מידעון מס' 27, המכון לחקר הקיבוץ - יוני-יולי 2026

דור מחדש ויוצר איננו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות. הוא בוחן ובודק, מרחיק ומקרב, ויש שהוא נאחז במסורת הקיימת ומוסיף עליה.

ברל כצנלסון

דבר המערכת

שלום וברכה לכל קוראינו הנאמנים - 

גיליון זה של מידעון המכון לחקר הקיבוץ נכתב, אם נשתמש בלשונו של אלתרמן, "מבעד לחג חמישים ומבעד לרשעות מגליו של הזמן הקוצר", ר"ל בין אירועי היובל למכון לחקר הקיבוץ לבין השנה העברית הדוהרת אל סיומה. אשר על כן, כל כולו - סיכומים: 

* סיכום הכנס המחקרי לציון יובל המכון.

* סיכום הכנס הבינלאומי של הארגון הבינלאומי לחקר הקהילות השיתופיות (ICSA) שהתקיים בגרמניה בהשתתפות כמה מחוקרי המכון.

* סיכום סקר דעת הקהל הקיבוצי לשנת 2026.

סיכום אך בהחלט לא סיום! 

על יתר פעילות הענפה במכון ועל מחקריהם הנוכחיים של החוקרים בו - בגיליון הבא.

קריאה נעימה (מומלץ במזגן!)

צוות המכון לחקר הקיבוץ כולו.

 

מערכת המידעון: ד"ר שלמה גץ, אליאט אורחן וחנה גולדמברג.

עורכים: ד"ר שלמה גץ וד"ר נורית פיינשטיין.

כנס היובל למכון לחקר הקיבוץ - מושבים חגיגיים

בשלהי חודש יוני התקיים כנס "אף על פי כן" השלישי, המשותף לפורום חוקרי הקיבוץ ותנועת העבודה ותנועה הקיבוצית.

יומו השני של הכנס (25.6.2026) הוקדש לחמישים שנות המכון לחקר הקיבוץ והתארח בביתו האקדמי - אוניברסיטת חיפה.

פתחנו את היום בשני מושבים חגיגיים: 

1) "חוגגים יובל למכון לחקר הקיבוץ".

מנחה: ד"ר נורית פיינשטיין.

משתתפים: 

* ברכות:

פרופ' מונא מארון, רקטורית האוניברסיטה.

ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית.

עו"ד אודי פלד, יו"ר הועד המנהל של המכון לחקר הקיבוץ.

ד"ר דורון נדיב, מנהל בפועל של המכון לחקר הקיבוץ.

* רב שיח של ראשי המכון לדורותיו:

במרכז השיח: תחומי המחקר השונים של המכון ושל ראשי המכון עצמם לאורך השנים, ויחסי העבודה עם שני "אבותיו" של המכון: הקיבוצי (התנועה הקיבוצית) והאקדמי (אוניברסיטת חיפה).

דוברים:

פרופ' אורי לויתן (ראש המכון בשנים 1982-1987).

פרופ' דוד מיטלברג (1988-1991). פרופ' מיכל פלגי (1992-1994; 2012-2017).

ד"ר שלמה גץ (2006-2011; 2018-2024).

(בנוסף להם כיהנו כראשי המכון פרופ' מנחם רוזנר ז"ל (1976-1981) וד"ר גילה אדר תבדל"א (1995-2005)).

* הרצאה מרכזית: "סיפורי קיבוצים ומקומו של החוקר(ת) מול הקהילה"

מרצה: פרופ' עמיה ליבליך.

פרופ' ליבליך הינה הזוכה הראשונה ב"פרס קרן קיבוץ" בשנת 2001. במרכז הרצאתה: ספריה העוסקים בקהילות קיבוציות ושיתופיות ("קיבוץ מקום" (בית השיטה), "גלגולו של מקום" (גלגל), "ילדי כפר עציון" ו"למרות הכל" (נווה שלום)), קשריה עם אנשי קהילות אלה והדרך בה התוודעה לסיפורי המקום.

* עיטור מוזיקלי בשירה ובנגינה:

הרכב "תוצרת הארץ" – עפרה זנתי (עין החורש), אסף אנגל (מגל), אורן לימור(כפר חיים).

לכבוד האירוע הופקו:

* סרטון על המכון (הובלה: ד"ר דורון נדיב, עריכה: צוות הוידאו של משמר העמק).

