דור מחדש ויוצר איננו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות. הוא בוחן ובודק, מרחיק ומקרב, ויש שהוא נאחז במסורת הקיימת ומוסיף עליה.

ברל כצנלסון

הנושאים במידעון נובמבר דצמבר הם: דיווח מיום העיון "100 למשמר העמק",  על העבודה  הזוכה בפרס "קרן קיבוץ" , על הרצאה ביום העיון באונ' ת"א, פגישה והרצאה בשגרירות הסינית דווח על המסיק של המכון, ולסיום - הודעה על יום העיון לזכרו של פרופ' מנחם רוזנר ז"ל.

אנו מזמינים אתכם להיות איתנו בקשר ולהציע רעיונות והצעות כדי לשפר את הידיעון.

בברכה: חנה גולדמברג, אליאט אורחן ודורון נדיב.

קרן קיבוץ 2022

ועדת הפרס קרן קיבוץ על שם יונה וחנה ינאי (ממייסדי עין השופט) בחרה השנה להעניק את הפרס לעבודתו של מיכאל זיו , חיבור לקבלת התואר מגיסטר בתכנון ערים ואזורים בטכניון. המחקר נעשה בהנחיית פרופ' רחל אלתרמן וד"ר מיכי דרורי. הנושא: מדיור קהילתי לפרטי: זרקור ביקורתי על מדיניות שיוך הדירות, והשפעותיה בקיבוצים.

תקציר עבודתו של מיכאל זיו

בעשרים השנים האחרונות עברו רוב הקיבוצים בישראל למודל "הקיבוץ המתחדש", מודל כלכלי- חברתי השונה מהקיבוץ השיתופי המסורתי. במקור, תהליך ההתחדשות אמור היה לאפשר גם הקצאת זכות קניין אישית בדירות המגורים בקיבוץ לחבר הפרטי – זהו "תהליך שיוך הדירות "ברוב הקיבוצים המתחדשים הוחלט על ביצוע התהליך, אך מתוך המשייכים הרוב עוד לא השלימו את התהליך עד לסופו ממגוון סיבות, פנימיות וחיצוניות.

למחקר שני חלקים. החלק הראשון עוסק בהתגלגלות הרגולציה המורכבת בנושא שיוך הדירות, תוך ניסיון לזהות את מניעי הרגולציה והמטרות. למען הבנת תהליך שיוך הדירות לעומקו, בוצעה סקירה היסטורית -רגולטורית, לבחינת ההקשר והתנאים שהובילו למתכונתו הנוכחית. התנועה הקיבוצית ניסתה לייצר מסלולי שיוך שונים מאלו שקבע הרגולטור. סיפורי שני מסלולים אלו, המכונים "חלופת האגודה" ו"חלופת הפיקדון" מוצגים גם הם.

חלקו השני של המחקר עוסק בהשפעת מדיניות שיוך הדירות על החברה בקיבוצים בעבר ובהווה, ובשאלה האם ניתן לזהות מגמות עתידיות. הדיון בהשפעת השיוך נעשה תוך בחינת הסיבות להחלטת הקיבוצים לשייך דירות, טיב התהליך, תוצאותיו וביטוין בקהילה פנימה, וכן כניסת גורמים ותהליכים חיצוניים לקיבוץ. בוצע מחקר איכותני באמצעות ראיונות עומק מדגמיים במספר קיבוצים שאומנם ביצעו תהליך שיוך. נדגמו שמונה קיבוצים לניתוח ראשוני, ומהם ניבחר קיבוץ אחד לניתוח נוסף. בו בוצעו ראיונות נוספים, לטובת הבנה מעמיקה יותר של התהליך. כמו כן רואיינו אנשי מקצוע המלווים קיבוצים רבים.

ההקשר התיאורטי בו מוצג תהליך שיוך הדירות בעבודה זו הוא תהליכי מאקרו המתרחשים בשוק הדיור בעשורים האחרונים: ג'נטריפיקציה ופיננסיאליזציה.

