דור מחדש ויוצר איננו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות. הוא בוחן ובודק, מרחיק ומקרב, ויש שהוא נאחז במסורת הקיימת ומוסיף עליה.

ברל כצנלסון

הנושאים המרכזים שמידעון מאי- יוני  עוסק בהם: א. ראיון עם ד"ר שלמה גץ ראש המכון, על פעילות המכון ותוכניות לעתיד; ב. סקירה על פגישות הפורום לחקר השלטון האזורי במרחב הכפרי, שהמכון יזם את הקמתו; ג. סיכום הענקת פרס קרן קיבוץ, ויום העיון שהתקיים בנושא אדריכלות ותכנון בקיבוץ; ד. מספר מילים לסיכום סקר נושאי התפקידים המרכזיים בקיבוצים.

אנו מזמינים אתכם להיות איתנו בקשר ולהציע רעיונות והצעות כדי לשפר את הידיעון.

בברכה: חנה גולדמברג, אליאט אורחן וד"ר דורון נדיב.

כנס של פורום חוקרי הקיבוץ השנתי יתקיים ב-15-16 בספטמבר, בגבעת חביבה.  המכון יציג מושב בנושא: "מנהיגות התנועה והקיבוצים, בעבר ובהווה".

 ב – 14.10.22 יתקיים יום העיון השישי לזכרו של אמרי רון, במשמר העמק. היום מאורגן ע"י משמר העמק, המכון לחקר הקיבוץ, מעגל הקבוצות, יד יערי ויד טבנקין.

התחלנו לארגן את יום העיון לזכרו של פרופ' מנחם רוזנר, שיעסוק בתחום "הקשר בין רמת הערבות ההדדית בקיבוץ המתחדש לבין שיטת המיסוי בו". בקרוב נפרסם את מועד יום העיון.

ד"ר שלמה גץ מרכז את המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי, בקדנציה שניה. נפגשתי עימו כדי לשמוע על סיכום שנת 2021, ועל התוכניות לעתיד.

שאלה: אתה חבר קיבוץ גדות. איך הגעת לקיבוץ גדות?

נולדתי בשנת 1949 וגדלתי בתל אביב. הצטרפתי לתנועת המחנות העולים והלכתי לנח"ל, והגרעין שלי שובץ לקבוץ גדות. עם השחרור התחלתי ללמוד באוניברסיטת תל-אביב שני תחומים שמאוד עניינו אותי: ספרות עברית וסוציולוגיה. המשכתי לתואר השני בסוציולוגיה תוך כדי שאני מרכז את ענף הפרדס בקיבוץ.

שאלה: אז אתה גם חקלאי?

עשר שנים הייתי פרדסן, ונהנתי מכל רגע (כמעט).  אבל נחזור למסלול האקדמי שלי. ענין אותי, תחום ההשכלה הגבוהה בקיבוץ. בתחילת שנות השבעים התחיל הגל הגדול של רכישת השכלה גבוהה על ידי חברי קיבוץ. גם אני הייתי חלק מהגל הזה. רציתי לבדוק אם הקיבוצים ערוכים לקלוט את הבוגרים. הסתבר לי שאצל פרופ' אורי לויתן, אז עדיין במכון למחקר חברתי בגבעת חביבה, היו נתונים שהוא אסף בנושא, ופניתי אליו כדי שינחה אותי בעבודת התזה לתואר שני , שנושאו היה "הלימה תעסוקתית של בעלי השכלה גבוהה בקבוץ". הרעיון היה לבחון עד כמה יש קשר בין מה שהסטודנטים הקיבוצניקים לומדים ובין התעסוקה שלהם בקבוץ לאחר סיום הלימודים. לקראת סיום הלימודים נבחרתי להיות מזכיר הקבוץ.

שאלה: מתי התחלת לעבוד במכון לחקר הקיבוץ?

אחרי שסיימתי את התזה וגם את תפקידי כמזכיר בגדות, פנה אלי פרופ' מנחם רוזנר שאצטרף למכון לחקר הקיבוץ שכבר היה באוניברסיטת חיפה. השאיפה שלי היתה להיות איש אקדמיה. נעניתי להצעה והקיבוץ אישר לי יום עבודה בשבוע. התחלתי לעבוד במכון יום בשבוע, במקביל לעבודה בפרדס. אגב, עד היום מתכונת העבודה במכון היא יום-יומיים בשבוע. בעשרים השנים האחרונות לימדתי בחוג לסוציולוגיה במכללת עמק יזרעאל במשרה מלאה.

