הקיץ בעיצומו, החום מתיש, המלחמה מתמשכת והולכת ומשפיעה גם על פעילות המכון והמערכת האקדמית בכללה. ועם זאת, איננו שוקטים על השמרים וממשיכים במלאכת המחקר של המתרחש בקהילות המפונות זה 10 חודשים בקירוב (!!!) מקיבוצי הדרום והצפון ובקהילות המארחות בקיבוצים העורפיים, בתקווה שיוכלו לסייע הן בשלב הארעי של "פתרונות זמניים" והן בבניין המחודש ביישובי הקבע.   

במידעון שלפניכם –

* "קריאת כיוון" לקראת מפגש "שולחן עגול" (פורום מתדיין) של המרחב הכפרי המשתנה – שעתיד המכון לחקר הקיבוץ לארח בספטמבר 2024 באוניברסיטת חיפה.

* קול קורא להגשת מחקרים והצעות מחקר לפרס "קרן קיבוץ" לשנת 2024.

* תקציר מאמרו החדש של פרופ' זאביק גרינברג, שהתפרסם לאחרונה באסופת מחקרים על אודות חיי הלהט"ב בקיבוץ.

* רשמים מתוך סקירת עיתונות על הנעשה בצפון ובדרום ביוני וביולי 2024.

* פרידה מדוד קציר, מנהל הכספים היוצא של המכון, שפרש לאחרונה לגמלאות.

אנו מזמינים אתכם להיות איתנו בקשר ולהציע רעיונות והצעות כדי לשפר את המידעון.

בברכת הימים הטובים שעוד יבואו –

צוות המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי.

מערכת המידעון: חנה גולדמברג, אליאט אורחן וד"ר דורון נדיב.

עריכה: ד"ר נורית פיינשטיין.

 שיח אקדמיה-התיישבות-ממסד 

אנו מבקשים להזמינך למפגש ה38- של השולחן העגול מתוך סדרת מפגשים. המפגש יתקיים ביום ד' 18/09/2024 בין השעות 15:45-19:30 במכון לחקר הקיבוץ, אוניברסיטת חיפה. בחדר 640 בבניין הראשי, ברחבת הכניסה למוזיאון הכט .

הנרשמים מתבקשים לשלוח פרטי רכב ומספר טלפון נייד על מנת לאפשר כניסה למתחם האוניברסיטה.

תקצירי השולחן העגול הנוכחי וקודמיו מפורסמים באתר האיחוד החקלאי.

השולחן העגול נועד לשמש כפורום מתדיין שבו יתקיים שיח על נושאים העומדים ברומו של עניין למרחב הכפרי, ליישוביו ומתיישביו. כל מפגש ייפתח על-ידי פאנל של מומחים שיציגו את הנושא הנדון מזוויות שונות ובעקבותיו יתפתח דיון בין המשתתפים השונים בהנחיית מרכז המפגש.

מטרות הקמת השולחן העגול הן:

א. יצירת שולחן להידברות בין כל הגורמים העוסקים במרחב הכפרי.

ב. סיעור מוחות והפצת ידע על השינויים במרחב הכפרי בארץ ובעולם.

ג. קידום מחקרים בתחומי המרחב הכפרי.

ד.  השפעה על סדר היום הציבורי, ייצור ניירות עמדה וגיבוש מדיניות.

הקווים המנחים את מבנה השולחן העגול הם:

א. השולחן העגול יכלול: נציגים מן האקדמיה, הממסד החקלאי והממסד ההתיישבותי - כ40- משתתפים קבועים.

ב. מלבד הגרעין הקבוע יוזמנו לכל מפגש משתתפים נוספים רלוונטיים על פי הנושא שעל סדר היום.

ג. לשולחן העגול תהיה ועדת היגוי שתעסוק בהיבטים הארגוניים והתוכניים.

ד. השולחן העגול מתכנס עד 2-3 פעמים בשנה, כל פעם במוסד אקדמי אחר.

ה.  האיחוד החקלאי מקצה באתר האינטרנט שלו מקום למחקרים ולפרסומים ויעודד את יתר תנועות

ההתיישבות להקצות מקום למטרה זו באתריהם (לנוחיותכם תקצירי השולחנות הקודמים באתר).

ו.  אנו מעודדים הצעות ויוזמות לנושאים לדיון במסגרת השולחן העגול במפגשים הבאים וכן למקום מארח.

