מידעון מס' 28, המכון לחקר הקיבוץ - אוגוסט - אוקטובר 2026

דור מחדש ויוצר איננו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות. הוא בוחן ובודק, מרחיק ומקרב, ויש שהוא נאחז במסורת הקיימת ומוסיף עליה.

ברל כצנלסון

דבר המערכת

"נתקן את הגג אחרי החגים!

למולדת נדאג אחרי החגים!

אז ודאי נשלם את החוב

ונמצא רגע פנאי לאהוב

בחיי, יהיה פעם טוב...

אחרי החגים!...

[...]

אז נשב ונמצא פתרון

ונביא את הכל בחשבון

יש על מה לדבר, זה נכון

אחרי החגים...

יהיה פעם טוב...

אחרי החגים...

זה יבוא בקרוב...

אחרי החגים".

             (יענקל'ה רוטבליט)

 

לכל קוראינו וידידינו השלום והברכה –

החגים מאחורינו, גם הבחירות עברו ותוצאותיהן כבר ידועות (לפחות מבחינה מספרית), כך שנותר רק לייחל שהשנה העברית שאך החלה תפתיע לטובה (ודאי בהשוואה לקודמותיה) בשגרה ברוכה, בהישגים אשר יושגו בה, וברגעים מחממי לב.  

לאחר הפעילות הרבה בחודשי הקיץ, ובכלל זה חגיגות היובל למכון לחקר הקיבוץ וכנסי הקיץ המחקריים, אנו מתכנסים בימים אלה להמשך העבודה המחקרית, לצד קיומם של ימי עיון מעת לעת, בהובלת חוקרי המכון.

עיקרי הנעשה והצפוי בהמשך מובאים במידעון שלפניכם.

בברכת קריאה נעימה וימים טובים,

שלכם, צוות המכון.  

מערכת המידעון: ד"ר שלמה גץ אליאט אורחן וחנה גולדמברג.

עורכת: ד"ר נורית פיינשטיין. 

 

 

מחקר חדש בשדה התעשיה הקיבוצית - ד"ר אהרן שיטה

ד"ר אהרן שיטה סיים לאחרונה את מחקר הדוקטורט שלו העוסק בתפקיד הדירקטוריון בהובלת חדשנות בתעשייה הקיבוצית. המחקר נעשה בטכניון, בהנחייתה של פרופ' מרים ארז. ד"ר שיטה קיבל מלגה מ"קרן קיבוץ" שבניהול המכון, וכן סיוע מחקרי מחוקרי המכון.

ברכות צוות המכון שלוחות לד"ר שיטה על הישגו זה ואיחולינו להמשך עשייה מחקרית פורה!

אנו מביאים בזאת את סיכום עיקר ממצאיו של מחקר מרתק זה. (קצת ארוך, אבל שווה קריאה!!!)

 

התפקיד החשוב של הדירקטוריון בהנעת חדשנות בתעשיית הייצור

מאת ד"ר אהרון שיטה

במשך שנים רבות נטתה הספרות הניהולית לייחס את היכולת להוביל חדשנות בעיקר למנכ"ל. אולם ממצאי מחקר שערכתי בקרב מפעלי התעשייה הקיבוצית בישראל מצביעים על תמונה רחבה יותר: במפעלים יצרניים, דווקא לדירקטוריון עשויה להיות השפעה מכרעת על הצלחת החדשנות ועל הביצועים העסקיים הנובעים ממנה.

תעשיית הייצור פועלת כיום במציאות מורכבת. התחרות הגלובלית, התפתחות הטכנולוגיה וקיצור מחזורי החיים של מוצרים, מחייבים ארגונים להשתנות ולהמציא את עצמם מחדש. עבור מפעלים רבים, חדשנות אינה עוד יתרון תחרותי בלבד אלא תנאי להישרדות.

המחקר, שהתבסס על נתונים מ-99 מפעלי תעשייה קיבוציים ממגוון ענפים, בחן כיצד מבנה הבעלות, פעילות הדירקטוריון ויכולות הניהול של המנכ"ל משפיעים על תוצאות החדשנות.

* ממצא מרכזי: הבעלות משפיעה, אך דרך הדירקטוריון.

אחד הממצאים הבולטים הוא שמעבר מבעלות קיבוצית לבעלות חיצונית משנה את אופן פעולתו של הדירקטוריון. בעוד שבמפעלים בבעלות קיבוצית מלאה נמצאה מעורבות נמוכה יחסית בקידום חדשנות, בחברות שנרכשו על ידי תאגידים חיצוניים גילו הדירקטוריונים מעורבות רבה יותר בנושאי חדשנות. מעורבות זו באה לידי ביטוי בהקצאת זמן לדיונים אסטרטגיים בנושאי חדשנות, הקמת ועדות ייעודיות, תמיכה בטכנולוגיות חדשות ועידוד השקעות עתידיות.

המשמעות ברורה: לא עצם שינוי הבעלות מייצר חדשנות, אלא השינוי בהתנהגות הדירקטוריון בעקבותיו.