שאלה: באיזה תחומי מחקר עיקרים עסקת, במהלך השנים?

בתחילת הדרך עזרתי לחוקרי המכון במחקרים שהם ביצעו. בשנת 1990, מנחם רוזנר ואורי לויתן הציעו לי לאסוף נתונים על השתנות הקיבוצים. זה היה ממש בתחילת גל השינויים בקיבוצים, והיה ברור לנו שיש לעקוב אחריו מקרוב. הכנתי שאלון, שלימים הסתבר שהוא שאלון מאוד ייחודי ובעל ערך רב מבחינת אפשרויות הניתוח הגלומות בו. באותה שנה הפצתי את השאלון וקיבלתי תשובות ממחצית מהקיבוצים, שנה לאחר מכן הגעתי כבר ל-70%-80% תשובות. המשכתי לעשות את הסקר הזה עד שנת 2001, ואחר כך עברתי למתכונות אחרות. התחלתי לפרסם מאמרים, ביניהם גם ספר עם פרופ' רוזנר, וספר נוסף עם שני חוקרים אמריקאים, המתארים ומנתחים את תהליך השתנות הקיבוץ. זהו תחום המחקר המרכזי שלי בחקר הקבוץ. הדוקטורט שלי, שנעשה בהדרכת פרופ' חזי דר מדגניה א', אינו עוסק כלל בקיבוץ אלא, שוב, בהשכלה גבוהה. הפעם בדקתי את המניעים והשיקולים של הסטודנטים בבחירת מוסד הלימודים ותחום הלימודים. אני ממשיך לחקור זאת גם כיום, במקביל לחקר הקיבוץ.

שאלה: מתי התחלת להיות ראש המכון לחקר הקיבוץ?

כעת אני ראש המכון פעם שניה, בפעם הראשונה הייתי ראש המכון בתחילת שנות ה-2000. לאחר השלמת הדוקטורט, שהוא תנאי הכרחי כדי להיות ראש המכון. המינוי הוא של אוניברסיטת חיפה, באישור התנועה הקיבוצית, שכן המכון משותף לשני גופים אלה. את הקדנציה הנוכחית התחלתי לפני ארבע שנים.

שאלה: מה הם המחקרים, והפעילויות המרכזיות שהמכון עסק בהם בשנת 21-22 ?

המכון התאפיין במחקר שעוסק בסוציולוגיה של הקיבוץ העכשווי. חסרו לנו חוקרים בתחומים כמו כלכלה, היסטוריה, תרבות, גאוגרפיה, אדריכלות, מנהל עסקים ועוד. האתגר שלנו הוא להמשיך לעשות מחקרים אינטרדיסציפלינריים, זאת אומרת לקיים מחקרים שכוללים מספר תחומי דעת (כגון היסטוריה וכלכלה, מנהל עסקים, סוציולוגיה ופסיכולוגיה) כדי לתת תמונה יותר שלמה למה שקורה בקיבוצים. אנו גם עוסקים בהרחבת תחום המחקר מהקיבוצים למרחב הכפרי. כיום אין אפשרות לחקור את הקיבוץ ללא התייחסות לסביבה בה הוא פועל. בשנים האחרונות צרפנו לשורתנו חוקרים ממגוון תחומי דעת. בנוסף למחקרים אנו מעניקים מדי שנה פרס לעבודות מחקר על הקיבוץ. הפרס הוא מטעם "קרן קיבוץ" על שם חנה ויונה ינאי ז"ל מעין השופט. אנו עובדים בשיתוף פעולה עם מוסדות מחקר קיבוציים אחרים – יד טבנקין ויד יערי.

שאלה: ספר על שיתוף הפעולה עם יד טבנקין, ויד יערי?

השותפות היא רבת שנים. בעשור האחרון שיתפנו פעולה עם יד טבנקין בשני מיזמים שונים שהניבו בסופו של דבר שני ספרים שנערכו על ידי פרופ' אליעזר בן רפאל – "הקיבוץ – סיכון ההישרדות" ו"הקיבוץ 2020". יחד עם יד טבנקין, יד יערי ומכללת בית ברל הקמנו לפני למעלה מעשור את "פורום חוקרי הקיבוץ" המתכנס מספר פעמים בשנה ומקיים כנס שנתי של חוקרי הקיבוץ.