הנושא: היעילות הכלכלית של הרשויות במבנה הדו רובדי

פיזור הישובים הכפרים לסוגיהם אזורים שונים ברחבי המדינה ובמודלים שונים של סוגי התיישבות ובהם מושבים, קיבוצים, ישובים קהילתיים ועוד מהווה אתגר למועצות האזוריות הנדרשות לספק שירותים לתושבי המרחב הכפרי בתחום המוניציפלי ולעיתים אף בתחומים אחרים. הקמת תשתיות ותחזוקתם בפיזור שכזה, כמו בניית מבני ציבור מחייב הקצאת משאבים גדולה אך גם יעילות להבטיח שהמשאבים ינוצלו באופן יעיל. נשאלת השאלה האם עדיף לבזר ולהעניק סמכויות לישובים או שמא עדיף לרכז סמכויות לפחות בתחומים מסוימים בידי המועצה האזורית.   

פרופ' רחל אלתרמן הטכניון

 פרופ' מיכאל סופר אוניברסיטת בר-אילן

 פרופ' איל קמחי האוניברסיטה העברית

 עו"ד דודו קוכמן מזכ"ל האיחוד החקלאי

1. קרן "קיבוץ" תעניק פרס בסך של  $2000 לפרסומים ולעבודת מחקר שייתרמו: 

·         ידע חדש שיחזק את הערכת תרומתו של הקיבוץ לאדם ולחברה בישראל.

·         ידע חדש שיביא לשיפור התנהלותם של הקיבוצים השיתופיים והמתחדשים.

·         ידע חדש שיסייע לקיבוצים לשמור על ייחודם הכלכלי.

·         ידע חדש שיחזק את אחיזתם של הקיבוצים בקרקע ובנוף הישראלי.

·         ידע חדש שיעסוק בקידום ופיתוח טכנולוגיה עילית (היי-טק) בקיבוץ.

·         ידע חדש שיעסוק בפעילות הכלכלית של הקיבוצים המפונים מאז 7.10.2023.

 הפרס יוענק למחקר שפורסם (ספר או מאמר) או הוכר כזכאי לתואר שני או שלישי בשלוש השנים האחרונות.

יש להגיש לשיפוט עותק אלקטרוני של הפרסום או העבודה, תקציר בעברית, תקציר באנגלית. כמו כן יש להגיש את טופס הבקשה ודף קורות חיים.

2. קרן "קיבוץ" תעניק גם מלגה בסך של $1000 להצעות מחקר או למחקר בתהליך, העוסק בפעילות הכלכלית של הקיבוצים המפונים מעוטף עזה וגבול הצפון.

יש להגיש הצעה בהיקף של עד 5 עמודים שתכלול: רקע תיאורטי, מטרות והשערות המחקר, מתודולוגיה, תכנית עבודה כולל לוח זמנים, תרומה צפויה של המחקר למטרות הקרן.

המלגה תוענק בשני שלבים: מחציתה עם הכרזת ההצעה הזוכה, בתחילת שנת 2025, והמחצית השנייה בתחילת 2026, מותנה בדו"ח התקדמות. יש לצרף קורות חיים.

 זכאים להגיש סטודנטים לתואר שני, תלמידי מחקר לתואר שלישי, בעלי תואר שלישי וחוקרים עצמאיים.

את הפרסומים או הצעות המחקר יש להגיש עד יום ראשון 29 בספטמבר 2024

מען למשלוח ולשאלות נוספות:

ד"ר דורון נדיב

דואר אלקטרוני: nadiv@mh.org.il

טלפון נייד: 052-4479167

גרינברג ז' (2024), "מאפייני תחושת השייכות של הומואים ולסביות ביישובים כפריים בישראל", בתוך: קמה ע' ופוגל-ביזאוי ס' (עורכים), (2024), מבעד לארון השקוף: דיוקן של להט"ב בקיבוץ, יד טבנקין: רמת אפעל, עמ' 297-337.

תקציר:

המאמר מבוסס על מחקר שבחן מעל ל-200 הומואים, לסביות וטרנסים החיים בקיבוצים ובמושבים במדינת ישראל, ומתאר את חיי היום יום ואת ההתמודדות של האוכלוסיות הלהט"ביות ביישובים כפריים וקטנים בימים אלה.

