|
נוסף על שני המושבים החגיגיים, התקיימו בכנס שישה מושבים מחקריים, שניים מהם של המכון לחקר הקיבוץ ובהשתתפות חוקריו.
להלן תקציר ההרצאות בהם:
1) "'הֱיֵה לִי חָבֵר, הֱיֵה לִי אָח' - הון חברתי ותרבותי בקיבוץ לעת מלחמת השבעה באוקטובר".
יו"ר: ד"ר שלהבת אופיר דותן.
* ד"ר יובל אשוש: "חוסן קהילתי בקיבוץ מפונה".
הרצאה בעקבות מחקרם של ד"ר יובל אשוש, ד"ר דורון נדיב, ד"ר תמר לזר ואליאט אורחן, שכותרתו: "חוסן קהילתי בקיבוץ בנגב המערבי בעקבות מתקפת הטרור ב-.7.10.23: ניתוח ביקורתי של תיאוריה ופרקטיקה".
המחקר בוחן את החוסן הקהילתי של קיבוץ "סוללי הנגב" (שם בדוי) בעקבות המתקפה ובמהלך הפינוי, זאת לאור הספרות התיאורטית על חוסן קהילתי ותוך התמקדות בשלושה גורמים: תפקיד המדינה, ההון החברתי והמנהיגות. המחקר מבוסס על ראיונות עומק עם בעלי תפקידים וסקר שנערך בקרב חברי הקיבוץ במרץ 2025.
הממצאים מצביעים על שלושה תהליכים מרכזיים:
1. כישלון המדינה בהגנה על התושבים ובמתן מענה לאחר הפינוי יצר משבר אמון חריף, אף שהמחויבות למדינה נותרה גבוהה.
2. ההון החברתי – אמון הדדי, לכידות ויכולת התארגנות – היוו את הבסיס להתמודדות הקהילה ואיפשרו את המעבר המוצלח ל"קיבוץ ורטיקלי" בתל אביב.
3. הנהגת הקיבוץ עברה ממודל ריכוזי למנהיגות משתפת ושקופה ובכך חיזקה מחדש את אמון החברים.
מסקנת המחקר: חוסן קהילתי הוא תהליך דינמי הנשען על הון חברתי, מנהיגות אדפטיבית ויכולת פעולה עצמאית של הקהילה.
* ד"ר נורית פיינשטיין: "'עוד נחגוג בדשא הגדול' – תפקיד החגים בבניין הקהילה הקיבוצית בעקבות השבעה באוקטובר".
בעקבות אסון ה-7.10.2023 ניתקו קהילות קיבוציות רבות בנגב המערבי ממקום מושבן הקבוע ומהחיים המשותפים והפכו באחת מבחינות רבות ל"קהיליות מדומיינות", כשהמכנה המשותף בין חבריהן נותר במידה רבה במישור התודעתי והרגשי בלבד. מטבע הדברים, תחושות הטראומה, האובדן, הריחוק הכפוי, החוסר והגעגוע היומיומיים שקיבלו משנה נוכחות לעת חג ומועד, חייבו חשיבה מחודשת והתאמות לתנאי החיים החדשים והעמידו מסורות מקומיות למבחן המציאות המשתנה.
אחד מתפקידי החג בחיי האדם והחברה הוא לשמש מנגנון לחיזוק חוסנה של הקהילה ולביצור המכנה המשותף והסולידריות בין חבריה ומחויבותם לזהותם הקבוצתית. כך היה גם נוכח טלטלת ה-7.10.
הרצאה זו בחנה באילו דרכים שימשו טקסי החג והמועד, בתכניהם ובצורתם, כלי לשימור הזיכרון והזהות המשותפים, לעיבוד הטראומה ולבניין מחודש של הקהילה, והציגה את התפקיד כבד המשקל שממלאת מציאת המשמעות למשבר כדי לאפשר לפרט ולקהילה לצמוח מתוכו ולהמשיך קדימה.
בהינתן שתפקיד חשוב בשמירה על המשך הזיקה בין חברי הקיבוץ בתנאי הריחוק הפיזי שנכפה עליהם, מילאו, ועודם ממלאים, הכלים המקוונים השונים, שימש השיח בהם, ובייחוד פוסטים שהתפרסמו בפייסבוק, מקור מרכזי לבחינת כל האמור לעיל.
