4.3.2024

במידעון הקודם, האחרון לשנת 2023, סיכמנו את הפעילות במכון בשנה שחלפה ודיווחנו על תהליך החשיבה שקיימנו בכדי להסב את עיסוקינו, נוכח אירועי השבעה באוקטובר ובעקבותיהם, לתחומים הרלבנטים לתיעוד המציאות החדשה שנתהוותה ולעזרתם של הקיבוצים שנפגעו ושפונו מדרום ומצפון. בקשנו למצוא נתיב הולם לחקר הקהילות הקיבוציות, חוסנן וצרכיהן, הן בבניינן והן ביצירת פתרונות הביניים למגורים.

ואמנם, טוב להיווכח כי למרות המלחמה שעודה ניטשת וההתמודדות היומיומית שהיא כופה עלינו, התחלפו הבלבול והשיתוק שאחזו בכולנו בשבועות הראשונים, בתנועה מחודשת ואף נמרצת של גלגלי המחקר.  

בהמשך המידעון נביא בפניכם סקירה נרחבת של המחקרים המתהווים ושל תחומי חקר ופעילות נוספים שחוקרי המכון שותפים להם בימים אלה. 

כמו כן, מזכירים לכם כי ביום שישי הקרוב, 8.3.2024, בשעה 9:00 יתקיים בקיבוץ עין השופט בוקר עיון לרגל הענקת "פרס קרן קיבוץ" לשנת 2023 לטלי פורן. פרטי התוכנית המלאים - בהמשך המידעון. רשמו לפניכם ובואו.

אנו מזמינים אתכם להיות איתנו בקשר, לשתף אותנו במידע רלוונטי ולהציע רעיונות והצעות לשיפור המידעון.

מערכת המידעון: חנה גולדמברג, אליאט אורחן וד"ר דורון נדיב

וצוות המכון כולו.

עריכה: ד"ר נורית פיינשטיין

* סיורים בקיבוצי העוטף:

במהלך חודש ינואר קיימו שלושת מכוני המחקר הקיבוציים (יד טבנקין, יד יערי והמכון לחקר הקיבוץ) סיורים מקצועיים לחוקריהם לקיבוצי העוטף: ניר עוז, כפר עזה ובארי.

מטרת הסיורים היו תיעוד וחקר של קורות הקהילות הקיבוציות ב"השבת השחורה" הן למען שימור הזכרון עבור הדורות הבאים (או כנגד מכחישים עתידיים, חלילה), הן לשם עידוד עריכתם של מחקרים והן כסיוע לבניינן של הקהילות מחדש על תילן. 

אל הסיורים נלווה צלם מקצועי (פלג לוי) והובילו אותן חברי הקיבוצים: רון בהט (ניר עוז), יוסי סוסנה (כפר עזה) ועמיתנו ד"ר אלון פאוקר (בארי).

מראות המלחמה והחורבן שקיבלו את פנינו, נופה של רצועת עזה הפרוסה כמטחווי קשת מגדרות הקיבוצים, ממש "הושט היד וגע בה", תמרות העשן וקולות הנפץ שהחרידו כמעט ללא הרף את הדממה ואת ליבותנו שלא מורגלים בכך, ומעל הכל - תיאורי הזוועות כפי שהשמיעו באזנינו מי שחוו אותם - היו קשים ומטלטלים, ולא הפכו נסבלים יותר בביקור השני. עם זאת, הרוח האופטימית שהשרו בדבריהם מארחינו באשר לאפשרויות השיקום של קיבוציהם, נסחו גם בנו תקווה ועידוד שלחבל הארץ היפה הזה ולקהילות המפוארות שנתקיימו בו (קיבוציות ושאינן קיבוציות) עוד יש תקנה!

(דיווחה: ד"ר נורית פיינשטיין)

* מפגש קבוצת המחקר "קיבוץ זוכר":

קבוצת המחקר שעניינה התנועה הקיבוצית והשואה, ומשותפת לשלושת גופי המחקר הקיבוציים ולבית לוחמי הגיטאות, נפגשה בראשית חודש פברואר בלוחמי הגיטאות. במוקד המפגש הפעם מחקרה של ד"ר איילת הילמן שכותרתו "'בית להנצחת המתים בלב מקום שוקק חיים' - הקמת בית טרזין בקיבוץ גבעת חיים איחוד". בהמשך המפגש ערכנו סיור מרתק בארכיון הבית בהנחיית מנהלתו, ענת ברטמן-אלהלל. 