מהמחקר עולה תמונה קשה להסבר. נראה כי השלכות תהליך השיוך לא נלקחו בחשבון בעת החלטת הביצוע, עקב הדחיפות בהשגת פתרונות כלכליים לקיבוצים, שבעת ההיא היו במשבר. שנים של קונפליקטים משפטיים וביורוקרטיים בין הקיבוצים לרמ"י פגעו במערכת היחסים בין הצדדים, ומידת חוסר אמון רבה עדיין מלווה את קביעת הרגולציה בנושא.

מבחינת ההשפעה על הקיבוצים, נראה כי בעוד שבטווח הקצר הם נהנים מצמיחה דמוגרפית וביטחון כלכלי, כניסת כללי השוק בדיור בקיבוץ תוביל בעתיד הנראה לעין לג'נטריפיקציה ופירור המסגרות השיתופיות שעוד נותרו, תוך שינוי אופי הישובים.

זה שהיה

יום עיון לכבוד 100 שנה למשמר העמק

ב-25.11 התקיים יום העיון 100 למשמר העמק בארגון של המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי באוניברסיטת חיפה ויד יערי. ביום העיון השתתפו כ-70 חברים וחברות.

המושב הראשון עסק  בהיסטוריה של משמר העמק, והשני עסק בנושא ממשבר לצמיחה.

השילוב בין העבר החלוצי, והדיון בהתמודדות הקיבוצית עם אתגרי שנות ה-2000 , פתחו למשתתפי יום העיון צוהר על קיבוץ משמר העמק שב-21.1.2023 יחגוג את יום הולדתו ה101.

יום העיון יתקיים ביום שישי זה 30.12 במועדון לחבר. כולם מוזמנים.

סקר פנסיה 2022 

אנו בשלב איסוף הנתונים לסקר הפנסיה 2022. לאור השינויים המוצעים בהסדרי הפנסיה בתנועה הקיבוצית (תקנה 3), המכון נענה לבקשת משקי טנא להכין שאלון המבקש לדעת את עמדות חברי הקיבוצים המתחדשים - גמלאים וגמלאים לעתיד – לגבי ההצעות השונות בעניין הפנסיה הקיבוצית. התשובות לשאלון יסייעו למקבלי ההחלטות בגיבוש ההסדרים.

הקיבוצים השיתופיים 2022

סקר שנתי בקיבוצים השיתופיים, לגבי התנהלותם _הפרטות, דיונים על שינוי אורחות חיים). השנה אנו עוקבים אחר מגמה חדשה - הקיבוץ השיזורי. הממצאים יפורסמו בעוד כחודש.

מיסים פנימיים בקיבוצים

סקר העוסק במיסים הפנימיים ומידת תפוצתם בקיבוצים. הסקר נערך לקראת יום העיון השנתי לזכרו של מנחם רוזנר, וממצאיו הראשוניים יפורסמו ביום העיון.

בשבוע שעבר הוזמנה פרופ' מיכל פלגי, חוקרת בכירה במכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי באוניברסיטת חיפה לפגישה עם השגריר הסיני ולהרצאה על הקיבוץ, התפתחותו וחשיבותו למדינה. הפנייה למכון לחקר הקיבוץ באה מאחר שבשנים האחרונות הוא משתף פעולה עם בית הספר הבינלאומי של אוניברסיטת חיפה ומארגן לסטודנטים מחו"ל חוויה של חצי יום בקיבוץ רמת יוחנן. במסגרת הביקור מתקיימות שתי הרצאות, האחת של פרופ' מיכל פלגי והשנייה של עו"ד אודי פלד, חבר רמת יוחנן ויו"ר הועד המנהל של המכון, שאחראי על ארגון האירוח. הסטודנטים גם נהנים מארוחת צהריים קיבוצית ומסיור מקיף בקיבוץ.