* דירקטוריון יוזם מייצר תוצאות עסקיות טובות יותר

הממצא החשוב ביותר במחקר הוא שדירקטוריונים שפעלו באופן אקטיבי לקידום חדשנות השיגו תוצאות עסקיות טובות יותר.

במפעלים אלה נרשמו:

1.    גידול בהכנסות ממוצרים חדשים.

2.    שיפור ברווחיות.

3.    הרחבת נתח השוק.

4.    הצלחה גבוהה יותר בהחדרת מוצרים חדשניים.

ממצאים אלו מחזקים את התפיסה שהדירקטוריון אינו רק גוף מפקח ובקרתי, אלא שחקן אסטרטגי בעל יכולת להשפיע באופן ישיר על עתיד החברה. 

* כאשר המנכ"ל מתקשה בהובלת החדשנות לבדו

מפתיע לגלות כי תרומתו של הדירקטוריון הייתה משמעותית במיוחד כאשר המנכ"ל הפגין רמה בינונית ונמוכה של אמבידקסטריות, כלומר יכולת לשלב בין ניהול שוטף ויעיל לבין חיפוש הזדמנויות עתידיות וחדשניות.

כאשר המנכ"ל הפגין רמה גבוהה של אמבידקסטריות, השפעת הדירקטוריון על תוצאות החדשנות פחתה.

במילים אחרות, הדירקטוריון משמש כמנגנון מפצה. הוא יודע למלא את החלל כאשר יכולות החדשנות של המנכ"ל אינן מספיקות, אך אינו נדרש להוביל את התהליך כאשר המנכ"ל כבר עושה זאת בהצלחה.

* לקחים לתעשייה הקיבוצית

לתוצאות המחקר יש משמעות מעשית רחבה עבור התעשייה הקיבוצית והיצרנית בישראל:

  1. יש להרחיב את מעורבות הדירקטוריון בנושאי חדשנות ולא להסתפק בפיקוח פיננסי ותפעולי.
  2. רצוי להקים ועדות חדשנות ייעודיות ברמת הדירקטוריון.
  3. יש לטפח שותפות אסטרטגית בין המנכ"ל לדירקטוריון.
  4. מומלץ לאמץ מודלים של חדשנות פתוחה באמצעות שיתופי פעולה עם סטארט-אפים, אוניברסיטאות וחברות טכנולוגיה.
  5. יש לראות בדירקטוריון מנוע צמיחה ולא רק מנגנון בקרה.

* מסר למנהלים ולדירקטורים

המסר המרכזי העולה מהמחקר הוא שחדשנות אינה תוצאה של אדם אחד ואינה נקבעת רק על ידי מבנה הבעלות. 

הצלחתה של החדשנות תלויה במערכת יחסים דינמית בין הבעלות, הדירקטוריון והמנכ"ל.

בעולם שבו השינויים הטכנולוגיים מואצים והתחרות גוברת, דירקטוריון המאמץ תפקיד יוזם, מעורב ואסטרטגי יכול להיות ההבדל בין ארגון המסתגל לשינוי לבין ארגון שמוביל אותו.

* הכרת תודה

מחקר זה התאפשר בזכות יוזמתו של המכון לחקר הקיבוץ, אשר פרסם קול קורא לחקר סוגיות אסטרטגיות בעלות חשיבות לעתיד התעשייה הקיבוצית. תודה מיוחדת לאיגוד התעשייה הקיבוצית ולמנהלי המפעלים שהשתתפו במחקר, על שיתוף הפעולה, הנכונות לחשוף נתונים והתרומה המשמעותית שהפכה את ביצוע המחקר לאפשרי.

קבוצת מחקר חדשה - מגורים בקיבוץ

צוות בראשותו של נטע שפירא מקים בימים אלה קבוצת מחקר שתעסוק בנושאי המגורים בקיבוץ.

מתוך הקול הקורא של הצוות להקמת קבוצת המחקר:

שיוך הדירות, המבוצע ברוב הקיבוצים המתחדשים במתווים שונים, אינו רק הליך טכני. הוא בעל השפעה עמוקה ורחבה על כל תחומי החיים בקיבוץ, ולא כל התוצאות רצויות. חוקרי קיבוץ ומכוני המחקר הקיבוציים מבקשים להקים קבוצת מחקר רב-תחומית שתעסוק בשאלות הנוגעות למגורים בקיבוץ. הפרויקט יישאף ליצור מבט הסוקר היבטים היסטוריים ועכשוויים, ולאפיין לאורם כיווני התפתחות אפשריים לעתיד תוך התייחסות לבעיה הכללית ולפתרונות המוצעים בעולם, ומבט יחודי לקיבוץ כקהילה שיתופית. קבוצת המחקר תגבש הצעות למדיניות בתחום הדיור בקיבוץ.

 

בצוות ההיגוי, בנוסף לנטע שפירא: פרופ' זאביק גרינברג, ד"ר עידית רן שכנאי וד"ר שלמה גץ.

