1. מפגש "קיבוץ זוכר" - קבוצת מחקר לחקר השואה והתנועות הקיבוציות.
בשלהי חודש מארס התקיים בזום מפגש נוסף של הפורום, המשותף לגופי המחקר הקיבוציים ולבית לוחמי הגטאות. מטעם המכון השתתפו בו ד"ר נורית פיינשטיין וד"ר דורון נדיב. במפגש הציגו הפעם את מאמריהן המתהווים גלית צבי ("שאגת הלביאה: מאבק הנשים בקיבוץ לביא על הסדרי לינת הילדים כערוץ ביטוי לזיכרון השואה") וד"ר נורית פיינשטיין ("'מעל לחשכת התהום - איכה וזמירות של שבת': השואה כנקודת מפנה בתרבות הקיבוצית, בראי שירי השבת שנוצרו בקיבוצים בשנות למאה העשרים").
לאחר הצגתם של שני המחקרים ותגובתו של אחד מחברי הפורום על כל אחד מהם, התקיים דיון פורה של כלל המשתתפים במפגש על תוכנם ועל שיטות המחקר הננקטות בהם.
תקציר הרצאתה של ד"ר נורית פיינשטיין:
בהרצאתי הצגתי את קורפוס שירי השבת הקיבוציים העונים על נושא המחקר ועל מסגרת הזמן (שנות הארבעים למאה העשרים) ומשרתים אותו, וכן את הקשיים והלבטים שבפניהם ניצבתי בעת גיבושו. הרחבתי באשר לסיפוריהם של כמה מהשירים ושל יוצריהם – אשר לכולם רקע מיוחד שהשפיע הן על עצם ההידרשות לכתיבת השיר והן על תוכנו. בחנתי מה ניתן ללמוד מן המנגנונים הספרותיים שבהם השתמשו היוצרים על יחסם למסורת ישראל ול"עולם שהיה" ועל התפקיד שנטלו על עצמם בהמשכיותו או בהצמחת חלופה לו: מחד גיסא – עד כמה השפיעו האירועים שעמדו ברומו של עולם בזמן הכתיבה והאובדן האישי שחוו היוצרים על תוכן שיריהם, על תפיסת עולמם, על החיים שביקשו לעצמם ולסביבתם-קהילתם, ובפרט על דפוסיה של השבת, ומאידך גיסא – עד כמה השפיעה על כך היותם חברי קיבוץ היוצרים לקהילה שיתופית.
כמו כן, הראיתי כיצד מתיישבת יצירה פנים-קיבוצית זו של חבורת יוצרים מסוימת בז'אנר ספציפי ובנושא אחד, עם המגמה הספרותית הכללית בארץ באותה עת בקרב קבוצת היוצרים שעליה הם נמנים על פי נסיבות חייהם, עם מאפייני היצירה שלה ועם המניעים לה (האישיים, האידיאולוגיים, הספרותיים והחינוכיים כאחד). קבוצה זו מכונה ע"י פרופ' נורית גוברין "מבשרם מרחוק" מכיוון שהיא כוללת יוצרים שנולדו באירופה, עלו ארצה טרם מלחמת העולם השנייה והשקיפו ממרחק על אבדן קהילות מוצאם ובני משפחותיהם. בהרצאתי הראיתי כי בשירי השבת של היוצרים הקיבוציים שבהם עוסק מחקרי מופיעים אותם מוטיבים מרכזיים שזיהתה גוברין כחוזרים בשירה ובפרוזה של בני דורם, "במיוחד" כפי שהיא מציינת, "ביצירותיהם הראשונות ללא־מרחק", בהם תיאור הגולה כבית-החיים שאבד, התדהמה נוכח ההתוודעות למה שמתרחש, תחושות היתמות, חוסר האונים האשם והחרטה מן הצד האחד, ומן הצד השני – תחושות הכוח וה"אף על פי כן ולמרות הכל".
2. מפגש פורום חוקרי הקיבוץ ותנועת העבודה.
המפגש התקיים ב-21.3 ביד טבנקין (וגם בזום) והוקדש לדיון על מחקרה של ד"ר לילך ניישטט על אודות "יומן קיבוץ בוכנוואלד", מחקר שעתיד לראות בקרוב אור בספר.
היומן נכתב ע"י קבוצת ניצולי מחנה בוכנוואלד, תחילה בגרמניה ואח"כ ארץ ישראל. לימים יקימו חברי הקבוצה את קיבוץ נצר סרני.
|