|
כתב העת Israel Studies Review הקדיש כרך מיוחד לקיבוצים ולמושבים בעריכת ד"ר אבי שניידר ופרופ' אביעד רובין (חוקר המכון).
Volume 41 (2026): Issue 1 (Mar 2026): Kibbutzim and Moshavim: A New Research Agenda. Guest Editors: Avi Shnider and Aviad Rubin
המאמר הפותח של העורכים מציג את התפיסה לגבי מחקר ההתישבות העובדת.
Shnider, Avi, Rubin, Aviad (2026)
Tridimensional Contemporary Trends in Kibbutzim and Moshavim. Toward a New Research Agenda
מאמר זה מתחיל בתיאור תיאוריית המוסדות הכוללניים והממדים המבניים המגדירים אותם - ארגון, מרחב וקהילה. לאחר מכן הוא ממקם את ההתיישבות העובדת בהקשרה ההיסטורי דרך עדשות אלו. בהמשך, החלק האנליטי המהווה את ליבת המאמר בוחן את התמורות בכל ממד וחוקר כיצד, באופן קולקטיבי וכל אחד לחוד, הן מבטאות את המצב העכשווי של ההתיישבות העובדת.
מאמר נוסף בכרך חובר על ידי ד"ר סבסטיאן קלור וד"ר טל אלמליח , ראש המכון (בשבתון)
Klor, Sebastian, Elmaliach, Tal (2026)
The Rise and Fall of a Pioneering Aliyah A Century of Latin American Jewish Migrations to Kibbutzim, 1923–2023
הגירה יהודית מאמריקה הלטינית מילאה תפקיד מפתח בקיבוצים בשנותיה הראשונות של ישראל. העלייה, על ידי תנועות נוער ציוניות, הייתה יוצאת דופן בהיקף וברוח החלוצית בהשוואה להגירה ממדינות מערביות אחרות. עם זאת, עד אמצע שנות ה-60, שינויי דורות עולמיים, משברים פוליטיים וכלכליים באמריקה הלטינית, ושקיעתה של ישראל והאתוס המהפכני של התנועה הקיבוצית שינו את דפוסי ההגירה. שינוי זה העמיק בשנות ה-70 וה-80, כאשר הקיבוצים הפכו מקליטת מתיישבים קבועים לאירוח נוער מהתפוצות בתוכניות קצרות טווח ובשהיות זמניות. קיבוצים מותשים אלה ניפחו באופן מלאכותי את אוכלוסייתם, תוך הסוואת אתגרים דמוגרפיים עמוקים יותר. המחקר טוען כי מעבר זה בישר את המשבר הרחב יותר של הקיבוצים מנקודת מבט דמוגרפית - היבט שנעדר ברובו ממחקר על הגירה.
קישור לחוברת (ובה גם מאמרים מעניינים נוספים)
|