הדי מחקרי המכון בעיתונות

* בעקבות סקר דעת הקהל הקיבוצי לשנת 2026 (https://tinyurl.com/ms3jn92y), התפרסם ב"זמן קיבוץ" ראיון עם פרופ' מיכל פלגי:

https://zman-kibbutz.co.il/magazine/23630

* עוד התפרסמה ב"זמן קיבוץ" כתבתה של  ד"ר נורית פיינשטיין על חג המים ברמת-יוחנן. שווה קריאה!

https://zman-kibbutz.co.il/magazine/23747

כנסים, רבותי, כנסים!

1.  ערב העיון "'קירות חיים' – מבט ושיח על אמנות הקיר הישראלית" התקיים ברמת יוחנן ב-26.10.2026, כמחווה ליצירתו של הצייר והקרמיקאי אלעזר הלבני (לוזר) במלאת יובל לעיטור הקיר שיצר בחדר-האוכל של הקיבוץ.

הכנס הופק במכון להווי ומועד ברמת יוחנן בהובלת ד"ר נורית פיינשטיין ובשיתוף יד טבנקין ושאר מכוני המחקר הקיבוציים, וכן מיזם "סקר אמנות הקיר" ביד יצחק בן-צבי.

העדשה שדרכה התבוננו בערב העיון על יצירת האמנות היתה מרחיקה ומקרבת בו זמנית: שתי הרצאות (של ד"ר נורית פיינשטיין ושל ד"ר נירית שלו-כליפא) הרחיבו את שדה הראייה ושמו את היצירה בהקשרן של אמנות הקיר הישראלית ושל התרבות הקיבוצית, ושתי הרצאות (של סמדר ברק ושל ד"ר שרהל'ה אורן) מיקדו את המבט בתכנים מתוך היצירה עצמה.

הרצאתה של ד"ר פיינשטיין, "הרי זה חדר-אוכל ולא מוזיאון" (כותרת שנלקחה מפרוטוקול אסיפת הקיבוץ שדנה בשעתו ביוזמת קביעתה של יצירת האמנות הזו במרחב ציבורי כה מרכזי), עסקה בשילוש הקדוש שממנו עשויה כל יצירה תרבותית: היוצר, היצירה והקהל, כפי שהללו באים לידי ביטוי בתרבותה של הקהילה הקיבוצית, וביצירתו של הלבני בפרט. לצד בחינה עקרונית של מערכת היחסים בין השלושה – יחסי תלות שהם דו-כיווניים, הוצגה בה הכרוניקה של יצירת העבודה שבה עסקינן, מהיוזמה ועד השלמתה – מסמך מרתק במערכת היחסים שבין אמן וקהילה.

 

2. ערב עיון לזכרו של העיתונאי והפעיל החברתי עודד ליפשיץ שנחטף בשבעה באוקטובר מביתו בקיבוץ ניר-עוז ונרצח בעזה, ולרגל הופעת הספר "עד קצה הגבול".

יום שלישי, 3.11.2026, באוניברסיטת חיפה, אולם הסנאט מגדל אשכול, קומה 29.

בערב ישתתפו חוקרים, עורכי הספר ובני המשפחה, ויידונו סוגיות יסוד בחברה הישראלית דרך עיניו: השמאל הציוני, משבר הקיבוצים, מורשתו הסוציאל־דמוקרטית וההומניסטית, ומאבקו בנרטיב הקיפוח המזרחי.

בתוכנית:

16:15התכנסות וכיבוד

16:30 דברי פתיחה:
- פרופ' מונא מרון, רקטור אוניברסיטת חיפה
- ד"ר עומר עינב, מנהל יד יערי ומעורכי הספר

16:45 מושב שכותרתו: עד קצה הגבול: סוגיות יסוד בחברה הישראלית דרך עיניו של עודד ליפשיץ.
- ד"ר טל אלמליח (ראש המכון לחקר הקיבוץ, אוניברסיטת חיפה)
- ד"ר רוביק רוזנטל, עורך הספר: "הדילמה הטראגית של השמאל הציוני"
- ד"ר תום נבון, (חוקר במכון לחקר הקיבוץ, אוניברסיטת חיפה): "משבר הקיבוצים"
- פרופ' פניה עוז-זלצברגר (אוניברסיטת חיפה(: "סוציאל־דמוקרט וקודם כל הומניסט – מורשת יקרה מפז למאה ה־21")
- פרופ' יוסי בן-ארצי (אוניברסיטת חיפה): "גיאוגרף חברתי היסטורי ומאבקו בנרטיב הקיפוח המזרחי"

 18:00דברי סיום מטעם המשפחה:
- גדי עמיחי, אחיינו של עודד.
- ד"ר שרון ליפשיץ, מעורכות הספר

אין צורך להירשם מראש

 

שונות

1. בגליון "זמן קיבוץ" המקוון (29.7.2026) התפרסם לרגל ט"ו באב מאמר של ד"ר נורית פיינשטיין לתולדות החתונה הקיבוצית. 

מוזמנים לקרוא בקישור הבא: 

https://zman-kibbutz.co.il/21642

 

להתראות במידעון הבא!
Unsubscribe   |   Manage your subscription   |   View online