|
ד"ר אהרן שיטה סיים לאחרונה את מחקר הדוקטורט שלו העוסק בתפקיד הדירקטוריון בהובלת חדשנות בתעשייה הקיבוצית. המחקר נעשה בטכניון, בהנחייתה של פרופ' מרים ארז. ד"ר שיטה קיבל מלגה מ"קרן קיבוץ" שבניהול המכון, וכן סיוע מחקרי מחוקרי המכון.
ברכות צוות המכון שלוחות לד"ר שיטה על הישגו זה ואיחולינו להמשך עשייה מחקרית פורה!
אנו מביאים בזאת את סיכום עיקר ממצאיו של מחקר מרתק זה. (קצת ארוך, אבל שווה קריאה!!!)
התפקיד החשוב של הדירקטוריון בהנעת חדשנות בתעשיית הייצור
מאת ד"ר אהרון שיטה
במשך שנים רבות נטתה הספרות הניהולית לייחס את היכולת להוביל חדשנות בעיקר למנכ"ל. אולם ממצאי מחקר שערכתי בקרב מפעלי התעשייה הקיבוצית בישראל מצביעים על תמונה רחבה יותר: במפעלים יצרניים, דווקא לדירקטוריון עשויה להיות השפעה מכרעת על הצלחת החדשנות ועל הביצועים העסקיים הנובעים ממנה.
תעשיית הייצור פועלת כיום במציאות מורכבת. התחרות הגלובלית, התפתחות הטכנולוגיה וקיצור מחזורי החיים של מוצרים, מחייבים ארגונים להשתנות ולהמציא את עצמם מחדש. עבור מפעלים רבים, חדשנות אינה עוד יתרון תחרותי בלבד אלא תנאי להישרדות.
המחקר, שהתבסס על נתונים מ-99 מפעלי תעשייה קיבוציים ממגוון ענפים, בחן כיצד מבנה הבעלות, פעילות הדירקטוריון ויכולות הניהול של המנכ"ל משפיעים על תוצאות החדשנות.
* ממצא מרכזי: הבעלות משפיעה, אך דרך הדירקטוריון.
אחד הממצאים הבולטים הוא שמעבר מבעלות קיבוצית לבעלות חיצונית משנה את אופן פעולתו של הדירקטוריון. בעוד שבמפעלים בבעלות קיבוצית מלאה נמצאה מעורבות נמוכה יחסית בקידום חדשנות, בחברות שנרכשו על ידי תאגידים חיצוניים גילו הדירקטוריונים מעורבות רבה יותר בנושאי חדשנות. מעורבות זו באה לידי ביטוי בהקצאת זמן לדיונים אסטרטגיים בנושאי חדשנות, הקמת ועדות ייעודיות, תמיכה בטכנולוגיות חדשות ועידוד השקעות עתידיות.
המשמעות ברורה: לא עצם שינוי הבעלות מייצר חדשנות, אלא השינוי בהתנהגות הדירקטוריון בעקבותיו.
* דירקטוריון יוזם מייצר תוצאות עסקיות טובות יותר
הממצא החשוב ביותר במחקר הוא שדירקטוריונים שפעלו באופן אקטיבי לקידום חדשנות השיגו תוצאות עסקיות טובות יותר.
במפעלים אלה נרשמו:
1. גידול בהכנסות ממוצרים חדשים.
2. שיפור ברווחיות.
3. הרחבת נתח השוק.
4. הצלחה גבוהה יותר בהחדרת מוצרים חדשניים.
ממצאים אלו מחזקים את התפיסה שהדירקטוריון אינו רק גוף מפקח ובקרתי, אלא שחקן אסטרטגי בעל יכולת להשפיע באופן ישיר על עתיד החברה.
* כאשר המנכ"ל מתקשה בהובלת החדשנות לבדו
מפתיע לגלות כי תרומתו של הדירקטוריון הייתה משמעותית במיוחד כאשר המנכ"ל הפגין רמה בינונית ונמוכה של אמבידקסטריות, כלומר יכולת לשלב בין ניהול שוטף ויעיל לבין חיפוש הזדמנויות עתידיות וחדשניות.
כאשר המנכ"ל הפגין רמה גבוהה של אמבידקסטריות, השפעת הדירקטוריון על תוצאות החדשנות פחתה.
במילים אחרות, הדירקטוריון משמש כמנגנון מפצה. הוא יודע למלא את החלל כאשר יכולות החדשנות של המנכ"ל אינן מספיקות, אך אינו נדרש להוביל את התהליך כאשר המנכ"ל כבר עושה זאת בהצלחה.
* לקחים לתעשייה הקיבוצית
לתוצאות המחקר יש משמעות מעשית רחבה עבור התעשייה הקיבוצית והיצרנית בישראל:
- יש להרחיב את מעורבות הדירקטוריון בנושאי חדשנות ולא להסתפק בפיקוח פיננסי ותפעולי.
- רצוי להקים ועדות חדשנות ייעודיות ברמת הדירקטוריון.
- יש לטפח שותפות אסטרטגית בין המנכ"ל לדירקטוריון.
- מומלץ לאמץ מודלים של חדשנות פתוחה באמצעות שיתופי פעולה עם סטארט-אפים, אוניברסיטאות וחברות טכנולוגיה.
- יש לראות בדירקטוריון מנוע צמיחה ולא רק מנגנון בקרה.
* מסר למנהלים ולדירקטורים
המסר המרכזי העולה מהמחקר הוא שחדשנות אינה תוצאה של אדם אחד ואינה נקבעת רק על ידי מבנה הבעלות.
הצלחתה של החדשנות תלויה במערכת יחסים דינמית בין הבעלות, הדירקטוריון והמנכ"ל.
בעולם שבו השינויים הטכנולוגיים מואצים והתחרות גוברת, דירקטוריון המאמץ תפקיד יוזם, מעורב ואסטרטגי יכול להיות ההבדל בין ארגון המסתגל לשינוי לבין ארגון שמוביל אותו.
* הכרת תודה
מחקר זה התאפשר בזכות יוזמתו של המכון לחקר הקיבוץ, אשר פרסם קול קורא לחקר סוגיות אסטרטגיות בעלות חשיבות לעתיד התעשייה הקיבוצית. תודה מיוחדת לאיגוד התעשייה הקיבוצית ולמנהלי המפעלים שהשתתפו במחקר, על שיתוף הפעולה, הנכונות לחשוף נתונים והתרומה המשמעותית שהפכה את ביצוע המחקר לאפשרי. |