מטעם המכון השתתפה (ודיווחה): ד"ר נורית פיינשטיין.

* צרור ברכות:

1. ברכת צוות המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי שלוחה לידידנו ליאור שמחה, המזכ"ל הנבחר של התנועה הקיבוצית. איחולינו להצלחתך בתפקידך בתקופה מאתגרת זו ותקוותנו לשיתוף פעולה פורה בין התנועה תחת הובלתך לבין חוקרי המכון. 

איחולינו גם לניר מאיר, מזכ"ל התנועה היוצא, בראשיתה של דרך חדשה. תודתנו על שנים של עשייה מאומצת וברוכה.  

2. חוקרי המכון שמחים לברך את חברנו-שותפנו, ד"ר דורון נדיב, לרגל צאת ספרו "שברים בשמש - ההשמאלה בתנועה הקיבוצית 1948-1956" (הוצאת יד יערי ויד טבנקין, 2024). תיאור מפורט של הספר מובא בהמשך המידעון.

3. ברכת "ברוך השב" לחברנו, ד"ר יובל אשוש (חניתה) על חזרתו לאחר תקופה ארוכה לשורת חוקרי המכון והשתלבותו במחקרי "התאוששות קהילות הקיבוצים לאחר המלחמה". 

.  

אירועי השבעה באוקטובר 2023 שינו את תכנית המחקר של המכון לחקר קיבוץ, ואנו נערכים לסדרת מחקרים הקשורה בקיבוצים המפונים.

כשלב ראשון בתכנון המחקרים על "התאוששות קהילות הקיבוצים לאחר המלחמה" ערך המכון ארבעה מפגשי חוקרים לבנית שלד המחקר, וערך סיעור מוחות במטרה למקד את הנושאים בהם נעסוק. נבחרו שני נושאים למחקר וגם הוגדרו הקיבוצים שישתתפו בו. תוכננו השאלונים למחקר ונקבעו הנושאים ואופן עריכת המחקרים.

תקופת הפינוי ממושכת ומשכה עדיין אינו ידוע. זו הפעם הראשונה מאז מלחמת השחרור שישובים נעקרים ממקומם לתקופה ארוכה, כאשר המועד בו יוכלו לשוב ולתפקד כישוב במקומו המקורי - לוט בערפל.

אנו מזהים כמה שלבים בפינוי: השלב הראשון הוא פינוי מהיר, בהוראת המדינה או באופן עצמאי. בישובים קטנים המגמה היא לפנות את כל התושבים יחד ולאותו מקום. במקרה של הקיבוצים חלק מהפינויים היו לבתי מלון, ובמקרים אחרים לקיבוצים קולטים.

השלב השני הוא מעבר למקום זמני – קבוע, לרוב בקיבוצים אחרים או בבניינים סמוכים במרחב עירוני. המגמה היא להמשיך ולקיים את הקהילה הקיבוצית. חלק מהישובים, אלה שלא נפגעו פיזית, אינם עוברים שלב זה.

השלב השלישי עתיד להיות החזרה לישוב הקבע.

מטרת המחקר היא להתחקות אחר התהליכים שעוברים הקיבוצים למן הפינוי ועד לחזרתם ליישובי הקבע. נבדוק אילו גורמים תורמים ליכולת ההתאוששות של הקהילה, ועד כמה הקהילה מצליחה לחזור לשגרת החיים או ליצור שגרה חדשה בשלבי הביניים ובחזרה לישוב הקבע.

כרגע מתבצעים שני מחקרים במקביל: האחד, "מפונים מארחים", עוסק בקיבוצים שקובעים את המקום הארעי שלהם בישוב אחר; השני, בקיבוצים מפונים שאין לגביהם תכנית למעבר ביניים דרך ישוב אחר.

