבה הצמודה אליו. מערכת היחסים בין שתי הקבוצות, הקונפליקטים והשחקנים המעורבים מנותחים על רקע ההבדלים התרבותיים ומאבקי הכח בין הקבוצות.

בתום תהליך השיפוט החליטה הנהלת "קרן קיבוץ" להעניק את הפרס לשנת 2023 לטלי פורן. הטקס יתקיים במהלך 2024.

המכון לקח על עצמו ללקט ידיעות שמופיעות בתקשורת הכתובה באשר לנעשה בקיבוצים ובקהילות הקיבוציות בעת המלחמה הזו. כלי התקשורת עוסקים בקיבוצים מאז ה-7 באוקטובר באופן יום יומי, ומסקרים היבטים שונים של המתרחש הן בקהילות המפונות והן בקהילות המארחות, לאורך ציר הזמן:

תחילה היו אלה הדיווחים על אירועי "השבת השחורה" (מעשי הרצח, החטיפה, שריפת בתים על יושביהם, ההרס הפיזי של הקיבוצים ופינוי התושבים מהם), ראיונות עם תושבי הקיבוצים ונושאי התפקידים המרכזיים, ואנשי הסיוע מן הגופים האזרחיים השונים.

בהמשך היו כתבות על המקומות שאליהם פונו אנשי הקיבוצים הנפגעים - מלונות וקיבוצים עורפיים ברחבי הארץ - וההתארגנות הראשונית בהם. העיתונאיים ליוו את התושבים וכתבו על סיפוק צרכיהם הראשוניהם של המפונים: ביגוד, תרופות, טואלטיקה, עזרה נפשית וכו".

כתבות נוספות עסקו בתהליך התאמתם של המלונות לצרכים של דיירים שאינם תיירים. המלון נהפך לבית זמני לאנשים שאין להם כרגע בית קבוע לחזור אליו. השלב הבא היה ההתארגנות הקיבוצית במלונות: התאמת האולמות והחללים השונים בהם לפעילויות קהילתיות וחינוכיות.

בתחילה עסקו הכתבות רק בקיבוצי "העוטף", בהמשך החלו העיתונים לדווח גם על הפינוי מקיבוצי גבול הצפון. בשונה מקיבוצי הדרום, הפינוי מהצפון לא היה בעקבות חדירת מחבלים לישוב ולא מלווה ברציחות וחטיפות או שהיה ממושכת במרחבים מוגנים. בעת פינוי ישובי הצפון טרם ניזוקו בהם בתי המגורים, מבני הציבור והתשתיות, אך ככל שעבר הזמן והגבול "התחמם" נגרמו גם בהם נזקים משמעותיים.

לצד כל אלה, רבים הדיווחים והכתבות על יוזמות התנדבותיות שונות מצד גופים אזרחיים ואנשים פרטיים, רבים מהם אנשי קיבוצים שהתארגנו במסגרת קיבוצית לעזרת הקהילות הנפגעות, הן במילוי צרכיהן השונים במקומות אליהם פונו והן באחזקת המשקים החקלאיים ביישובים הנטושים.

התקשורת מדווחת כמעט מדי יום על המצב בקיבוצים, הן בדרום והן בצפון, על חיפוש פתרונות מתאימים וארוכי טווח יותר עבור הקהילות, לשם יוכלו לעבור למגורים "קבועים-זמניים" עד יעבור זעם ועד שיתאפשר לשקם את ישובי האם ולחזור אליהם. הכיוון המסתמן הוא למצוא מקומות בהם אפשרי לשמור על הקהילתיות הקיבוצית, בין בסביבה כפרית ובין במגדלי מגורים עירוניים. נעשים מאמצים לא לפלג את הקהילה בין ישובים שונים מתוך ידיעה שהפיזור פוגע בצורה משמעותית בחוסן הקהילה וביכולתה ההתאוששות שלה.