דור מחדש ויוצר איננו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות. הוא בוחן ובודק, מרחיק ומקרב, ויש שהוא נאחז במסורת הקיימת ומוסיף עליה.

ברל כצנלסון

מידעון ראשון לשנת 2026 ולא כך דמיינו שהשנה הזו תתחיל, לא אחרי השנתיים הקשות שחלפו על כולנו ולא לנוכח השנה החגיגית שבפנינו, שנת ה-50 למכון לחקר הקיבוץ, ושלל תוכניותינו לציוּנה.

אז אמנם לעת עתה במקום תרועת הפסטיבלים שבו למחוזותינו הלמות תופי המלחמה ויללות הסירנות, ושוב נסגרו שערי האוניברסיטה וחזרנו לעבודה מהבית ולשיח דרך הזום, אבל ככל שהתנאים מאפשרים, אנחנו ממשיכים הן בפעילותנו השוטפת והן ברקימת אירועי היובל.

במידעון שלפניכם דיווח על מקצת מן המתרחש במכוננו בחודשיים האחרונים, בתקווה שלא ירחק היום שרוחות המלחמה תשקוטנה, שנשוב במהרה לעבודה סדירה באוניברסיטה ושהאירועים החגיגיים יוכלו להתקיים באין מפריע.

ועד אז – איחולינו לימים רגועים, ללילות שקטים ולבשורות טובות לכולנו.

שלכם, צוות המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי.  

מערכת המידעון:  אליאט אורחן, חנה גולדמברג, ד"רשלמה גץ.

עורכת: ד"ר נורית פיינשטיין. 

50 שנה חלפו מאז אוחדו שני מכוני מחקר תנועתיים שהתקיימו במקביל ב"הקיבוץ הארצי" (בגבעת חביבה) וב"איחוד הקבוצות והקיבוצים", למכון אוניברסיטאי אחד השוכן מאז 1976 באוניברסיטת חיפה.

ערב פרוץ המלחמה פתחנו את שנת היובל בטקס השנתי להענקת פרס "קרן קיבוץ" (פירוט להלן בהמשך המידעון).

עוד בתוכניותינו –

1.   הוצאת ספר ובו מבחר מייצג של המחקרים שנעשו במכון ב-50 שנותיו.

2.  האירוע המרכזי יתקיים סוף יוני 2026 במסגרת כנס "אף על פי כן" השלישי, המשותף לפורום חוקרי הקיבוץ ותנועת העבודה ולתנועה הקיבוצית. אחד משני ימי הכנס יתארח אצלנו, באוניברסיטת חיפה, ויהיה בסימן יובל המכון. בימים אלה נרקמת תוכנית הכנס וכשתושלם תתפרסם בציבור.

צוות ההיגוי לכנס מטעם המכון: ד"ר שלמה גץ, ד"ר נורית פיינשטיין וד"ר דורון נדיב.

1. הנהלת המכון (ד"ר דורון נדיב, פרופ' מכיל פלגי, ד"ר שלמה גץ) נפגשה עם צוות ההיגוי התנועתי המלווה את המכון: נגה בוטנסקי (המשנה למזכיר התנועה), הגר ראובני ( מנכל"ית התנועה), מרב ניב (המחלקה המשפטית והקואופרציה). בפגישה דנו בתכנית העבודה השנתית של המכון לשנת 2026. 

2. ד"ר נורית פיינשטיין וד"ר דורון נדיב ייצגו את המכון בכנס "משיב הרוח" השני של התנועה הקיבוצית, שהתקיים ביומה הראשון של השנה האזרחית החדשה בבית לוחמי הגטאות. אל כנס התקבצו ובאו פעילי התנועה הקיבוצית, נציגי מוסדות התרבות והרוח הקיבוציים, רכזי תנועות הנוער, אנשי ונשות חינוך ושותפים נוספים לדרך. הכנס עסק בחשיבות המשימה שנטלה על עצמה התנועה הקיבוצית בחיבורה מחדש של החברה הישראלית ושיקומה מן השבר הגדול. בין קירות האכסניה שבה התקיים הכנס ובחסות הסיור במוזיאון, קשה היה שלא לחשוב על ההקבלה בין התקופות ועל התפקיד שמילאו אז וגם היום תנועות רעיוניות בצמיחה מתוך השבר.