1. במחקר "מפונים-מארחים" נבדוק שני דגמים: קיבוץ הקולט קיבוץ מפונה ועיר הקולטת קיבוץ מפונה. המחקר יכלול ראיונות עם ממלאי תפקידים וחברים או תושבים בישוב המארח ובישוב המפונה, ובהמשך גם שאלונים למדגם רחב של מארחים ומפונים.

2. במחקר הקיבוצים שאין להם גורם קולט אנו מזהים תופעה של התפזרות הקהילה מבית המלון אליו פונו בתחילה לפתרונות אינדיבידואליים. מצב זה מקשה על ריכוז הקהילה במקום אחד ולכן אי הודאות לגבי העתיד מוגברת. במסגרת מחקר זה אנו רוצים לרדת "ממגדל השן", כלומר ממחקר עם מדגם מצומצם של חברים מקיבוצים שונים, שתוצאותיו יתפרסמו בעוד שנתיים-שלוש (מאוחר מדי למצב הנוכחי). אנו מבצעים סקר אינטרנטי בין כל חברי הקהילה במטרה לספק לכל ישוב בנפרד מידע "בזמן אמת". ממצאי הסקר יסייעו לחברים ולממלאי התפקידים לדעת איך לפעול במציאות בה הקהילה שהייתה מרוכזת במקום אחד, מתפזרת וחיה במצב של חוסר ודאות לגבי העתיד. בשלב זה (בעת פרסום המידעות, ראשית חודש מרץ), משתתפים בסקר ארבעה מקיבוצי גבול הלבנון. 

מחקרים אלה משתלבים במחקרי תיעוד השביעי באוקטובר בישובי הנגב המערבי של יד טבנקין ויד יערי, ומשלימים את התמונה שכן הם עוסקים בהווה ובעתיד הקיבוצים המפונים.

הספר "שברים בשמש" מתאר ומנתח את תהליך ההשמאלה בתנועה הקיבוצית בשנים 1948-1956 ואת אופן התמודדותן של הנהגות הקיבוץ הארצי והקיבוץ המאוחד עם מגמה זו. 

בינואר 1948 הקימו הקבה"מ והקבה"א את מפ"ם, והיא הלכה והזדהתה עם ברית המועצות עקב אי-שיתופה בממשלה הראשונה בראשות דוד בן-גוריון. הזדהות זו יצרה תסיסה פנימית במפ"ם, בתנועות ובקיבוצים, והובילה לקונפליקט בין הנהגות הקבה"א, הקבה"מ ומפ"ם לבין הנהגת השמאל בראשותם של סנה וריפתין.

תופעת ההשמאלה בקבה"א ובקבה"מ הקצינה עוד יותר על רקע משפטי פראג (20.11.1952), ופרשת סנה הייתה שיאו של המאבק בה. הפרשה עמדה בצילו של הפילוג בקבה"מ. הנהגות התנועות חששו מפילוג נוסף, הפעם מצידה השמאלי של המפה הפוליטית, שתוצאותיו עשויות היו להיות הרסניות לשתי התנועות הקיבוציות. זו הייתה הסיבה העיקרית לכך שלמן תחילת משפטי פראג פעלו התנועות הקיבוציות בכוחניות ובאובססיביות לסילוק תומכי סנה. 

בשלב הראשון, סולקה חטיבת השמאל ממפ"ם (28.1.1953). לאחר מכן החל שלב הטיהורים הנרחבים בקיבוצים לאחר שהנהגת השמאל בקבה"א החליטה שלא לפרוש מהתנועה ומהמפלגה. בשל כך בודדו אנשי השמאל בקיבוצים, שתמכו בחטיבתו של סנה, והדבר הקל על הנהגות התנועות והקיבוצים להוציאם מקיבוצם. בסיכומו של המהלך השיגו הנהגות הקבה"א והקבה"מ את מרבית מטרותיהן, הן ברמת התנועה והן ברמת הקיבוץ היחיד, והדבר ניכר בשמונה קיבוצים שנחקרו בספר זה.