* קיפולית (ברושור) ובו תיאור חזונו של המכון והפעילות בו. (כתיבה: ד"ר נורית פיינשטיין, עיצוב: סטודיו "דינמו-ארט", רמת-יוחנן).

קישור לצפייה במושב:

https://www.youtube.com/watch?v=8c0bIFTXFJs

 

2) מפעלו הרוחני של יריב בן אהרן: מושב לכבוד הספר "לבו ער: מסכת חייו של יריב בן-אהרן".

מנחה: ד"ר אלון גן.

משתתפים: ד"ר תום נבון (מחבר הספר וחוקר במכון), ד"ר מוטי זעירא ומוקי צור.

קישור לצפייה במושב: 

https://www.youtube.com/watch?v=JCE92Dq0u8Q

  

מושבי המכון לחקר הקיבוץ בכנס היובל

נוסף על שני המושבים החגיגיים, התקיימו בכנס שישה מושבים מחקריים, שניים מהם של המכון לחקר הקיבוץ ובהשתתפות חוקריו.

להלן תקציר ההרצאות בהם:

1)  "'הֱיֵה לִי חָבֵר, הֱיֵה לִי אָח' - הון חברתי ותרבותי בקיבוץ לעת מלחמת השבעה באוקטובר".

יו"ר: ד"ר שלהבת אופיר דותן.

* ד"ר יובל אשוש: "חוסן קהילתי בקיבוץ מפונה".

הרצאה בעקבות מחקרם של ד"ר יובל אשוש, ד"ר דורון נדיב, ד"ר תמר לזר ואליאט אורחן, שכותרתו: "חוסן קהילתי בקיבוץ בנגב המערבי בעקבות מתקפת הטרור ב-.7.10.23: ניתוח ביקורתי של תיאוריה ופרקטיקה".

המחקר בוחן את החוסן הקהילתי של קיבוץ "סוללי הנגב" (שם בדוי) בעקבות המתקפה ובמהלך הפינוי, זאת לאור הספרות התיאורטית על חוסן קהילתי ותוך התמקדות בשלושה גורמים: תפקיד המדינה, ההון החברתי והמנהיגות. המחקר מבוסס על ראיונות עומק עם בעלי תפקידים וסקר שנערך בקרב חברי הקיבוץ במרץ 2025.

הממצאים מצביעים על שלושה תהליכים מרכזיים:

1. כישלון המדינה בהגנה על התושבים ובמתן מענה לאחר הפינוי יצר משבר אמון חריף, אף שהמחויבות למדינה נותרה גבוהה.

2. ההון החברתי – אמון הדדי, לכידות ויכולת התארגנות – היוו את הבסיס להתמודדות הקהילה ואיפשרו את המעבר המוצלח ל"קיבוץ ורטיקלי" בתל אביב.

3. הנהגת הקיבוץ עברה ממודל ריכוזי למנהיגות משתפת ושקופה ובכך חיזקה מחדש את אמון החברים.

מסקנת המחקר: חוסן קהילתי הוא תהליך דינמי הנשען על הון חברתי, מנהיגות אדפטיבית ויכולת פעולה עצמאית של הקהילה.

* ד"ר נורית פיינשטיין: "'עוד נחגוג בדשא הגדול' – תפקיד החגים בבניין הקהילה הקיבוצית בעקבות השבעה באוקטובר".

בעקבות אסון ה-7.10.2023 ניתקו קהילות קיבוציות רבות בנגב המערבי ממקום מושבן הקבוע ומהחיים המשותפים והפכו באחת מבחינות רבות ל"קהיליות מדומיינות", כשהמכנה המשותף בין חבריהן נותר במידה רבה במישור התודעתי והרגשי בלבד. מטבע הדברים, תחושות הטראומה, האובדן, הריחוק הכפוי, החוסר והגעגוע היומיומיים שקיבלו משנה נוכחות לעת חג ומועד, חייבו חשיבה מחודשת והתאמות לתנאי החיים החדשים והעמידו מסורות מקומיות למבחן המציאות המשתנה.

אחד מתפקידי החג בחיי האדם והחברה הוא לשמש מנגנון לחיזוק חוסנה של הקהילה ולביצור המכנה המשותף והסולידריות בין חבריה ומחויבותם לזהותם הקבוצתית. כך היה גם נוכח טלטלת ה-7.10.