הביקור בשגרירות החל בשיחת היכרות בת שעה עם שגריר סין בה שאל שאלות על המכון לחקר הקיבוץ באוניברסיטת חיפה, על מהות הקיבוץ וחשיבותו למדינת ישראל וכמובן על עתידו של הקיבוץ. הוא הסביר שכשגריר הוא עורך סדרת הרצאות של פרופסורים לצוות השגרירות כדי שיכירו ויבינו את המדינה בה הם מכהנים. ההרצאה על הקיבוץ הייתה השלישית במספר, לפניה הם שמעו הרצאות על הדת בישראל, ועל התרבות בישראל ויש לו עוד תכניות להמשך הסדרה בנושאים נוספים.

בשעה 10 בדיוק, הזמין השגריר את פרופ' פלגי לחדר ההרצאות. בחדר ישבו כעשרים איש ואישה המכהנים בשגרירות ביניהם מתרגמת מאנגלית לסינית ומסינית לאנגלית. ההרצאה ערכה כשעתיים בה הוסברה התפתחותו של הקיבוץ, ערכיו הבסיסיים, השינויים שחלים בו וההתלבטויות לגביהם על מנת לשמר את ייחודו כחברה המבטיחה ערבות הדדית לחבריה. כמו כן במהלך ההרצאה הוצגו נתונים גיאוגרפיים ודמוגרפיים של הקיבוץ והודגשה חשיבותו לחברה הישראלית לאורך השנים. בתום ההרצאה שאלו הנוכחים על המצב הפוליטי של הקיבוצים וכן כיצד הקיבוץ שכל כך השתנה ממשיך לגדול, כלומר, למה אנשים רוצים לגור בקיבוץ. הוסבר להם שאורח החיים הקהילתי הוא בר משמעות רבה לחברי הקיבוץ ולפעמים יש חילוקי דעות, בעיקר בקשר לשינויים, אך אלה נפתרים בצורה דמוקרטית.

בתום ההרצאה ביקש השגריר שלאחר תום מגפת הקורונה המכון לחקר הקיבוץ יארגן לו ולצוות השגרירות סיור לימודי בקיבוצים. נאמר לו שבשמחה נעשה זאת.

בתחילת דצמבר התקיים יום העיון החמישי לזכרה של פרופ' סמדר אוטולנגי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. פרופ' אוטולנגי הייתה מומחית בדיני אגודות שיתופיות. את ההרצאה המרכזית ביום העיון נשא ד"ר שלמה גץ. הוא תיאר את הקיבוץ המתחדש כמאופיין על יד דמוקרטיה השתתפותית, ערבות הדדית, בעלות משותפת על נכסים ורמה גבוהה של קהילתיות. בדבריו הציג שלוש חלופות עתידיות אפשרויות לקיבוץ המתחדש – החלופה של הישוב הקהילתי, החלופה של הקואופרטיב והחלופה של הקיבוץ המתחדש. החלופה של הישוב הקהילתי משמעה לוותר על חלק ניכר מהמאפיינים הקיימים, ולא נראה שחברי הקיבוץ מעוניינים בכך. החלופה הקואופרטיבית היא אפשרית, שכן הקיבוץ עונה על כל מאפייני הקואופרטיב, אולם יש גם סטיות ניכרות מחלקים של העקרונות הקואופרטיביים, החלופה השלישית – קיבוץ מתחדש - היא כרגע הדומיננטית. מדובר בצורת חיים ייחודית, הכוללת את כל המרכיבים שנמנו לעיל. הקיבוץ המתחדש יישאר ייחודי כל עוד ישמור על המאפיינים המבדלים אותו מצורות התארגנות חברתיות אחרות.

יום גיבוש לצוות המכון – המסיק השנתי במשמר העמק

בשבת ה12.11 קיימנו את המסיק השנתי של המכון במשמר העמק, בכרם הזיתים של מוסד שומריה. במסיק השתתפו כ-35 איש שכללו את חברי וחברות המכון על בניהם ונכדיהם.

לאחר המסיק המפרך סעדנו את ליבנו בארוחת בוהוריים מפנקת בשטח, דנו בחשיבות שיש להעסקת ולימוד הנוער את הצורך בפיתוח החקלאות בישראל ויצאנו לטיול משפחתי סובב הר הגעש, בנוף המרהיב של עמק יזרעאל.