הנחת המוצא שלנו הייתה שהשינויים הארגוניים, הכלכליים והחברתיים שעיקרם תהליכי הפרטה וכניסת האוכלוסיות החדשות ליישובים, הביאו לפתיחות שתאפשר קליטת להט"בים לקיבוצים. מחקרנו מלמד שאכן להט"בים חיים בקיבוצים ונחלקים לשתי קבוצות:

1. להט"בים שחיו בקיבוץ טרם "יציאתם מהארון" וייצאו עם זהותם בפני הקהילה.

2. להט"בים שבחרו באורח החיים הקיבוצי. הללו גרים בעיקר בשכונות ההרחבה ובשכירות ופחות מכך כחברים מלאים בקיבוץ.

במהלך המחקר נערכו ראיונות עומק עם 24 נחקרים וכן סקר בקרב כ-200 בני הקהילה. עדויותיהם מלמדות כי אורח החיים של אוכלוסיית הלהט"בים נתון לביקורת.

במאמר מוצגות שתי גישות להתמודדות עם השליטה החברתית המופעלת על אוכלוסיה זאת:

1. התנגדות - עשייה להט"בית בחיי היום יום בקהילה עצמה, עשייה התורמת הן להיכרות של הקהילה עם הזהות הלהט"בית ומאפייני החיים של להט"בים והצרכים שלהם. עשייה זו  תורמת לתחושת הרגיעה והחוסן של אנשי להט"ב בסביבתם.

2. הימנעות מהצגת הזהות - טקטיקה זו מאפשרת ללהט"בים לחיות את חייהם ללא הפרעה. המציאות הזו תואמת את המונח "הארון השקוף" על פיו הקהילה מודעת לזהותם הייחודית, ואילו הם מודעים לכך שהקהילה מכירה את זהותם. עם זאת, הנושא אינו מדובר ואינו נדון כלל, הם חיים בכעין "ארון" בהעדר הצגת זהותם, הגם שהקהילה מודעת לה ולהסתרתם אותה.  

* הספר נקלט במאגר הביבליוגרפי של המכון בספריית האוניברסיטה.

לרגל פרישתו של דוד קציר לגמלאות וסיום תפקידו כמנהל הכספים של המכון, נסענו לבדוק מה קורה בקיבוצו, יגור.

1. סיירנו במרכז המבקרים של "יגור זה סיפור" בהדרכת גבי קרדוש.

2. נפגשנו רמי פלד (חבר גדות) - מנהל הקהילה של יגור, ונוקי נויפלד (חבר יגור וחתנו של דוד) - המנהל הכלכלי של יגור בין השנים 2017-23.

3. ברכנו את דוד בצאתו לדרך חדשה ואת פרופ' מיכל פלגי ליום הולדתה. 

4. סיימנו בארוחת צהרים ממטבחו של ניתאי נויפלד ("נישו"), נכדו של דוד, ובקינוחים מעשי ידיה של יעל נויפלד, בתו.

וכך סיכם דוד את עבודתו במכון:

"נכנסתי לעבודה במכון לחקר הקיבוץ לפני כ – 16 שנים, זמן קצר לאחר שהפכתי לפנסיונר.

לא היתה לי הכשרה ובוודאי לא נסיון בתחום של ביצוע סקרים ומחקרים, לכן ראיתי כל השנים האלו את תפקידי כ"תומך לחימה" – ניהול המערכת הכספית השוטפת שתאפשר את פעילות המכון לחקר הקיבוץ, כלומר תפקיד מנהלן.

נהניתי מהעבודה עם כל צוות המכון ומאחל המשך פעילות ענפה של המכון כגוף מחקר אוניברסיטאי חשוב לתנועה הקיבוצית ולחברה בישראל".

כחלק מריכוז המידע הרלבנטי לצורך מחקרי העתים הללו במכון לחקר הקיבוץ, נאספים הדיווחים שנתפרסמו בעיתונות המודפסת ובאתרי החדשות האינטרנטיים בנוגע לנעשה בימים אלה בקיבוצים השונים (בצפון  בדרום ובכלל...). להלן מספר רשמים שעלו מן החומר שהצטבר בחודשים יוני-יולי 2024:

בצפון:

הצפון תחת אש בלתי פוסקת, חלק גדול מהאוכלוסיה פונה מהבית, ישובים ספגו פגיעות ישירות ואף נהרסו חלקית, שרפות כילו שטחים רחבים של חקלאות, חורשות ואתרי טבע.