הרצאה זו בחנה באילו דרכים שימשו טקסי החג והמועד, בתכניהם ובצורתם, כלי לשימור הזיכרון והזהות המשותפים, לעיבוד הטראומה ולבניין מחודש של הקהילה, והציגה את התפקיד כבד המשקל שממלאת מציאת המשמעות למשבר כדי לאפשר לפרט ולקהילה לצמוח מתוכו ולהמשיך קדימה.

בהינתן שתפקיד חשוב בשמירה על המשך הזיקה בין חברי הקיבוץ בתנאי הריחוק הפיזי שנכפה עליהם, מילאו, ועודם ממלאים, הכלים המקוונים השונים, שימש השיח בהם, ובייחוד פוסטים שהתפרסמו בפייסבוק, מקור מרכזי לבחינת כל האמור לעיל.

* פרופ' זכי  שפר: "אלטרואיזם והתנהגות פרו-חברתית: אפיון התופעות - נופלי התנועה הקיבוצית במלחמות ישראל"

ההרצאה עסקה בתופעה פסיכו-חברתית ייחודית, הרצון המודע לתרום לחברה בדרך של התנדבות לשירות ביחידות מיוחדות בצה"ל, חרף הסיכון הכרוך באימונים מפרכים, ובפרט הסיכוי המודע להילחם.

אוכלוסיית המחקר מבוססת על דורות של צעירים בני קיבוץ שבחרו לשרת ביחידות  עילית.

הטענה שהוצגה היא כי התנהגות פסיכו-חברתית, ובפרט אלטרואיזם, מספקת תשתית תיאורטית מוצקה בהסבר התופעה. על פי ממצאי המחקר, בלי יוצאים מהכלל, קיבוצניקים נפלו במערכות ישראל עד פי 30% יותר מחלקם היחסי של הקיבוצים בכלל אוכלוסיית ישראל.

 קישור לצפייה במושב: 

https://www.youtube.com/watch?v=AFI5HPRAecM

 

2)  "לא לריב -  קונפליקטים ויישובם בקהילות יעוד (קהילות שיתופיות("

מושב לכבוד הספר:
Conflicts and Conflicts Management in Intentional Communities
(
עורכים: פרופ' מיכל פלגי וד"ר שלמה גץ (הוצאת De Gruyter)).

יו"ר פרופ' הלנה דה סביליה, עורכת של סדרת ספרים על קונפליקטים, שבמסגרתה פורסם הספר.

במושב הוצגו שלושה מתוך המאמרים שבספר:

* ד"ר שלמה גץ ופרופ' מיכל  פלגי: "מבט כללי על הספר":

הספר מציג מסגרת תיאורטית מקיפה להבנת קונפליקטים בקהילות ייעוד (Intentional Communities) , תוך התמקדות במאפייניהן של קהילות המקיימות חיי שיתוף במרחב פנים־אל־פנים. הוא מראה כיצד לכידות חברתית, ערכים משותפים וחיים קהילתיים אינטנסיביים אינם מונעים קונפליקטים, אלא לעיתים אף מעצימים אותם בשל יחסי כוח, מבנים ארגוניים, ומפגש בין קבוצות ותיקות וחדשות. הספר מדגיש את חשיבותם של שלושה ממדי צדק קהילתי – חלוקתי, פרוצדורלי ואינטראקציוני – כתנאי לתחושת הוגנות ולמניעת הסלמת מחלוקות. לצד המסגרת התיאורטית מוצגים כלים מעשיים לניהול קונפליקטים, ובהם בניית קונצנזוס, סוציוקרטיה, תרבות קואופרטיבית ומעגלי צדק מאחה  (Restorative Circles).

מסקנת הספר היא שמבנים ארגוניים, תרבות קהילתית ומנגנוני דיאלוג הם מפתח לחיזוק הלכידות ולניהול קונפליקטים באופן בונה.

* טלי פורן, פרופ' זאביק גרינברג: "אחרי הכל אנו קהילה אחת: קונפליקטים בין הקיבוץ וההרחבה כהשתקפות שינויים בשדה החברתי".

המרחב הכפרי מצוי בתהליך של שינויים מהירים - בעיקר כלכליים, חברתיים ודמוגרפיים. אנשים, ובמיוחד זוגות צעירים, שואפים להתגורר בקהילות כפריות. המניע המרכזי לכך הוא הרצון לחיות בקרבה לטבע, בתוך קהילות קטנות, ולשפר את אורח ואיכות החיים. גם יוקר המחיה הגבוה בערים משפיע על מגמה זו.