לאחרונה החלטנו במסגרת המשותפת של המכונים ליצור מסגרת ללימוד והכשרה של חברי קואופרטיב. מוקמים קואופרטיבים רבים במקומות שונים בארץ ובמגוון תחומים, ויש להם צורך בהכשרה ובלימוד. רשמת האגודות השיתופיות תומכת במהלך, ויחד עם קבוצות נוספות, אנו פועלים לקדם את הנושא. הוא תלוי בתקציבים, באינטרסים של גופים שונים, לעיתים מנוגדים או לפחות לא חופפים, ואנו מתקדמים . אני מקווה שתחום ההכשרה של הקואופרציה יתפוס מקום של כבוד בארץ.

שאלה: מה הוא הייחוד של המכון בתנועה הקיבוצית?

הנכס העיקרי של המכון הוא בהיותו מכון אוניברסיטאי. זהו מרכז המחקר האוניברסיטאי היחיד בארץ ובעולם העוסק בחקר הקיבוץ.  המכון משותף לתנועה הקיבוצית ולאוניברסיטת חיפה. אנו מחויבים לעבוד בסטנדרט של האוניברסיטה. למשל, מינוי החוקרים נעשה על ידי האוניברסיטה, על פי אמות מידה מחמירות. נדרשת מאיתנו גם איכות אקדמית בפרסומים ובפעילויות אקדמיות אחרות. יחוד נוסף הוא התנאים שהאוניברסיטה מעניקה לנו נגישות לספריה, למקורות מידע שלה, ובעיקר אפשרות להגיש הצעות מחקר לקרנות תחרותיות שונות. יש לנו קבוצת חוקרות וחוקרים איכותיים ברמה מאוד גבוהה, ואני חושב שאנו מהווים אבן שואבת ללא מעט חוקרים בארץ ובחו"ל, שמחפשים בית אקדמי. בשל מומחיותנו בחברה קיבוצית ובמחקר, אנו מציעים את הידע שלנו לקיבוצים, ועורכים עבורם סקרים בנושאים שונים.

שאלה: מעבר לכך האם יש פרויקטים מרכזיים שאתם מעוניינים לקדם?

המחקר שאנו חושבים על קידומו הוא השתנות הקיבוצים ב-30 השנים האחרונות.

יש לנו שני סקרים מרכזיים. האחד הוא סקר דעת קהל בקיבוצים שהתחיל ב1989, ע"י פרופ' מיכל פלגי, ושאול שריר, שאותו החליפה אליאט אורחן. הסקר עוסק בדעות ועמדות של חברים וחברות בעשרות נושאים. עד כה נערכו מעל עשרים סקרים, והצטבר חומר מחקרי רב.

הסקר השני הוא סקר על השתנות הקיבוץ שעיקרו היה בין 2001-1990, אך הוא ממשיך בצורה כזו או אחרת עד היום. הסקר בדק את השינויים שקיבוצים הנהיגו בפועל (כגון הפרטות שונות, שינוי מבנה ארגוני, תהליך קבלת החלטות, תשלום עבור עבודה). סקרים אלה פורסמו בצורות שונות, אף פעם לא עשינו אינטגרציה בין שני גופי הידע האלה – עמדות חברי הקיבוצים וההתנהגות בפועל של הקיבוצים. שילוב הנתונים משני הסקרים שנערכים לאורך זמן רב ילמד אותנו על תהליכים חברתיים וגם פסיכולוגים. למשל, איך משתנות עמדות החברים כתוצאה משינוי הקיבוץ, או איך משתנה הקיבוץ כתוצאה מעמדות החברים, או מדוע לא הפך הקיבוץ להיות ישוב קהילתי, שאלות אלה חורגות מההקשר הקיבוצי, שכן גם ארגונים וקהילות ברחבי העולם משתנים ויש להם מה ללמוד מהניסיון הקיבוצי. לפני כשנה הקמנו "פורום לחקר השלטון האזורי במרחב הכפרי" שעוסק במועצות האזוריות, ביחסים בין המועצות והישובים המרכיבים אותם, בין המועצות והשלטון המרכזי, ועוד. זה תחום שכמעט לא נחקר. פנינו לחוקרים מתחומים שונים (משפט, כלכלה, גיאוגרפיה, סוציולוגיה, מדע המדינה) וכן לאנשי מועצות לשעבר והקמנו צוות היגוי.