3. ד"ר נורית פיינשטיין השתתפה בריטריט כתיבה בן שלושה ימים במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות שבקמפוס אוניברסיטת בן-גוריון בנגב במדרשת שדה בוקר. הריטריט הוא חלק מפעילותה של קבוצת מחקר אינטרדיסציפלינרית העוסקת ב"תמורות ועתידות בבינוי תרבות בתקופת היישוב" ומתעתדת להוציא לאור קובץ של מחקרים בנושא.

1. סקר הקיבוצים השיתופיים לשנת 2025. בעריכת ד"ר שלמה גץ וחנה גולדמברג. הסקר הסתיים לאחרונה. דו"ח על אודותיו נמצא באתר המכון: https://tinyurl.com/yeypyjct

2. סקר דעת הקהל הקיבוצי ה-26 בעריכת פרופ' מיכל פלגי ואליאט אורחן. בסוף פברואר הסתיים שלב איסוף הנתונים מקרוב ל-2000 משיבים. כעת מתחיל שלב ניתוח הנתונים. 

ביום שישי, 27.2.2026, רגע לפני המלחמה, הספקנו לערוך בקיבוץ ניר-עם את טקס הענקת הפרס השנתי ע"ש חנה ויונה ינאי, ממייסדי עין השופט, לעבודת מחקר שפורסמה.

קרן הפרס הופקדה ע"י משפחת ינאי באוניברסיטת חיפה והמכון לחקר הקיבוץ הוא נותן החסות האקדמית.

בפרס לשנת 2025 זכה ספרם של ג'וליה צ'ייטילין, שרון שטיינברג, אלעד אבלגון ושושנה שטיינברג: התעוררתי ב-6:29. מה שהיה — איננו העתיד — אחר (הוצאת יד-טבנקין ויד-יערי, 2025). 

בימים כתיקונם מתקיים הטקס בעין השופט, קיבוצה של משפחת ינאי, אך השנה, בשל נושא הספר וכהוקרה לתושבי העוטף, הדרמנו עד ניר-עם.

מה כלל הכנס?

* אודי פלד, יו"ר המכון, נשא דברים לפתיחת הטקס, ולהשקת שנת ה-50 למכון לחקר הקיבוץ.

* ד"ר דורון נדיב, ראש המכון, סיפר על המכון חזונו ומטרותיו.

* ד"ר שלמה גץ סקר את הפעילות המחקרית של המכון ב-50 שנותיו.

* אורנה חכים, סיפרה על הוריה, חנה ויונה ינאי.

* הרצאה של מקבלי הפרס שעסקה בכמה היבטים מתוך הספר.

* שולחן עגול בהשתתפות עידו כץ (גבים), אדל ראמר (נירים) ורונית איפרגן (כפר עזה) שעסק בחיים בעוטף כיום. מנחה: מיכל ינאי, נכדתם של חנה ויונה ינאי. 

על הספר הזוכה : הספר מבוסס על מחקר עומק רחב היקף על חייהם, חוויותיהם ותודעתם של תושבי עוטף עזה לפני ואחרי אירועי השבעה באוקטובר 2023, מחקר שכלל ראיונות, תיעוד חזותי, חומרים מהרשתות החברתיות ומפגשי עומק. הוא מציג תמונה חברתית, רגשית ופוליטית מורכבת של קהילה שנחשפה במשך שנים לאיום ביטחוני מתמשך – שהגיע לשיאו הטראומטי ב-7.10. ייחודו של הספר הוא בהצגת מחקר השוואתי ארוך-טווח על משמעות החיים עבור תושבים מהנגב המערבי בין 2018 ל-2021 ואחרי ה-7.10. המחברים מציעים יוזמות מעשיות לבניית אמון מחודש ולחיזוק קהילתי. אירועי 7.10 מוצגים בספר כנקודת מפנה היסטורית המשנה זהות, תודעה ועתיד – אך גם פותחים פתח להתחדשות ולשיקום.