הגעתם של תושבים חדשים אלה, שלרבים מהם נרטיב ואידאולוגיה השונים מאלה של הקיבוץ המסורתי, תורמת להיווצרותם של קונפליקטים המערערים את שגרת החיים בקהילה. 

מאמר זה מבקש לבחון את מאפייני הקונפליקטים ואת תהליך ההתמודדות עמם תוך התייחסות למושג "השדה" של בורדייה (Bourdieu, 2005)  ולמודל של גלפנד הבוחן תרבויות קונפליקט בארגונים  (Gelfand et al., 2008, 2012.).

הממצאים תורמים להבנת התפתחותם של קונפליקטים, דרכי ההתמודדות עמם ופתרונם.

* עו"ד גלעד לוי (מתמחה בגיבוש הסכמות בקהילות, כולל קיבוצים), הציג את המאמר שתרם לספר – Consensus Building in Communities.

קישור לצפייה במושב:

 https://www.youtube.com/watch?v=kyLx2hezczk

הכנס הבינלאומי של חוקרי הקהילות השיתופיות (ICSA- International communes association studies

הכנס הבינלאומי שלICSA  מתקיים אחת לשלוש שנים. מזכירות הכנס נמצאת ביד טבנקין ומנהלת את הארגון מבחינה אדמיניסטרטיבית, בניצוחו של אנטון מרקס. הפעם נערך הכנס בכפר האקולוגי Libesgarten  שבצפון גרמניה ונטלו בו חלק  כ-60 משתתפים, כמעט רבע מהם מישראל. רוב המשתתפים הציגו מחקרים העוסקים באירועי השבעה באוקטובר ותוצאותיהם זכו להקשבה והתעניינות, תופעה נדירה בכנסים בינלאומיים כיום.

מהמכון לחקר הקיבוץ השתתפו שלושה חוקרים: ד"ר שלהבת אופיר דותן, ד"ר יובל אשוש וד"ר שלמה גץ. שני האחרונים הציגו את הנושאים שהציגו גם בכנס אף על פי כן 3, תוך התאמת הרצאותיהם למשתתפים. תקצירי הרצאותיהם כבר הובאו לעיל.

תקציר הרצאתה של ד"ר שלהבת אופיר דותן: "תפקיד העדות האישית בתחיית הקהילה: התיעוד של 'עדות 710' בנחל עוז לאחר ה-7 באוקטובר".

זמן קצר לאחר אירועי ה-7 באוקטובר הוקמה היוזמה האזרחית "עדות 710" שמטרתה ליצור ארכיון וידאו של עדויות מפי אנשים שחוו את האירועים הטראומטיים בנגב המערבי. בקרב המרואיינים בפרויקט לאומי זה, בולט במיוחד התיעוד של עדויות חברי קיבוץ נחל עוז, הכולל כמעט 150 עדויות. הראיונות המצולמים נערכו על פי פרוטוקול שפותח על ידי הפסיכיאטר פרופ' דורי לאוב עבור ניצולי שואה והותאם לאנשים שעברו טראומה. הראיונות נועדו לאפשר לעדים לספר את סיפורם ולעצב את הנרטיב שלהם עצמם.

בשל ההיקף הנרחב של התיעוד, קהילת נחל עוז משמשת כמקרה בוחן הממחיש את הדרכים שבהן קהילה בכלל — וקהילת קיבוץ בפרט — מתמודדת עם משבר. יתרה מזאת, בעדויות מנחל עוז בולט במיוחד מרכיב החיים הקהילתיים, הבא לידי ביטוי בתיאורי המציאות שטרם ה-7 באוקטובר, בהתנהלות במהלך האירועים עצמם, ובתהליכי ההתאוששות שבעקבותיהם. בהרצאה הוצגו תהליך איסוף עדויות "עדות 710" בקהילת נחל עוז, הנתונים שנגזרו מהעדויות, והמסקנות המפזרות אור על היבטים שונים של קהילה וחוסן קהילתי במפגש עם הטראומה ובהתמודדות עם השלכותיה. המחקר מבוסס על שילוב של גישות כמותיות ואיכותניות, תוך שימוש באינטגרציה של כלים המקובלים במדעי הרוח הדיגיטליים.