על המחבר: ד"ר דורון נדיב, חבר קיבוץ משמר העמק, מחנך, חקלאי וחוקר במכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי באוניברסיטת חיפה. מחקריו עוסקים בתופעת ההשמאלה בקיבוצים (1948–1956), במהפך שהתחולל בתנועה הקיבוצית, מִחברת רווחה לחברת שוק בשנים 1985–2005, ובקיבוצים השיתופיים בעידן השינוי. ספרו הראשון, "אתגר השיתופיות" (בשיתוף עם ד"ר מנחם טופל), ראה אור ב-2018 בהוצאת יד טבנקין.

הזוכה בפרס בשנה זו: טלי פורן

כותרת עבודת התיזה: "'זה פרודה של אנשים': השתקפות של קונפליקטים בניהול הכלכלי-חברתי בקיבוצים".

תקציר מאת המחברת:

התהליכים המהירים והעמוקים שעבר הקיבוץ מאז המשבר בשנות ה-80 של המאה ה-20, ערערו את האידיליה שאפיינה את אורח החיים הקיבוצי. הקיבוץ אשר נחלש פוליטית, כלכלית וחברתית, נאלץ לערוך שינויים מרחיקי לכת כדי להתמודד עם תהליכים אלו.

אחד הפתרונות העיקריים שהוצעו להתמודדות עם תוצאות המשבר, היה הקמת שכונות הרחבה שכונו תחילה "שכונות בנים". בשכונות אלו הוצע למשתכנים חדשים לבנות את בתיהם, מבלי להיות חברים מלאים בקיבוץ. קבוצת המשתכנים החדשים התאפיינה בדפוסי חיים שונים ובמעמד סטטוטורי שונה מזה של חברי הקיבוץ הוותיקים, שחלקו רקע אידיאולוגי משותף והון היסטורי אֵיתָן.

בתוך זמן קצר הצטרפו לקיבוץ משפחות רבות, כשבשלב הראשון לא הייתה תשתית ניהולית ומשפטית הולמת לקליטתן ביישוב, ובעקבות זאת נוצרו מתחים וקונפליקטים רבים.

בעבודה זו חקרתי את מאפייני הקונפליקטים שהתגלו בקיבוצים – קונפליקטים הנוגעים למחלוקות בנושא תכנון תקציב היישוב וניהולו, ומתן שירותים חברתיים.

תרומת מחקר זה היא בהתמקדות במורכבות של מערכת היחסים בין שתי אוכלוסיות בקיבוץ הבולטות בשונות ביניהן והחיות יחדיו בקיבוץ: האוכלוסייה הוותיקה בעלת הערכים החזקים והייחודיים לה והמשתכנים החדשים.

התקופת שנחקרה היא לאחר המשבר בקיבוצים ובניית ההרחבות שעיקר השלכותיה הוא כניסה של אוכלוסייה בעלת נרטיב ורקע השונה מהאוכלוסייה המקומית.

המסגרת התאורטית של הדיון במורכבות זו נוצרה תוך שימוש במושגים "קונפליקט", "קהילה" ו"ג'נטריפיקציה". מאפיינים של קונפליקטים, על גווניהם השונים, נוכחים ברוב הקיבוצים שעברו תהליכי קליטה של אוכלוסייה חדשה ביישוב.

לאור ניתוח הממצאים על פי מושגים אלו, ניתן ללמוד על מקורותיהם של המתחים שהוצגו במחקר, ולהבין מתחים אחרים שעשויים להתגלות ביישובים כפריים קטנים, שעוברים שינוי דמוגרפי משמעותי.

מסקירת העיתונות ואתרי החדשות בינואר-פברואר 2024, עולה שבחודשים אלה של המלחמה הוצגו הקיבוצים בכלי תקשורת במבט חדש: לאחר שנים של סיקור בלתי אוהד, הוארו חיי הקהילה וכושר ההתארגנות של הקהילות הקיבוציות באור חיובי ומפרגן.

בינואר ובמיוחד בפברואר, בלטו הדיווחים על עזיבת בתי המלון והחיפוש אחרי פתרונות מגורים שונים לטווח ארוך, התנהל דיון על חזרת המפונים ליישוביהם, והוצגו צורותיהם השונות של המגורים הזמניים לטווח ארוך: קיבוץ בתוך קיבוץ, מגורים בשכונות עירוניות או מגורים בקרבת קיבוץ האם, במיוחד בדרום.

