לוגו

המכון לחקר הקיבוץ
והרעיון השיתופי

מנחם רוזנר 1922-2013

חבר קיבוץ רשפים

תמונה של מנחם רוזנרמנחם רוזנר נולד בשנת 1922 בצ'רנוביץ. בהיותו בן 15 הצטרף ל"השומר הצעיר" ובשנת 1941 עלה עם חבריו לארץ. כאן נדדו במקומות שונים עד שבשנת 1948 התיישבו בעמק בית שאן והקימו את קיבוץ רשפים, בו היה חבר עד יומו האחרון. מנחם נישא לרינה, ונולדו להם שלושה ילדים: עלי (שנפל ברמת הגולן בשנת 1968), נגה וארנה. רינה נפטרה בשנת 2006. מנחם כיהן במהלך חייו שבע פעמים כמזכיר קיבוצו. היה פעיל בקיבוץ הארצי, שימש שליח ברומניה וצרפת בסוף שנות הארבעים, וחבר  מזכירות התנועה שנים רבות.

דרכו האקדמית של מנחם החלה בסוף שנות החמישים, בעקבות פניה של התנועה להקים בגבעת חביבה את תחום לימודי הקיבוץ. מנחם מבקש לרכוש השכלה שיטתית קודם להקמת התחום החדש, וההחלטה היא כי מנחם ילמד חצי שבוע  באוניברסיטה העברית וילמד בגבעת חביבה חצי שבוע. וכך, בהיותו בן 36 רוכש מנחם השכלה אקדמית, ומסיים את התואר הראשון בכלכלה ובסוציולוגיה באוניברסיטה העברית. הוא מתחיל  לכתוב מאמרים עיוניים ומנסה לגשר בין התפיסה המרקסיסטית שהייתה מקובלת בתנועה וגם עליו,  לבין הגישות החדשות של הסוציולוגיה המודרנית.

 באמצע שנות השישים הוא מתבקש להכין מועצה של הקיבוץ הארצי "על בעיית  האישה בקיבוץ". נאמן להכשרתו הסוציולוגית, הוא יוזם מחקר בנושא, המפריך את אגדת השוויון בין המינים.  פעילות זו מביאה להקמת מכון למחקר חברתי בגבעת חביבה, ומנחם עומד בראשו. המכון, בשיתוף גורמים נוספים ,עורך מחקר גדול על הדור השני בקיבוץ. אחר כך – השתלבות במחקר בינלאומי בתחום התעשייה. בתוך כך הוא משלים את התואר השני והופך את המחקר על התעשייה הקיבוצית לנושא עבודת הדוקטורט.

בסוף שנות השישים מנחם יוצא עם משפחתו לשנת השתלמות בארה"ב. בשובו לארץ הוא מסיים את הדוקטורט ו.. חוזר לרשפים לכהן שנתיים כמזכיר הקיבוץ. הוא שב לפעילות מחקרית בגבעת חביבה.  באותה תקופה מתחילים לצוץ רעיונות להעברת המכון למסגרת אחרת. בסופו של תהליך ארוך, מוקם בשנת 1976 המכון לחקר הקיבוץ באוניברסיטת חיפה. המכון הופך להיות מכון אקדמי לכל דבר, מנחם עומד בראשו,  מקבל מינוי של מרצה ומלמד בחוג לסוציולוגיה.  הוא  ממשיך גם את פעילותו התנועתית. הוא חבר במזכירות הקיבוץ הארצי ונוטל חלק פעיל בהכנת שורה של מועצות וועידות תנועתיות. הוא משמש כמתאם בין מוסדות ההשכלה הגבוהה של התנועה הקיבוצית (אורנים, סמינר הקיבוצים, גבעת חביבה, יד טבנקין, מדרשת רופין, המכון לחקר הקיבוץ). מנחם יוצא  פעמיים לשבתון בהרווארד, ומרצה במקומות שונים בעולם. הוא מפרסם מאמרים, יוזם מחקרים ומקבל מינוי של מרצה בכיר, אחר כך פרופסור חבר ולבסוף –פרופסור מן המניין. מי שהחל את דרכו האקדמית בהיותו קרוב לגיל ארבעים  מגיע לדרגה האקדמית הגבוהה ביותר. בשנות 1988 הוא נבחר להיות נשיא האגודה הסוציולוגית הישראלית וסגן נשיא הועדה לחקר הניכור של האגודה הסוציולוגית הבינלאומית.

לאחר שפרש רשמית מהוראה הוא ממשיך ליזום ולהשתתף במחקרים, הפעם על התמורה גדולה העוברת על הקיבוצים בסוף המאה ובתחילת האלף השלישי.

מנחם פרסם קרוב ל-200 מאמרים מדעיים ועיוניים בעברית, כ- 60 מאמרים באנגלית גרמנית וצרפתית, וכתב  או היה שותף בכתיבת  אחד עשר  ספרים בעברית ובאנגלית

מנחם יסד את "חקר הקיבוץ" כתחום בסוציולוגיה, ובמשך שנים רבות נחשב כבכיר חוקרי הקיבוץ. אמנם לפני כן נעשו מחקרים חברתיים על הקיבוץ, אבל פעילותו האקדמית מיסדה את התחום והקנתה לו מקום של כבוד בסוציולוגיה הישראלית ואף העולמית. לא בכדי קיבל מנחם תואר "דוקטור לשם כבוד" מאוניברסיטת אונסאברוק שבגרמניה.

מנחם הובא למנוחות  בקיבוצו, רשפים, ב-1.10.2013 

פרסומים בעברית

פרסומים באנגלית