סקר דעת הקהל הקיבוצי 2026

ראשיתם של סקרי דעת הקהל הקיבוצי של המכון לחקר הקיבוץ בינואר 1989. כל שנה-שנתיים נערך סקר משווה נוסף. פרופ' מיכל פלגי מרכזת את הסקר מיומו הראשון, בתחילה סייע בידה שאול שריר ז"ל, ובשנים האחרונות אליאט אורחן. חזרנו בסקר זה, שנערך בפברואר 2026, כמו בקודמים לו, על מספר שאלות בסיסיות, כדי לבדוק האם חלו שינויים בעמדות המשיבים בין הסקרים. בנוסף לכך, הוכנסו שאלות חדשות כדי לבדוק נושאים שעלו על סדר היום התנועתי והקיבוצי לאחר מלחמת 7.10.23. השנה השיבו על הסקר 1963 חברים/ות, מועמדים/ות, תושבים/ות בקיבוץ מתוכם 400 משיבים שפונו בעקבות המלחמה.

את הסקר המלא ניתן למצוא בקישור הבא: http://kibbutz.haifa.ac.il

להלן נביא תקצירים בשני נושאים: 

1) קליטה בקיבוץ – בני קיבוץ ותושבים.

מאמצי הקיבוץ לקליטת צעיריו:

כמחצית (46%) מהמשיבים השנה סבורים שקיבוצם עושה את כל המאמצים האפשריים על מנת לקלוט את בניו/בנותיו. כחמישית (23%) סבורים שקיבוצם אינו עושה את כל המאמצים האפשריים לצורך כך. 

מאז שנת 2002 ועד שנת 2021 חל שינוי בעמדות המשיבים: חלה עליה בשיעור הסבורים שקיבוצם עושה את כל המאמצים על מנת לקלוט את בניו/בנותיו (ב-2002 27% מהמשיבים סברו כך וב-2021 51%) וירידה בקרב הסבורים שקיבוצם אינו עושה את כל המאמצים (ב-2002 49% סברו כך וב-2021 20%).

בין 2021 ל-2026 חלה ירידה מתונה במשיבים הסבורים שקיבוצם עושה את כל המאמצים על מנת לקלוט את בניו/בנותיו (מ-51% הסבורים כך ל-46%).

מעמד הנקלטים

בסקר זה נבדקו עמדותיהם של המשיבים לגבי קליטת אנשים מחוץ לקיבוץ בעלי זכויות וחובות שונים כלפי הקיבוץ וכן לגבי סוגי הקליטה הרצוייה של חדשים לקיבוצם.

באופן כללי, מראים הנתונים ששני שלישים מהמשיבים מעוניינים שקיבוצם יקלוט רק לחברות מלאה (51%) ולחברות בעצמאות כלכלית (14%); רבע (25%) מהמשיבים סבורים שיש לקלוט גם לחברות וגם לתושבות. רק מיעוט (7%) מתנגד לכל קליטה, או מעוניינים בקליטה של תושבים בלבד (3%).

 

השלכות סוגי הקליטה השונים על הקיבוץ העתידי

עמדות כלפי מתן סובסידיה לבני/בנות קיבוץ הנקלטים לחברות מלאה: מחצית (52%) המשיבים תומכים במתן סובסידיה לבני ובנות קיבוץ הנקלטים לחברות מלאה וכרבע מהם (27%) מתנגדים. העמדות לא השתנו מאז 2014.

קליטת בני/בנות קיבוץ רק לחברות מלאה: מרבית המשיבים תומכים בקליטה רק לחברות מלאה של בני/בנות קיבוץ (75%) ורבע (25%) שוללים או מהססים.

 

2) השפעת מלחמת אוקטובר על הקיבוצים

מתוך הסקר הגדול הפקנו פרסום נפרד העוסק בהשפעת מלחמת ה-7.10.2023 על מצב הקיבוצים.

בניתוח הנתונים נערכו השוואות לפי: פינוי מהקיבוץ, קבוצות גיל, מין, המצב הכלכלי של הקיבוץ ומודל ההתפרנסות של הקיבוץ.

ניתן לקרא את החוברת במלואה: סקר מצב הקיבוצים, מפונים ולא מפונים

להלן סיכום קצר של החוברת המדגיש את עיקר הממצאים:

* רקע ומטרת הסקר:

מטרתו של הסקר להציג תמונת מצב של החברה הקיבוצית כשנתיים וחצי לאחר אירועי ה-7.10.2023.  הדו"ח מתבסס על מדגם מקרי של כ-1,900 משיבים, ומטרתו ל"צלם" את מצב הקיבוץ וחבריו על מנת להבין טוב יותר את התהליכים הקורים בו ואת האתגרים העומדים בפניו.