אנו רק בתחילת הדרך, כבר הגשנו שתי הצעות מחקר. נראה שהפרויקט הזה מאוד מבטיח, אני מקווה שיניב גם מחקרים, ימי עיון ולמידה, ניירות עמדה ועוד. אנו מאמינים שנוכל לסייע לשלטון האזורי בהתמודדות עם אתגרים העומדים לפתחו.

לפני שנה, ביוני 2021 הקמנו את"פורום חוקרי השלטון האזורי במרחב הכפרי".

מטרת הפורום היא לעסוק במחקרים יישומיים, העונים ישירות לבעיות שהשלטון האזורי והמקומי במרחב הכפרי מתמודד איתן. הכוונה שהפורום יתמקד גם במחקרים העוסקים בתהליכים כלליים המתרחשים במרחב הכפרי ושיש להם השלכות על השלטון המקומי בכללותו.

פעילות הפורום תוביל להגשת הצעות מחקר לקרנות מחקר תחרותיות, לפרסומים מדעיים שפיטים, להצגת המחקרים בכנסים בינלאומיים, לארגון ימי עיון  ולקידום חוקרים צעירים ותלמידי מחקר. כמו כן, לפי הצורך, יכתבו ניירות עמדה של הקבוצה בנושאים שעל סדר היום הציבורי.

במשך השנה הקמנו את הצוות המוביל של הפורום הכולל את ד"ר שלמה גץ (ראש הפורום),  ד"ר אורית דגני-דיניסמן (רכזת הפורום, מכללת תל חי), פרופ' מיכל פלגי (המכון לחקר הקיבוץ, אוניברסיטת חיפה),  פרופ' איתי בארי (מדע המדינה, אוניברסיטת חיפה),  ד"ר עומר קמחי (משפטים, אוניברסיטת חיפה), ד"ר זאביק גרינברג (מכללת תל-חי),  פרופ' מיכאל סופר (גיאוגרפיה, אוניברסיטת בר אילן), פרופ' יגאל צ'רני (גיאוגרפיה, אוניברסיטת חיפה), אריק רז (לשעבר ראש מועצת משגב) ואריג' סרחאן, אדריכלית, לשעבר מהנדסת המועצה המקומית מג'דל כרום.

במהלך השנה התקיימו מספר מפגשים עם פעילים בולטים בתחום השלטון האזורי.

נפגשנו עם הילית בן צבי  מנהלת תחום שיוויון מגדרי במרכז השלטון האזורי, בתנועה הקיבוצית ובתנועת המושבים, ועם ד"ר עו"ד מיכי דרורי, ראש המחלקה המשפטית בתנועה הקיבוצית. הפגישה עסקה בשוויון מגדרי וייצוג בשלטון האזורי ובמרחב הכפרי.

נפגשנו עם ד"ר רותי פרום אריכא – מנהלת הרשות לתכנון במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, שסקרה את תחומי העניין של רשות התכנון במחקר במרחב הכפרי.

לקראת סוף יוני מתוכננת פגישה עם אורי אילן, עד לאחרונה יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז צפון ועם עמית נצר, מנהל מרחב צפון בחטיבה להתיישבות.

מה עוד עשינו?

ערכנו סיור אחד במועצות האזוריות הצפוניות (הגליל העליון ורמת הגולן), כתבנו  הצעת מחקר בנושא ביזור סמכויות לאשכולות והצעה נוספת בנושא יחסי מועצות יישובים בעידן פוסט קורונה  (הצעה זו בשיתוף ד"ר נועם כהן ממכון שמיר) – שתי ההצעות עדיין לא קיבלו אישור ונגיש אותן לקרנות מממנות.

שלב ראשון בחקר תרומת הייצוג הנשי בגופי המועצות  האזוריות (ועדות, מליאה, דירקטוריונים) ובהנהלות היישובים (ועדות הנהלה של האגודות, ועד מקומי) נמצא בעצומו. מחקר כזה בוצע ברשויות עירוניות על ידי חברת הפורום פרופ' מיכל פלגי  וכן על ידי פרופ' הלנה דה סביליה ממכללת עמק יזרעאל, שהביעה נכונות להשתתף במחקר.

עתה אנו נכנסים לשנה השנייה של פעילות הפורום.