* פרופ' זכי שפר: "אלטרואיזם והתנהגות פרו-חברתית: אפיון התופעות - נופלי התנועה הקיבוצית במלחמות ישראל"
ההרצאה עסקה בתופעה פסיכו-חברתית ייחודית, הרצון המודע לתרום לחברה בדרך של התנדבות לשירות ביחידות מיוחדות בצה"ל, חרף הסיכון הכרוך באימונים מפרכים, ובפרט הסיכוי המודע להילחם.
אוכלוסיית המחקר מבוססת על דורות של צעירים בני קיבוץ שבחרו לשרת ביחידות עילית.
הטענה שהוצגה היא כי התנהגות פסיכו-חברתית, ובפרט אלטרואיזם, מספקת תשתית תיאורטית מוצקה בהסבר התופעה. על פי ממצאי המחקר, בלי יוצאים מהכלל, קיבוצניקים נפלו במערכות ישראל עד פי 30% יותר מחלקם היחסי של הקיבוצים בכלל אוכלוסיית ישראל.
קישור לצפייה במושב:
https://www.youtube.com/watch?v=AFI5HPRAecM
2) "לא לריב - קונפליקטים ויישובם בקהילות יעוד (קהילות שיתופיות("
מושב לכבוד הספר: Conflicts and Conflicts Management in Intentional Communities (עורכים: פרופ' מיכל פלגי וד"ר שלמה גץ (הוצאת De Gruyter)).
יו"ר פרופ' הלנה דה סביליה, עורכת של סדרת ספרים על קונפליקטים, שבמסגרתה פורסם הספר.
במושב הוצגו שלושה מתוך המאמרים שבספר:
* ד"ר שלמה גץ ופרופ' מיכל פלגי: "מבט כללי על הספר":
הספר מציג מסגרת תיאורטית מקיפה להבנת קונפליקטים בקהילות ייעוד (Intentional Communities) , תוך התמקדות במאפייניהן של קהילות המקיימות חיי שיתוף במרחב פנים־אל־פנים. הוא מראה כיצד לכידות חברתית, ערכים משותפים וחיים קהילתיים אינטנסיביים אינם מונעים קונפליקטים, אלא לעיתים אף מעצימים אותם בשל יחסי כוח, מבנים ארגוניים, ומפגש בין קבוצות ותיקות וחדשות. הספר מדגיש את חשיבותם של שלושה ממדי צדק קהילתי – חלוקתי, פרוצדורלי ואינטראקציוני – כתנאי לתחושת הוגנות ולמניעת הסלמת מחלוקות. לצד המסגרת התיאורטית מוצגים כלים מעשיים לניהול קונפליקטים, ובהם בניית קונצנזוס, סוציוקרטיה, תרבות קואופרטיבית ומעגלי צדק מאחה (Restorative Circles).
מסקנת הספר היא שמבנים ארגוניים, תרבות קהילתית ומנגנוני דיאלוג הם מפתח לחיזוק הלכידות ולניהול קונפליקטים באופן בונה.
* טלי פורן, פרופ' זאביק גרינברג: "אחרי הכל אנו קהילה אחת: קונפליקטים בין הקיבוץ וההרחבה כהשתקפות שינויים בשדה החברתי".
המרחב הכפרי מצוי בתהליך של שינויים מהירים - בעיקר כלכליים, חברתיים ודמוגרפיים. אנשים, ובמיוחד זוגות צעירים, שואפים להתגורר בקהילות כפריות. המניע המרכזי לכך הוא הרצון לחיות בקרבה לטבע, בתוך קהילות קטנות, ולשפר את אורח ואיכות החיים. גם יוקר המחיה הגבוה בערים משפיע על מגמה זו.
הגעתם של תושבים חדשים אלה, שלרבים מהם נרטיב ואידאולוגיה השונים מאלה של הקיבוץ המסורתי, תורמת להיווצרותם של קונפליקטים המערערים את שגרת החיים בקהילה.
מאמר זה מבקש לבחון את מאפייני הקונפליקטים ואת תהליך ההתמודדות עמם תוך התייחסות למושג "השדה" של בורדייה (Bourdieu, 2005) ולמודל של גלפנד הבוחן תרבויות קונפליקט בארגונים (Gelfand et al., 2008, 2012.).
הממצאים תורמים להבנת התפתחותם של קונפליקטים, דרכי ההתמודדות עמם ופתרונם.
* עו"ד גלעד לוי (מתמחה בגיבוש הסכמות בקהילות, כולל קיבוצים), הציג את המאמר שתרם לספר – Consensus Building in Communities.
קישור לצפייה במושב:
https://www.youtube.com/watch?v=kyLx2hezczk |