אתרי התיירות והמסחר עומדים רייקים וחלקם אף נסגרו. פלח אוכלוסיה שלם איבד את מקורות פרנסתו ונותר מובטל. גם עסקים הרחוקים יותר מהגבול ומטווח ההפגזות ספגו מכה קשה בעקבות המלחמה בהעדר תושבים ותנועת תיירים, ועתידם לא ברור.

אמנם יש החלטת ממשלה לשקם את הצפון, אך ההחלטה "נשארה על הנייר" ולא ננקטו צעדים ממשיים למימושה. אדרבא, המדינה נעכרת לאפשרות שתושבי גבול הצפון לא יחזרו לבתיהם שנה נוספת.הנייר" ולא 

מערכת החינוך נפגעה, חלק מהתלמידים לומדים במסגרות שאורגנו עבורם ב"מקומות גלותם" ואם בסיום שנה"ל עוד היתה תקווה שעד ה-1 בספטמבר ניתן יהיה לחזור לבתי הספר המקוריים ולפתוח בהם שנה חדשה, אזי התברר ש"ספטמבר אינו תאריך קדוש".המצב בצפון לא השתנה, ההתקפות אפילו התגברו והתלמידים, כמו גם מוריהם, לא חוזרים בינתיים לבתיהם. האוכלוסיות שלא פונו חוששות לשלוח את ילדיהן למוסדות חינוך שאין בהם מיגון וברכבים לא ממוגנים.

פיזורה הגיאוגרפי של האוכלוסייה המפונה המוצאת פתרונות פרטניים על מנת לצאת מהמלונות, מביא להתפוררות של הקהילות שאופייניות   ליישובים קטנים (קיבוצים ומושבים). יש הרואים בכך את הנזק הגדול ביותר והבלתי-הפיך של המלחמה בצפון.

ישנה תנועת חזרה מסויימת של חברים לקיבוציהם המפונים, נאמנים לתפיסה ש"ההתיישבות קובעת את הגבול". הן בקיבוצים והן במושבים נעשה מאמץ, גם תחת אש, לשמור על מקורות הפרנסה. במושבים מגיע לרוב אחד מבני המשפחה לעבוד במשק, אך לעת לילה חוזר למלון או לדירת המגורים השכורה.

בדרום:

הממשלה אישרה את הארכת השהייה של מפוני העוטף במלונות עד אמצע אוגוסט. 19 מבין 24 היישובים שפונו, לא חוזרים בינתיים הביתה. עד כה חתמו 14 יישובים מהעוטף על הסכמי מעבר למגורים זמניים. חברי חולית יעברו לרביבים, חברי כיסופים לעומר וחברי בארי לחצרים. לעת עתה המעבר לשכונות הקראווילות בדרום מתעכב והקושי להמשיך ולשהות במלונות מתעצם.

בבארי נמשכת פעולת ההריסה והפינוי של המבנים שנפגעו ובמקביל החלה בנייתה של שכונה חדשה בת 52 יחידות דיור. 

צה"ל פירסם את התחקיר על קרב בארי שעיקרו הוא "כשלנו בהגנה על הקיבוץ": חברי קיבוץ בארי מעכלים את ממצאי התחקיר של צה"ל על יום הטבח.

ברחבי התנועה הקיבוצית:

חג שבועות צוין בכל הקיבוצים. הקיבוצים המפונים ציינו את החג רחוק מהבית, בין במלונות ובין בקיבוצים המארחים.

מצוקת כיתות הכוננות: נסיונותיה של מערכת הבטחון להקטין את היקף כתות כוננות, עומד כל הזמן על הפרק.

שמירת הרציפות בעבודת מפעלי התעשייה בקיבוצים המפונים, כמעט למן רגע האסון, נתפסת כתנאי הכרחי לשיקום הקהילות וכאור בקצה המנהרה.

התנועה הקיבוצית הקימה חמ"ל משימות המסייע לקיבוצים המפונים בדרום ובצפון:  בכל קיבוץ מוגדר איש קשר שמרכז את הצרכים ומביא אותם בפני החמ"ל, שבונה לכל קיבוץ סל "מענים".