טקס "קרן קיבוץ" לזכרם של חנה ויונה ינאי, ממייסדי עין השופט  התקיים בעין השופט ביום שישי ה – 3.6.22.  הכנס נפתח על ידי ד"ר שלמה גץ ראש המכון לחקר הקיבוץ ודברים לזכרם של חנה ויונה ינאי שנאמרו על ידי גיורא ינאי ואורנה חכים ינאי. התוכנית של היום כללה: הרצאה של זוכת הפרס ד"ר עידית רן שכנאי על עבודת הד"ר שלה בנושא "עולם של מציאות בהמתנה: דינמיקה של המרחב הקיבוצי בשנות השבעים של המאה העשרים". בהמשך התקיימה הרצאה  של האדריכל ברוך שמיר  מהנדס מועצה אזורית מגידו על "ההתמודדות הלאומית בצפיפות הדיור והשפעתה על המגזר הכפרי".

 עיקרי ההרצאה של עידית רן שכנאי.

עבודת הדוקטורט עוסקת במרחב הקיבוצי, ובהיבטים החברתיים, הכלכליים והתרבותיים של תהליכי השינוי שלו, מנקודת מבט בין-תחומית הממחישה את יחסי הגומלין שמתקיימים בין המרחב לבין שאר ההיבטים של החיים בקיבוץ.

המחקר מתמקד בתקופה של "שנות השבעים הארוכות" (1967-1980) כתקופה של יציבות יחסית שקדמה למשבר הכלכלי ודן בתהליכים שהתרחשו בקיבוצים באותן שנים ובמשמעותם.

נקודת המוצא למחקר הייתה זיהוי מתח שגבר בקיבוצים בשנים אלו, ותחושה של אי-הלימה בין המרחב לחיי היומיום: המרחב הקיבוצי, שתוכנן בקפידה עבור קהילה בעלת תפיסה חברתית ואידאולוגיה מובחנת, לא תאם לחיי היומיום, אשר שיקפו את השינויים החברתיים והאידאולוגיים בני התקופה.

ממצאי המחקר מלמדים כי המרחב הקיבוצי הפך בשנות השבעים ממרחב ממורכז, רציף, אָחוד ומסוגר, המתפקד כעולם שלם בפני עצמו, למרחב מבוזר ומקוטע, הפתוח לסביבתו הקרובה והרחוקה. במקביל התרחש מעבר מתפיסת הקיבוץ כולו כבית גדול, של קהילה שנתפסה במובנים רבים כמשפחה מורחבת, אל התפיסה הרווחת של חברה המורכבת מתאים של משפחות גרעיניות.

 עיקרי ההרצאה של האדריכל ברוך שמיר, מהנדס המועצה האזורית מגידו 

ב-2022 המדינה מונה אוכלוסייה של 9 מיליון וב-2048 התחזית צופה 18 מיליון תושבים שמרביתם רוצים לחיות בערים המאפשרות רפואה ברמה טובה יותר, תעסוקה משופרת, תחבורה וחינוך ואפשרויות פנאי מגוונות יותר. כדי להשיג מטרות אלו יש לצופף את האוכלוסייה העירונית. 

המוסדות קידמו "תוכנית אסטרטגית לדיור" והותוו חמישה עקרונות בפיתוח העתידי ברמה הארצית במטרה להפנות את הפיתוח לערים, תוך שמירה על שטחים פתוחים וחקלאיים. 

המועצה האזורית מגידו בנתה תכנית אסטרטגית המהווה חזון לעתיד הישובים שלה ועקרונותיה: מסגרת ותנאים תכנוניים לפיתוח המועצה, חיזוק הקשר עם הישובים והתושבים, שמירה על שטחים פתוחים ועל צביון כפרי חקלאי וטיפוח גידול דמוגרפי רב דורי.

לדעתו של שמיר המדיניות המותווית ע"י משרדי הממשלה מובילה לחיסול ההתיישבות הכפרית –חקלאית במרכז הארץ כדי להגדיל את יכולות הבניה בערים במיוחד בישובים כפריים צמודי ערים.

החלק השני של ההרצאה עסק בהשלכות של תכניות אלו על המרחב הכפרי כולל הקיבוצים והמושבים.

 החלק האחרון ביום העיון היה פאנל שהנחתה עפרי דגני – (אדריכלית ומתכננת ערים שעבדה במועצת יזרעאל בתכנון קיבוצים 25 שנה) ועסק בנושא  "בין הציבורי והפרטי בתכנון הבניה בקיבוץ". השתתפו בפאנל עפרי דגני, ינון נבו רכז ועדת תכנון בעין השופט ועומר לב ארי רכז תכנון במשמר העמק.

 השאלה הראשונה שהופנתה ע"י עפרי לרכזי תכנון הבנייה הייתה:

1.      איך רואים רכזי התכנון בקיבוצים את פני העתיד?