באשר לחיים בבתי המלון, שהיו פתרון זמני ומיידי ברגע המשבר, הרי שהללו לא יכולים להימשך לטווח ארוך יותר. חדרי המלון והלובי אינם תחליף לבית ולא מאפשרים לנהל חיי משפחה תקינים, ודאי לא למשפחות בנות 5-6 נפשות, וגם לא חיי קהילה.

תושבי הגליל העליון והגליל המערבי נחלקים בין מי שפונו רשמית מטעם המדינה, למי שיישובם שוכן מחוץ לקו שנקבע לפינוי. תושבי ישובים אלה התחבטו בין פינוי עצמאי, בלי גיבוי כלכלי של המדינה, ובין הישארות בבית, חרף כל הסיכונים.

לילדים המפונים מהישובים בצפון הגרים בבתי המלון הסובבים את הכינרת הוקמה מסגרת לימודית באזור טבריה - קריית חינוך ל-900 תלמידים. בקיבוצים שלא פונו (קיבוצי מרכז עמק החולה ודרומו), בדרך כלל  מתקיימת הלמידה בקבוצות קטנות ובמשך שעות מעטות, זאת בשל החוסר במורים. כיוון שאין גישה לבתי הספר התיכוניים הנמצאים בצפון העמק, הלימודים מתקימים במוסדות החינוך בחצור או בראש פינה בשעות אחר הצהריים, כ"משמרת שנייה", לאחר שהלימודים הסדירים במוסדות אלה הסתיימו.

הקיבוצים בצפון שלא פונו נחשפים למלחמה ולהשלכותיה בעקיפין: "אין מודעות למצב בשטח ולסכנה שאנו נמצאים בה", אומרים התושבים.

למרות שברוב היישובים בצפון הנזק במבנים ובתשתיות בגלל ההפגזות מלבנון אינו גדול, כניסת כוחות צה"ל הסבה להם נזק רב, ובכלל זה לבתי המגורים. התושבים זועמים על כך.עד מחצית פברואר נמנו 622 מבנים שניזוקו. 

ביישובי העוטף והנגב המערבי מתחילים התושבים לחזור הביתה מלאי התרגשות וחששות. לפי פיקוד העורף, ניתן לחזור ללמוד בעוטף.

בתקופה זו של השנה, בימים כתיקונם, נוהגים מאות אלפי ישראלים ליהנות מאירועי פסטיבל "דרום אדום". השנה תפסו את מקומם סיורים שמארגנים מדריכי תיירים ה"רוכבים" על האסון, זאת חרף בקשתם של תושבי העוטף להימנע מלבקר בקיבוצים שנהרסו: "זה הבית שלנו", הם אומרים, "והפעם אנחנו לא מזמינים".

•  Elyoseph, Zohar (2023).  Mental health volunteers after the Oct 7 Gaza border crisis in Israel: silent warriors.  Lancet Psychiatry. Jan 2024 Jan; 10-11(1)

 https://doi.org/10.1016/S2215-0366(23)00369-3

•  Letzter, Jonathan  (2023).  From Vision to Realization: The Design of Culture in the Kibbutzim. Heritage & Society,  17 Oct  2023. https://doi.org/10.1080/2159032X.2023.2283941

• שניידר, אבי (2023). במקום מושבו – סולידריות במושב עובדים המתחדש. הוצאת יד טבנקין, רמת אפעל.

• שמר, ארנה; טופל, מנחם -עורכים (2023). יחיד ביחד – קהילה קיבוצית בין הכלה להדרה. הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, ויד טבנקין, רמת אפעל. (המאמרים בקובץ זה יקוטלגו בנפרד).

• שכנאי-רן, עדית (2023). הנה ימים באים: מרחב ואדריכלות בקיבוץ רגע לפני המשבר. הוצאת הקיבוץ המאוחד, בני ברק.

• נדיב, דורון (2024). שברים בשמש - ההשמאלה בתנועה הקיבוצית 1948-1956. הוצאת יד יערי, גבעת חביבה ויד טבנקין, רמת אפעל.