* ממצאים מרכזיים:

המצב הכלכלי והתעסוקתי מדורג כטוב על ידי חלק גדול מהמשיבים, חרף הטלטלה המשק הקיבוצי מפגין יציבות כלכלית. 72% מחברי הקיבוצים חוו פגיעה מועטה בלבד במצבם הכלכלי האישי. 66% עובדים וכ-69% שמרו על מקום עבודתם המקורי. אחרי 7.10.23 תופעת פיטורי חברי קיבוץ עקב שירות מילואים ממושך נותרה שולית (לא קיימת לפי 82% מהמשיבים).

פגיעה בביטחון האישי והבריאותי: הביטחון האישי לגבי העתיד נפגע בצורה הרחבה ביותר (49% דיווחו על פגיעה) לצד פגיעה במצב הבריאותי האישי (40% מכלל המדגם דיווחו על כך).

שיפור בתדמית הציבורית של הקיבוץ ונאמנות למדינה: 39% מהמשיבים סבורים שיש שיפור בתדמית הקיבוץ בחברה הישראלית. הנאמנות למדינה נותרה איתנה – 87% מהמשיבים מצהירים באופן חד-משמעי כי אין בכוונתם לעזוב את הארץ.

מגמת תזוזה פוליטית ימינה: בעוד שדעותיהם של מרבית החברים לא השתנו (68%), קרוב לרבע מהמשיבים (23%) מעידים כי עמדותיהם הפכו לימניות יותר בעקבות המשבר.

* הבדלים ברמת הפגיעות של הקבוצות שנבחנו

הסקר מדגיש כי הפגיעה בקבוצות האוכלוסייה השונות שנבחנו אינה אחידה:

אוכלוסיית המפונים (20% מהמדגם): קבוצה זו ספגה את הנזק הרב ביותר. 57% מהמפונים מדווחים על פגיעה בריאותית (לעומת 36% בקרב מי שלא פונו)  והם חוו שיעורי שכול ופציעה של מעגלים קרובים באחוזים גבוהים משמעותית.

קיבוצים במצב כלכלי לא טוב: המשיבים מקיבוצים אלו מדווחים על שיעורי פגיעה כלכלית אישית גבוהים (22% פגיעה רבה), פגיעה חריפה בביטחונם העתידי (63%) ובמצבם הבריאותי (52%), ומציגים את שיעור ההתלבטות הגבוה ביותר לגבי עזיבת הארץ(19%) .

גילאי העבודה (21-65): בשונה מהגמלאים שהציגו יציבות לגבי מצבם לאור המלחמה, גילאי העבודה חוו זעזועים תעסוקתיים ופגיעה בביטחון האישי (61%), וחלקם בין המתלבטים לגבי הגירה (18%) גבוה יחסית.

המודל הקיבוצי (שיתופי מול מתחדש): הסקר מוכיח כי מודל ההתפרנסות של הקיבוץ כמעט ואינו משפיע על מדדי החוסן האישיים או הכלכליים של המשיבים. ההבדל המרכזי נמצא בתפיסת הקהילה: הקיבוצים השיתופיים מציגים ביטחון גבוה יותר ביציבות התעסוקתית של המילואימניקים ותפיסה חיובית יותר לגבי תדמית הקיבוץ בחברה הישראלית.

ב- 26.7.26 הציגה פרופ' מיכל פלגי בפני פורום מזכירות התנועה ממצאים מרכזיים מהסקר. עלו התייחסויות רבות וביטויי התעניינות בנושאים השונים. סוכם שחלק מהממצאים יפורסמו בעיתונות הקיבוצית.

 

שונות

1. בגליון "זמן קיבוץ" המקוון (29.7.2026) התפרסם לרגל ט"ו באב מאמר של ד"ר נורית פיינשטיין לתולדות החתונה הקיבוצית. 

מוזמנים לקרוא בקישור הבא: 

https://zman-kibbutz.co.il/21642

2. קול קורא להגשת פרסומים לקרן קיבוץ לשנת 2026: אפשר להגיש הצעות עד סוף סםטמבר 2026.

קריאה נעימה, ולהתראות בכנס ובמידעון הבא!
Unsubscribe   |   Manage your subscription   |   View online