עומר מדגיש שבמשמר העמק שנבנו 450 יחידות דיור מתוך 550 מאושרות. המטרה היא להשיג אישורים ליחידות נוספות על ה-100 שכבר מאושרות. יש אפשרות לבנות 2-3 יחידות לדונם וכנראה שזו תהייה המגמה. כרגע נמצאת בעבודה תכנית מתאר עתידית.

 2.      חניות לרכב פרטי?

ינון מעין השופט: רוב הציבור מבין את היתרונות של החניה הציבורית. יש בעיה עם בעלי מוגבלויות, מכוניות חשמליות ומבוגרים שזקוקים לרכב ליד הבית. לגבי העתיד הנראה לעין התוכנית היא חניות מרוכזות.

עומר אומר שבמשמר העמק אין רכבים פרטיים. בעתיד הרכבים יהיו בחניות הציבוריות.

 3.      מה קורה בשטחים ציבורים שלא בשימוש? חדרי אוכל, בית ילדים, מרפאה ?

ינון בעין השופט ניתן להעביר לשימוש צעירים או זמניים, משרדים, סטודיו לציור, אולם התעמלות.

עומר אומר שבמשמר העמק, בתוכנית המתאר שטחים ציבורים שלא בשימוש הושארו למגורים.

כללית בנושא זה - לא קיימת מדיניות אחידה בקיבוצים.

קרן "קיבוץ" תעניק פרס בסך של $2000

לפרסום או לעבודת מחקר התורמים לתחומי הידע הבאים:

·       ידע חדש שיסייע לקיבוצים לשמור על ייחודם הכלכלי.

·       ידע חדש שיחזק את הערכת תרומתו של הקיבוץ לאדם ולחברה בישראל.

·       ידע חדש שיביא לשיפור התנהלותם של הקיבוצים השיתופיים והמתחדשים.

·       ידע חדש שיחזק את אחיזתם של הקיבוצים בקרקע ובנוף הישראלי.

·       ידע חדש שיעסוק בקידום ופיתוח טכנולוגיה עילית (היי-טק) בקיבוץ.

הפרס יוענק למחקר שפורסם או הוכר כזכאי לתואר שני או שלישי בשלוש השנים האחרונות. יש להגיש לשיפוט עותק אלקטרוני של הפרסום או העבודה, תקציר בעברית, תקציר באנגלית. כמו כן יש להגיש את טופס הבקשה ודף קורות חיים.

 זכאים להגיש בקשה: סטודנטים לתואר שני, תלמידי מחקר לתואר שלישי, בעלי תואר שלישי וחוקרים עצמאיים.

את הפרסומים יש להגיש עד יום חמישי, 29  בספטמבר  2022, לכתובת nadiv@mh.org.il

 לפרטים נוספים: ד"ר דורון נדיב  nadiv@mh.org.il,  טל. 052-4479167

פרטים על דרך ההגשה לקרן 

הסקר נערך על ידי פרופ' מיכל פלגי, אליאט אורחן וחנה גולדמברג מהמכון לחקר הקיבוץ ובשיתוף שלומית צימרינג, פיתוח ההון האנושי באגף חברה של התנועה הקיבוצית. הוא מהדורה שלישית של סקרים שבוצעו ב-2008 (אדר, 2009/1) וב- 2016 (אורחן ואחרים, 2016).

הסקר בוצע בחודשים פברואר מרץ 2022 באופן אינטרנטי וכלל 16 תפקידים מהם 10 תפקידים בקהילה, 2 בעסקים  ו-4 תפקידים המכוונים לקיבוץ כיחידה ארגונית כוללת (קהילה ועסקים). לגבי כל תפקיד נשאל האם הוא מאויש והאם המשרה הינה מלאה או חלקית. כמו כן נבחנו האפיונים הסוציו-דמוגרפיים של ממלאי התפקיד: גיל, מין, השכלה וסטטוס בקיבוץ.

לשאלון השיבו 169 קיבוצים מתוכם 77% (131) מתחדשים, 20% (33) שיתופיים ו-3% (5) שיזוריים. 

מטרות הסקר:

א.  לתאר את פריסת התפקידים הקיימים בקיבוצים.

ב.  ללמוד על המאפיינים של נושאי התפקידים: גיל, מין, השכלה, הסטאטוס שלהם בקיבוץ והיקף המשרה .

ממצאי הסקר נמצאים במלואם באתר המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי: הצגת הסקר